פיתוח בתחום חקלאות חכמה | צילום: שאטרסטוק
כלכליסט-טק
9% מהסטארט־אפים החדשים פועלים בתחום האקלים והסביבה
לפי דו"ח של רשות החדשנות וקהילת PLANETech, ישראל בין המובילות בעולם בטכנולוגיות בשר מתורבת, מערכות השקיה, חקלאות מדייקת והתפלת מים. היקף ההשקעה ביחס לתל"ג ממקם את ישראל בראש גם בתחומי תחבורה חכמה ואנרגיית שמש
אחרי שכבשה את תחום הסייבר, האם תעשיית ההייטק הישראלית נמצאת בדרכה להפוך למובילה עולמית בפיתוח טכנולוגיות אקלים?
דו"ח שמפרסמים היום רשות החדשנות וקהילת PLANETech משרטט את האקוסיסטם הישראלי בתחום טכנולוגיות אקלים. לפי הדו"ח, 9% מכלל הסטארט־אפים החדשים שהוקמו בשנה שעברה פועלים בתחום. PLANETech היא קהילה שמטרתה להוביל חדשנות טכנולוגית ישראלית ועולמית בכדי להתמודד עם אתגרי שינוי האקלים.
קראו עוד בכלכליסט:
"הדו"ח שחיברנו מציב את ישראל כמובילה עולמית בטכנולוגיות אקלים", מסר מנכ"ל PLANETech, אוריאל קלר. "יזמים ישראלים שיפתחו פתרונות וטכנולוגיות בתחום האקלים, יבנו דור חדש של יוניקורנים, ויעזרו להתמודד עם האתגר הגדול ביותר של האנושות".
העניין הגלובלי בטכנולוגיות אקלים נמצא במגמת התחזקות מובהקת. השקעות ההון סיכון העולמיות בתחום טיפסו מפחות מ־2 מיליארד דולר בשנה בחצי הראשון של העשור הקודם ליותר מ־10 מיליארד בחצי השני. עד סוף יוני 2021 כבר נרשמו השקעות של יותר מ־14 מיליארד דולר, בדרך לשבירת שיא ההשקעות מ־2018 שעומד על כמעט 18 מיליארד דולר.
לפי הדו"ח, 619 חברות ישראליות, מהן 366 סטארט־אפים, פועלות בארבעה תחומים עיקריים: 235 חברות מפתחות טכנולוגיה בתחום האנרגיה הנקייה, בהן 119 סטארט־אפים שגייסו כ־2 מיליארד דולר. בתחום החקלאות האקלימית החכמה פועלות 212 חברות, 130 מהן סטארט־אפים שגייסו 950 מיליון דולר. 127 חברות, בהן 75 סטארט־אפים שגייסו 1.8 מיליארד דולר, פועלות בתחום התחבורה הבת־קיימא. בתחום החלבונים האלטרנטיביים פועלות 45 חברות, מהן 42 סטארט־אפים שגייסו 364 מיליון דולר.
560 גופים פרטיים השקיעו עד כה בחברות אקלים ישראליות. בין 2018 ל־2020 עמד סך ההשקעות על 2.97 מיליארד דולר. במחצית הראשונה של 2021 כבר הגיעו ההשקעות ל־40% מסך ההשקעות בשלוש השנים הקודמות. רשות החדשנות השקיעה בין 2018 ל־2020 סכום של 280 מיליון דולר בכ־350 חברות בתחום האקלים.
הדו"ח מציג השוואה בין ישראל למדינות נוספות, שמבוססת על ניתוח ביג־דאטה שבוצע בסיוע הפלטפורמה של חברת SparkBeyond, בניסיון לאתר את התחומים שבהם ישראל מובילה ביחס למדינות ה־G20. לפי ניתוח זה, לישראל יש הובלה אבסולוטית בתחומי הבשר המתורבת, מערכות השקיה, חקלאות מדייקת והתפלת מים. ניתוח של היקף ההשקעה ביחס לתל"ג מצביע על הובלה יחסית של ישראל גם בתחומי החלבונים האלטרנטיביים, תחבורה חכמה, אנרגיית שמש ומיפוי מזג אוויר ואקלים.
סקר שערכו מחברי הדו"ח בקרב כ־200 חברות בתחום, העלה שהקושי הגדול ביותר (אותו ציינו 72% מהחברות) הוא בגישה להון. קשיים נוספים הם מעבר לשלב הסקייל־אפ (צמיחה יציבה של יותר מ־20% בהכנסות), מציאת אתר הרצה וחסמים בירוקרטיים.
כדי להתמודד עם קשיים אלו, הדו"ח ממליץ להפוך את ישראל לאתר ניסיונות טכנולוגי מלווה בהקלות רגולטוריות; לסייע לחברות מקומיות בגישה לתוכניות מימון בינלאומיות; להגדיר קריטריוני ESG להשקעות ממשלתיות (שמירה על הסביבה, צדק חברתי וממשל תאגידי); לקדם תקנות שמקלות על כניסה של חברות אקלים לשוק; ולגייס את תעשיית ההייטק המקומית בכללה לטיפול במשבר האקלים והפחתת פליטות.
"כבר היום, מפותחות בישראל טכנולוגיות התורמות להפחתת שיעורי הפליטות ברחבי העולם", נכתב בדו"ח. "עם זאת, ישראל טרם מיצתה את הפוטנציאל הטמון בה ליצירת טכנולוגיות אקלים חדשניות ותרגומן לכדי תעשייה משגשגת בתחום. מימוש מלא של הפוטנציאל ימצב את ישראל כמרכז עולמי מוביל של טכנולוגיות אקלים עם כל היתרונות הכלכליים הטמונים בכך".