הדיון הסודי: השרים אישרו את צו "האינטרסים החיוניים" בהפרטת נמל חיפה

לאחר עיכוב של שבועיים, הממשלה צפויה לדון ולהצביע היום (ד') על "צו הגנה על האינטרסים הייחודיים בחברת נמל חיפה". הדיון, שיעסוק בסוגיות בין השאר בסוגיות ביטחוניות ותוצג בו עמדת שב"כ וגופי ביטחון אחרים, יהיה סגור לתקשורת.

נמל חיפה לקראת הפרטה | צילום: רויטרס

צו האינטרסים דואג לכך שהאינטרסים הכלכליים, החברתיים והביטחוניים של המדינה יישמרו גם לאחר שהנמל יופרט ויעבור לבעלים חדשים. ההצבעה על צו האינטרסים היא צעד הכרחי לקראת ההפרטה של הנמל הממשלתי הצפוני, וזו צפויה לעבור בממשלה ללא התנגדויות. הפרטת נמל חיפה יצאה לדרך ב-2018, והייתה צפויה להסתיים עד סוף השנה אך נכון לעכשיו נראה כי תתעכב בכמה חודשים בעקבות דין ודברים של רשות החברות, עיריית חיפה, חנ"י ורמ"י.

צו האינטרסים מתייחס לנושאים שבהם המדינה היא עדיין "בעל הבית" בכל הקשור לנמל חיפה, למרות שהמדינה תעניק למפעיל החדש של הנמל 100% ממניות החברה. צו האינטרסים מחליף את מניית המדינה או מניית הזהב שהייתה נהוגה בחברות מופרטות בעבר (דוגמת אל על). שלוש מהקבוצות שמתמודדות על השליטה בנמל כוללות גם חברה בינלאומית (אמירתית, הודית ובריטית), ולכן השיח סביב העברת השליטה בתשתית הלאומית של ישראל לידיים זרות היא חיונית מתמיד. החברה האמירתית, DP World, היא חברה בבעלות ממשלתית אבל בהצעה שהוגשה היא לא תהיה אמורה להיות בעלת השליטה בנמל אלא חברת מספנות ישראל. חברת Yilport הטורקית נפסלה באופן "לא רשמי" מהתמודדות על הנמל בעקבות התנגדות גורמי ביטחון.

התחייבות להמשך טעינה ופריקה של חומרי נפץ

הצו מכיל שישה סעיפים שאותם תאשר הממשלה: 

1. הבטחת המשך קיומן של פעילויות שהן חיוניות לביטחון המדינה, המפורטות בנספח הביטחוני, או ליחסי החוץ שלה ובין היתר המשך קיום טעינה ופריקה של חומרי נפץ וציוד אמצעי לחימה והמשך מתן שירותי נמל ותפעול לחיל הים. 
2. הבטחת קיומם הרציף של שירותי נמל בידי החברה. 
3. שמירת אופייה של החברה כחברה ישראלית שמרכז עסקיה וניהולה יהיו בישראל. 
4. מניעת חשיפה או גילוי של מידע מסווג, מטעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה, לרבות מידע בקשר לאבטחה פיזית ולרבות אבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות. 
5. קידום התחרות בתחבורה נמלית ומניעת ריכוזיות במשק. 
6. מניעת היווצרות של עמדת השפעה על החברה של גורמים עוינים או של גורמים העלולים לפגוע בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה.

סיווג ביטחוני מתאים לדירקטורים

למדינה יש כמה "מנופים" שבהם היא יכולה להשתמש אם החברה המופרטת תפר את הצו, ובין היתר הצו מטיל על החברה חובות מסירת מידע בקשר לעניינים חיוניים של המדינה, שמירה על זהות ישראלית של דירקטורים ובעלי תפקידים אחרים בחברה והדרישה להיותם בעלי סיווג ביטחוני מתאים, ושמירה על סודיות מידע מסווג. בנוסף, שינויים מהותיים במבנה התאגידי של החברה יהיו טעונים את אישור שרי הממשלה, למדינה תהיה סמכות למינוי משקיף לדירקטוריון החברה ותינתן "סמכות להוצאת צווים נוספים שנועדו להבטיח כי תתקיים פעילות חיונית כפי שנקבעה בעניינים החיוניים של המדינה בחברה".

ההכרזה על הזוכים בהפרטת נמל חיפה הייתה אמורה להתקיים החודש, אך זו מתעכבת עקב מחלוקת על גורלם של שטחי חזית הים בקרבת הנמל ששווים מוערך במאות מיליוני שקלים. המחלוקת כעת נמצאת בדיונים בין הצדדים השונים, כשמצד אחד נמצאות חברת נמל חיפה ורשות החברות שמנהלת את מכרז ההפרטה ומהצד השני נמצאת רשות מקרקעי ישראל, ברקע מעורבות בנושא גם עיריית חיפה וחברת נמלי ישראל. באוצר אופטימיים לגבי סגירת המחלוקות, וסבורים כי העיכוב לא יהיה משמעותי.

נכון לעכשיו יש ארבע מתמודדות ריאליות שנותרו במירוץ לרכישת נמל חיפה. הקבוצה הראשונה מורכבת מחברת מספנות ישראל ו-DP World האמירתית, הקבוצה השנייה היא חברת Adani ההודית יחד עם קבוצת גדות (קרן טנא), השלישית כוללת את דני אונגר יחד עם קרן ג'נריישן קפיטל ו-LOMAR Shipping הבריטיים, והרביעית היא שפיר הנדסה יחד עם ים השיבולים של מיקי שירן.