אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מאמן צורח אינו מאמן לגיטימי צילום: אורן אהרוני

מאמן צורח אינו מאמן לגיטימי

בסוף השבוע, הקומיקאי חן מזרחי העלה לרשתות החברתיות סרטון של מאמן כדורגל צורח על ילדים. הסרטון יצר דיון ער על מה רצוי ומה אסור באימון ילדים

25.10.2021, 08:42 | אוריאל דסקל

בסוף השבוע, הקומיקאי חן מזרחי העלה סרטון של מאמן כדורגל צורח על ילדים. "חשוב לציין שהוא מאמן ילדים בכיתה ב חח איזה גבר" כתב מזרחי והוסיף סמיילי מתפקע מצחוק. 

נכון לכתיבת שורות אלו היו לסרטון כ-190 אלף צפויות ויותר מ-2,300 תגובות. הרבה מהתגובות עסקו ב"תשוקה" של המאמן הגבר לאימון. "הלוואי עליי כזה מאמן". "נותן את הנשמה שלו לילדים". "כמה תשוקה למשחק... העיניים של הילדים עליו ולא במסך הטלפון שלהם. כל הכבוד". עבור רבים אחרים, זו היתה התנהגות מבישה והם טרחו לציין זאת - מה שהוביל לפולמוס בתגובות. 

קראו עוד בכלכליסט:

הסרטון הגיע גם אליי במהלך השבוע האחרון - דרך מספר מאמנים מודאגים שלא ראו בעין יפה את התנהגות המאמן. הסרטון פורסם בעמוד הפייסבוק שלי ועליו כתבתי: "מה שרואים בסרטון מסמל את כל מה שיכול להיות רע באימון ילדים. צרחות על ילדים קטנים על כל טעות, שפת גוף של מופרע על הקווים, סירוס כל שבב של חשיבה יצירתיות, ירידה על טעויות. נראה שמבחינתו שהניצחון חשוב יותר מכל דבר אחר בכדורגל".

הביקורות על הצגת המאמן באור שלילי כל כך מיהרו לבוא. מספר חניכים שלו לשעבר פנו וסיפרו על מאמן עם לב מזהב שקונה נעליים לחניכים שלו ועוזר במה שאפשר - ושהכדורגל קצת מוציא אותו מדעתו אבל "הכל מאהבה למשחק ותשוקה". לפחות אחד מחניכיו הוא שחקן בליגת העל. אבל - חשוב לציין - שלא משנה כמה טוב עשה כמאמן, צרחות על ילדים בני 9 הן אף פעם לא הדבר הנכון לעשות. והן לא סימן לתשוקה, הן דגל אדום.

מתבלבלים בין תשוקה לבורות

זה לא עניין ישראלי להתבלבל בין "תשוקה" להתנהגות מופרעת או חוסר ידע והבנה. לעיתים, מרוב "תשוקה", לא רואים אם התנהגות של בעל מרות וסמכות היא התנהגות שפשוט לא מתאימה לאיש חינוך, התנהגות על גבול ההתעללות הנפשית בילדים. 

לפי מחקר של ד"ר לורה מרקהאם מהארוורד, "יש הרבה הוכחות לכך שצעקות אינן דרך יעילה לשנות התנהגות. הן גורמות לילד לפחד ולתגובת 'הילחם או ברח' - מנגנון הישרדותי-אבולוציוני שפועל כאשר יש סכנה, ובעצם גורם לסגירה של מרכזי הלמידה במוח".

לפי מחקר מ-2014 שפורסם ב-The Journal of Child Development, בבתים בהם יש הרבה צעקות, הילדים מפתחים התנהגויות ותבניות התנהגות של ילדים מוכים. הם חווים רמות חרדה גבוהות, רמות סטרס גבוהות ורבים מהם גם סובלים מדיכאונות ובעיות התנהגותיות. מחקרי MRI מראים שהתנהגות אגרסיבית כלפי נערים, ביקורת חריפה ובידוד חברתי נראים במוחם של נערים כמו כאב. כאב מצלק לכל החיים, כאב שלוקחים אותו הלאה לבגרות.

אימון ילדים (ארכיון), צילום: אורן אהרוני אימון ילדים (ארכיון) | צילום: אורן אהרוני אימון ילדים (ארכיון), צילום: אורן אהרוני

לפעמים המאמנים שעושים זאת מאמינים באמת ובתמים שהם הופכים את השחקנים שלהם לקשוחים יותר או חסונים יותר מנטלית. "מכינים אותם לחיים". הבעיה העיקרית היא שהם לא מצליחים להבחין שאין דבר כזה גבול בין חינוך לבריונות. הם בכלל לא על אותה סקאלה. חינוך זה חינוך, בריונות היא הפגנה קבועה של כוח והשגת יעדים בעיקר בעזרת איומים ולעתים בפעילות אלימה. לעיתים התעללות היא המשך ישיר לצעקות.

צריך להבין שצעקות בכדורגל ילדים הן פשוט לא כלי לגיטימי. כן, פה ושם יש צעקות בכדורגל - אפילו בכדורגל ילדים. קורה. הרוחות סוערות. שערים נכבשים. שערים נפסלים. אפילו מותר לקלל את השופט מרוב תסכול. אבל צעקות תכופות כדרך להעברת מסר או חינוך - הן פשוט לא לגיטימיות. באייאקס ובמנצ'סטר סיטי, למשל, אוסרים על המאמנים להרים את הקול. מאמנים שצורחים פשוט מפוטרים. 

שון דייץ', מאמן ברנלי שאין ספק בקשר לתשוקה שלו למשחק, סיכם את הנושא בצורה הטובה ביותר. "אתה לא צורח על הילד שלך כשהוא לומד לקרוא או לכתוב, נכון? אז לצעוק עליו בכדורגל זה לגיטימי?".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות