אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אגרות גודש? ברוכים הבאים לעידן של אי שוויון צילום: טל שחר

פרשנות

אגרות גודש? ברוכים הבאים לעידן של אי שוויון

אם הכל יתנהל כראוי, החל מ-2025 יחולו האגרות, והן יביאו לחלוקה הבאה בין הנהגים: אלה שהמעסיק יממן להם את תשלומן ואלה שלא - בדומה לנעשה בהכרה בהוצאות הדלק לצורכי מס; הדבר עשוי להביא לנהירה למעסיקים מהסוג הראשון, ואז מכונית הליסינג תתפוס את מקומה של המכונית הפרטית, ולמעשה תישמט הקרקע מתחת למאבק בפקקים

22.10.2021, 19:00 | תומר הדר

מחזיקים רכב ליסינג? נוהגים במכונית פרטית? יש לכם טנדר שמסתובב מדי יום בגוש דן? אם הכל יתנהל כראוי, החל משנת 2025 ייכנסו לתוקף אגרות הגודש, ובין הנהגים בישראל עומדת להיוולד חלוקה חדשה: אלה שיש להם יכולת לשאת באגרות ואלה שלא.


קראו עוד בכלכליסט:


כמובן – מדובר בתרחיש שיקרה בעוד כשלוש שנים מעכשיו, וועדת הכספים שאישרה אתמול את רפורמת הגודש קבעה כי אף ניתן יהיה לדחות את היישום בשנה, אבל על עובדה אחת אין עוררין: בגוש דן נרשמת מדי יום תנועה ערה של מאות אלפי מכוניות, וחלק מהן הן מכוניות ליסינג.



פקק תנועה בנתיבי איילון, צילום: טל שחר פקק תנועה בנתיבי איילון | צילום: טל שחר פקק תנועה בנתיבי איילון, צילום: טל שחר


כפי שפורסם בעבר ב"כלכליסט", נושא אגרות הגודש צפוי לפלג את בעלי המכוניות למי שמקבלים גילום של הוצאות הרכב בשכר ולמי שלא מקבלים גילום כזה; או במילים אחרות, בין מי שהמעסיק שלהם מסכים להוסיף לתלוש השכר שלהם את אגרות הגודש לצורך הכרה במס – לאלה שלא. 

השיטה פשוטה: הסכום של אגרת הגודש, בדיוק כמו הסכום שמשלמים מחזיקי רכב צמוד על הדלק, מתווסף לשכר הברוטו. כעת ניקח את משה שמחזיק במכונית ליסינג ואת יעקב שקנה מכונית לפני שנה. משה נוסע פי שניים מיעקב ולשכר הברוטו שלו מתווסף כל חודש סכום המגלם את הדלק. כלומר בפועל מהכיס של משה ייצא סכום קטן יחסית על הדלק. יעקב לעומת זאת משלם בתחנת הדלק והסכום יוצא ישירות מכיסו. כלומר משה משלם הרבה פחות על הדלק מיעקב, ולכן הוא נוסע יותר. טכנית -  אין זה סוד שכיום אחת הסיבות העיקריות להמשיך ולהחזיק במכונית ליסינג היא שהדלק מוכר לצורכי מס. אבל בעוד כשלוש שנים יצטרף אל הדלק עוד מרכיב חשוב לשכר הברוטו של העובדים לצורך חישוב מס: נושא הגודש.

קופת השרצים תיפתח

ועדת הכספים, שאישרה אתמול את רפורמת אגרות הגודש, קבעה כי נסיעות לצורכי עבודה, למשל נסיעה למתן שירות ללקוח, לא יחויבו בזקיפת הטבה בשכר העובד, אך נסיעה אל מקום העבודה וממנו כן יחויבו בה. וכאן עלולה להיפתח קופת שרצים שלמה שלא בטוח שברשות המסים רוצים לפתוח - של מאבק מול העצמאים והעוסקים הזעירים.

רשות המסים מתמודדת זה שנים עם ניסיונות של ארגוני מעסיקים שונים לקבל הטבות מס לכל מיני בעלי עסקים זעירים המעניקים שירות לעסקים וגם לאזרחים פרטיים. מדובר במי שמתקנים את המזגן הביתי או המקרר שלנו, בשליח של הדואר ובבעלי מקצוע נוספים שדורשים לקבל מהמדינה גילום של שווי השימוש ברכב, בדיוק כפי שמקבל מי שמחזיק ביונדאי איוניק היברידית ונוסע מדי יום לעבודה בחברת הייטק. 

העובדה שהוועדה קבעה במפורש כי נסיעות עבודה למתן שירות ללקוח לא יחויבו בזקיפת הטבה בשכר העובד היא בעייתית. מה יעשה האינסטלטור שעליו להגיע לשלושה לקוחות ביום, שאחד מהם נמצא בתל אביב, השני בראשון לציון והשלישי ברמת גן, כאשר הוא לא מקבל זקיפת הטבה על נסיעות לצורכי עבודה? במצב כזה ייתכן שהרווח של בעל המקצוע יישחק קשות, ואת ארגז הציוד של האינסטלטור קשה לסחוב בתחבורה הציבורית.


מכוניות ליסינג , צילום: עמית שעל מכוניות ליסינג | צילום: עמית שעל מכוניות ליסינג , צילום: עמית שעל


מתי נסעתם להורים ומתי לעבודה?

אבל המלכוד היותר משמעותי, שעשוי בהחלט לפגוע במחזיקי הרכב הצמוד  (כלומר מכונית הליסינג) נמצא במקום אחר. נסיעה אל מקום העבודה וממנו כן תחויב בזקיפת הטבה. כלומר המעסיק של מי שנוסע לעבודה בבוקר יצרף את אגרת הגודש לתלוש השכר לצורך חישוב מס, מה שכמובן אומר שמחזיקי רכב צמוד בקושי ישלמו אגרות גודש. אבל כיצד המעסיקים והעובדים יוכלו לדעת באמת איזו נסיעה היא למשרד? מה יהיה גורלה של נסיעה באמצע היום מהמשרד ברמת החייל בתל אביב לישיבה בהרצליה? ואם העובד יחפוץ לעצור בדרך לצורך קניות לבית, האם זו עדיין נסיעה מן העבודה ואליה? במצב כזה המעסיקים יצטרכו לייצר מנגנון שיעקוב אחרי תנועת העובדים - או להתבסס על אמון. 

הבעיה היא שמן הסתם מנגנון כזה לא יעבוד. בשנת 2025 מעסיקים במשק יתחילו לקבל חיובים ממדינת ישראל עבור לוחיות הרישוי של מכוניות של עובדים. המעסיקים יצטרכו לצרף את הסכומים לתלוש השכר ואז לערוך בירור מול העובד – אילו נסיעות היו לצורכי פנאי למשל ואילו נסיעות היו לעבודה. הסיכוי לתרחיש כזה הוא נמוך ועלול להתקבל באופן מאוד לא חיובי בקרב העובדים, במיוחד בהייטק אשר רואה במכונית הצמודה הטבה בלתי נפרדת. לכן סביר להניח שבדומה לעובדים שמכונית הליסינג שלהם נוסעת כפול ממכונית רגילה "בגלל העבודה בהייטק" – כך, ככל הנראה, המעסיקים יעלימו עין בבוא היום גם מנושא החלוקה של אגרות הגודש לשעות של נסיעה אמיתית לעבודה ולשעות של נסיעה לביקור אצל ההורים.

וכעת נשוב אל מיודעינו משה שמחזיק מכונית ליסינג ויעקב שקנה מכונית. משה יודע היטב שאם הוא יפעיל מספיק לחץ על המעסיק שלו ואם מספיק עובדים יאיימו, אז לא יהיה דבר כזה "רישום נסיעות לעבודה וממנה", בדיוק כפי שאין "תדלוק רק לצורך נסיעה אל המשרד". כלומר המעסיק של משה בעל מכונית הליסינג פשוט יבצע גילום של כל חיובי אגרות הגודש. וזה אומר שמשה, שמחזיק במכונית הליסינג, ישלם בפועל חלק קטן מהגובה האמיתי של אגרות הגודש. לעומת זאת יעקב, שמחזיק בבעלותו מכונית, יקבל בסוף כל חודש הביתה את החיוב על האגרות.

אצל יעקב אין איפה ואיפה. הוא ישלם על כל נסיעה בגוש דן - ויותר מכך: כמו בתחנת הדלק, הכסף "ייצא נטו" מהכיס שלו, כי אין לו גילום שכר. כך שסביר להניח שבעוד שלוש שנים תיווצר "חלוקת מעמדות" חדשה בין נהגים, אלה שדואגים לגלם להם את הגודש - ואלה שלא. האפקט יהיה כמובן נהירה אל מעסיקים שמגלמים את אגרת הגודש וויתור על רכישת מכונית פרטית לטובת בחירה במכונית ליסינג. והדגש אינו על "ויתור על מכונית שתרד מהכביש", אלא על "החלפת מכונית פרטית במכונית ליסינג שתתפוס את אותו מקום בפקק". בכך תישמט הקרקע מתחת למאבק בפקקים שהטלת אגרות הגודש אמורה לשרתו.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות