האם 32 מיליארד שקל יספיקו למיגור האפליה?

המגזר הערבי צפוי לקבל בעשור הקרוב השקעה של 32 מיליארד שקל לפי התוכנית של ממשלת בנט־לפיד. מדובר ב־29.5 מיליארד לפיתוח כלכלי חברתי ועוד 2.5 מיליארד למאבק בפשיעה ובאלימות. זה הישג גדול של רע"מ שהוכיחה שאפשר לממש כוח פוליטי למטרת השגת שוויון תקציבי למגזר. לתוכנית יש שלושה מבחנים. שניים מהם לטווח ארוך - האם יצליחו להתגבר על החסמים במשרדי הממשלה וברשויות המקומיות ולהוציא את הכסף, והאם יצליחו להוציא אותו ביעילות כך שבאמת יביא לצמצום פערים דרמטי בתחומי התעסוקה, החינוך והדיור. המבחן השלישי הוא הרבה יותר דחוף - האם יצליחו לעצור את מסע הרצח הבלתי פוסק ברחובות.

התוכנית ממשיכה את תוכנית 922, שהופעלה בשש השנים האחרונות וכללה 11 מיליארד שקל (16 מיליארד שקל לפי חישוב של האוצר, שכולל גם תקציבים לחינוך היהודי). ההיגיון שעמד מאחוריה היה שרוב הפוטנציאל לגידול כלכלי במגזר היהודי הלא-חרדי נוצל ויש צורך לשדרג את הכלכלה הערבית. התוכנית מקודמת תחת ברכתו של בנק ישראל, שלדבריו "הגדלת היקף התעסוקה בחברה הערבית והעלאת איכותה צפויה השפעה ניכרת בקידום כלכלת ישראל כולה באמצעות העלאת הפריון המשקי".

יריד השמה להייטק במגזר הערבי. המטרה - להעלות את שיעור העובדים | צילום: אלעד גרשגורן

כשליש מכספי התוכנית - לחינוך

כמעט שליש מהתוכנית החדשה, 9.4 מיליארד שקל יופנו למערכת החינוך, 2.4 מיליארד שקל מהם יופנו לניסיון לצמצם את הפער העצום במבני בתי ספר וגני ילדים בין המגזר היהודי לערבי. זה יספיק ל־3,500 כיתות. יו"ר ועדת המעקב לענייני חינוך בחבר הערבית, ד"ר שרף חסאן, אומר שהמבחן של התקציב הזה יהיה בכך שיצליחו להוציא אותו והוא לא יישאר בחלקו הגדול על הנייר בשל מחסור בקרקעות וחסמים תכנוניים.

מדי קיץ מתפרסמות ידיעות על כך שתלמיד תיכון במגזר הממלכתי-דתי מקבל תקציב שגדול ב־60% מתלמיד ערבי. 2 מיליארד שקל יוקדשו לתוכנית לתקצוב דיפרנציאלי בתיכונים, בתקווה לצמצם את הפער הזה בחצי, כך שתלמיד ערבי יקבל כמו תלמיד יהודי-חילוני.

בתוכניות מהסוג הזה תמיד קיימת השאלה כמה מהכספים הם חדשים באמת וכמה בעצם הם תקציבים קיימים, שאוגדו לתוכנית החדשה. דוגמה לאיגוד מחדש של תוכניות, הם 4 מיליארד שקל שממשיכים את תוכנית התקצוב הדיפרנציאלי בבתי הספר היסודיים וחטיבת הביניים. משמעות הדבר שמשרד האוצר מתייחס לתקציבים חברתיים כל כך חשובים כאל תוספות, ולכן כלל לא ברור שהם מובטחים בעוד חמש שנים. המנכ"ל הקודם של הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי איימן סייף, היום ממונה הקורונה במגזר, אומר שהסיכום המקורי היה שהסכומים האלה ייכנסו לבסיס התקציב. "זה לא היה צריך להיות על חשבון התוכנית החדשה", הוא אומר. 

מי שאחראי לרכז ולממש את התוכנית החדשה הוא מנכ"ל הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי חסן טואפרה, שדאג הפעם להצמיד לכל תקציב יעדים. בין יעדי החינוך, למשל, צמצום הפער בין יהודים לערבים באחוזי הזכאות לבחינות בגרות ברמה אוניברסיטאית ב־50% וצמצום הפער בתוצאות מבחני PISA, שבהם נבחנים בני 15, ב־30%. במבחני PISA 2018 חלה ירידה משמעותית בתוצאות התלמידים הערבים, למרות תוכנית התקצוב הדיפרנציאלי בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים. לעומת זאת, חל שיפור באחוזי הזכאות לבגרות במגזר. המסקנה מרכזית היתה שאם תוסיף שעות למערכת שמלמדת לשנן, לא יהיה שום שיפור במבחנים שבודקים יכולת להבין וליישם. אתגר מרכזי יהיה הפעם לשנות את שיטת הלימוד ובעיקר להעלות את איכות המורים.

350 מיליון יוקצו לתחום שבתוכנית הקודמת נכשל כישלון חרוץ - הקמת מעונות יום. בתוכנית 922 הוקצו רק 47% מהכספים לבניית 36 מעונות. כלומר, בשש שנים לא הצליחו לקדם בנייה של כ־70 מעונות למרות שהיה תקציב. בפועל גם מהמעונות שתוקצבו, רק ארבעה השולמו ועוד 15 נמצאים בבנייה. האתגר האמיתי יהיה כמו בפעם הקודמת השגת קרקעות זמינות ביישובים, שרוב הקרקע בהם פרטית.גם התוכנית החדשה לא תעביר את המגזר הערבי לעידן של מעונות היום. זה מדאיג מכיוון שמחקר של בנק ישראל, שפורסם בשבוע שעבר, גילה ש־61% מהאימהות הערביות שלא עובדות מסבירות זאת בצורך לטפל בילד עד גיל 3. בנוסף, מחקרים מראים שמעונות יום עוזרים מאוד דווקא להתפתחות של ילדים משכבות חלשות.

ח"כ מנסור עבאס. ההישג הכי גדול של רע"מ | צילום: שרון צור

1.4 מיליארד לתעסוקה, 600 מיליון להייטק

בסוף האתגר האמיתי של התוכנית הוא שילוב של כמה שיותר ערבים - וביחוד צעירים ערבים, בשוק העבודה המודרני והמקוון. בתחום תעסוקת נשים נרשמה פריצת דרך התקופה שלפני הקורונה והוא הגיע לראשונה ל־42% (בגילאי העבודה העיקריים, 25־64). הבעיה היא שדווקא בתעסוקת גברים ערבים נרשמה ירידה משמעותית, שהחלה הרבה לפני המשבר. שיעור התעסוקה של גברים ערבים עומד היום על 73% לעומת 84% בכלל כוח העבודה. שני ענפים שגברים ערבים הרבו לעבוד בהם בעבר היו בנייה ותעשיה. מספר המשרות בתעשייה בירידה ונראה שהנכונות לעבוד בבנייה הולכת ופוחתת. השכר לשעה בקרב גברים ונשים ערבים כאחד נמוך ב־40% מאשר בקרב מקביליהם היהודים.

התוכנית החדשה מקצה 1.4 מיליארד לתחום התעסוקה. יעדי התעסוקה שהציבה התוכנית ל־2026 הם 46% לנשים ו־76% לגברים. הסכומים יוקדשו בין היתר להמשך הפעלת מרכזי ההכוון וההכשרות המקצועיות, בין היתר במכללות טכנולוגיות, ולימודי עברית. השרה לשוויון חברתי מירב כהן אמרה ש"בותכנית שמנו דגש על הנושא של הוראת העברית, כיוון ששליטה בשפה היא תנאי בסיסי להשתלבות בהשכלה גבוהה ובתעסוקה איכותית. לאורך השנים, למרות שהושקעו תקציבים בנושא של הוראת העברית, התוצאות לא היו מספקות. לכן הפעם עמדנו על שינוי השיטה".

מימין: ראש הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי חסן טואפרה ושרת הרווחה מירב כהן | צילומים: יוחאי צוברי, יריב כץ

600 מיליון שקל יוקצו לפיתוח ההייטק במגזר הערבי כדי לשפר את המצב שבו רק 1% מעובדי ההייטק מגיעים מהמגזר. התוכנית תכלול עידוד לימודי מתמטיקה ומדעים בקרב תלמידי בתי הספר, הפעלת תוכניות למניעת נשירה של סטודנטים ערבים למחשבים והנדסה, תוכניות השמה בעבודה וכן תוכניות התמחות. 120 מיליון יושקעו ביזמות הייטק ביישובים ערבים: הקמת מרכזי יזמות, מרכזי האצה לחברות ("אקסלרטורים"), מרכזי מחקר ופיתוח בערים ויישובים ערביים וחיזוק מרכזי המו"פ הקיימים.

אם יש נושא שלא ייפתר במסגרת התוכנית הזו היא המחסור הקשה במקומות עבודה בתוך היישובים הערבים. התוכנית הקודמת כמעט לא הקצתה לנושא הזה כספים. גם הפעם האוצר בכלל לא רצה להקצות כסף למרכזי תעסוקה, בטענה שבמרכזים קיימים בצפון הארץ יש הרבה מאוד שטחים ריקים. אנשי הרשות טענו שיש צורך בפתרון לעסקים קטנים ובינוניים בתוך יישובי מגזר הערבי. בסופו של דבר הוקצו למטרה זו 500 מיליון שקל.

אחד התחומים ש־922 התקשתה לקדם היתה התכנון והבנייה בשל הקושי לקדם תוכניות ביישובים הערבים וכן המחסור באדמות מדינה. כך הצליחה המדינה לשווק קרקע ל-2,500־3,000 יחידות דיור בשנה בלבד ובסך הכל פחות מ־15 אלף יחידות. היעד הפעם הוא 35 אלף יחידות דיור. 3 מיליארד שקל יושקעו במטרה להעביר את היישובים הערבים הגדולים מעידן הבנייה צמודת קרקע לבנייה עירונית רוויה ולהתמודד עם חלק ממצוקת הדיור הקשה במגזר הערבי.

תחום מרכזי בתוכנית 922 עסקה היה שיפור תשתיות התחבורה כולל תחבורה ציבורית. בתחומים אלה אכן חל שיפור גדול. התוכנית הנוכחית תוסיף 2 מיליארד שקל לשיפור כבישים ותחבורה ציבורית. תינתן עדיפות לריכוזי אוכלוסין גדולים יחסית. בחמישה יישובים יוקמו מסופי אוטובוסים מרכזיים. כן מתוכננת לראשונה תחנת רכבת בעיר הערבית טירה.

קידום שוויון, ספורט ותרבות

בתוכנית הקודמת הדגש היה על תקציבים לפיתוח כלכלי, הפעם יש גם כספים שמטרתם שוויון - למשל כספים לתרבות ספורט והגנת הסביבה. כמו שמתוכננת תחנת רכבת ראשונה במגזר הערבי, מתוכנן גם מוזיאון ראשון במימון ממלכתי. 700 מיליון יוקצו לספורט ומתקני ספורט, בין היתר, במטרה לספק עיסוק לצעירים. 600 מיליון יושקעו במתקני ספורט. 100 מיליון יושקעו בספורט הישגי, כולל טיפוח ספורטאים מצטיינים והקמת אקדמיות לספורט. זאת בין היתר על מנת להביא לשילוב ערבים במשלחות הספורט הייצוגי של ישראל.

350 מיליון יוקצו לנושא הכל כך מוזנח של תרבות במגזר הערבי. כשליש מהתקציב יופנו להקמת תשתיות תרבות. מעבר למוזיאון, יוקמו גלריות, מרכז מורשת לתרבות ערבית, סינמטק ובית ספר גבוה להוראת תיאטרון ואמנויות.