המבקר: עיקר זיהום האוויר בערים - מרכב פרטי; לא מעודדים מספיק שימוש ברכב נקי

אם חשבנו שאנחנו בעיצומה של מהפכה חשמלית בתחום התחבורה? מבקר המדינה לא סבור כך - ויש לו סיבות טובות.

התחבורה בכלל והרכב הפרטי בפרט הם המקור העיקרי לזיהום במרכזי הערים, כך קובע דו"ח מבקר המדינה בנושא. עיקר החריגות בשיעורי זיהום האוויר בערים הגדולות נובעות מפעילות תחבורתית. 

עוד קובע המבקר כי התלות בנפט היא "כמעט מוחלטת". בישראל יותר מ-90% מהתחבורה מונעת בתוצרי נפט. 

מדו"ח המבקר עולה כי בחלוקה גסה לאמצעי תחבורה "קלה" או "כבדה" (מכוניות ומשאיות קלות לעומת כלים כבדים יותר), כ-56% מהיקף צריכת האנרגיה התחבורתית שייך לכלי הרכב מהקבוצה ה"קלה".

רכב מזהם

המבקר מונה שורה של מדינות שנמצאות ממש בימים אלה בעיצומם של מהלכים משמעותיים להטמעה של ציי רכב חשמלי גדולים – בריטניה, צרפת, איטליה, דנמרק, אך מדגיש כי בישראל נוסעים נכון לשנת 2020 כ-12 אלף רכבים חשמליים מתוך סך של כ-3 מיליון רכבים (הכוונה היא גם למכוניות פלאג אין הייבריד ולא רק לחשמליות). עם זאת הדו"ח מתייחס לכל כלי הרכב, מאופנועים ועד משאיות – ואינו מתייחס למהפך שעבר שוק הרכב הישראלי בשנת 2021 עם כניסתה של טסלה, שלבדה מסרה מעל 5,000 מכוניות חדשות ללקוחות בישראל ולחדירתם של מותגי רכב חשמליים נוספים כדוגמת AIWAYS. 

הדו"ח מבקר בנוסף את החלטת משרד התחבורה לדחות את מועד הטלת האיסור על שיווק רכבים לא חשמליים לשנת 2035 (איסור זה אינו מעוגן כיום עדיין בחקיקה) בגלל שדווקא יצרני הרכב הסיניים, כך טוען המבקר, הם אלה שהאטו פיתוחי דגמים חדשים בגלל משבר הקורונה, מה שיצר מחסור בדגמים סיניים חשמליים (עובדתית מידע זה אינו תקף כיום, עם חדירתם של מספר יצרני רכב סינים חדשים לשוק הגלובאלי וגם לישראל, החל הג'ילי, AIWAYS וגם SKYWELL ).

פקקים בכבישי ישראל

תגובת משרד התחבורה לדברי המבקר כפי שמופיעה בדו"ח מאשרת את חשיפת כלכליסט על "תוכנית לעדכון היעדים להפחתת פליטות אשר כחלק מתכנית זו ייקבעו תמריצים מהותיים לשם מעבר לרכבים חשמליים".

הישראלים מאוהבים ברכב הפרטי

עוד מסקנה שעולה מהדו"ח קובעת כי הישראלים מאוהבים ברכב הפרטי ולא מהססים לקפוץ אל מושב הנהג בכל הזדמנות: לפי הדו"ח, היעד שנקבע בשנת 2015 לצמצום היקף הנסועה הפרטית בשיעור של 20% עד לשנת 2030 לא החל להתממש, ושיעור הנסועה הפרטית רק עולה. בשנת 2018 הנסועה הכוללת של כלי הרכב הפרטיים נאמדה ב-47,754 מיליון ק"מ.

בנוסף יש בדו"ח ביקרות על משרד האנרגיה. לפי עיקרי הדברים - משרד האנרגייה, אשר בשנת 2019 קבע יעד של 100% ייבוא רכבים קלים מאופסי פליטה עד שנת 2030, צמצם את היעד לשיעור של 25% בלבד עד שנה זו ולהשגת שיעור של 100% עד שנת 2035, מה שקרה, לפי משרד האנרגיה, בשל משבר הקורונה.

הרכבת הקלה בגוש דן | צילום: טל אזולאי

הרכבת הקלה ומשבר האקלים

הדו"ח עוסק גם במוכנות של תשתיות התחבורה הציבורית לפגעי מזג אוויר קיצוניים בעקבות משבר האקלים. בדו"ח מצוין כי במסגרת העבודה על תשתיות הרכבת הקלה בתל אביב (הקו האדום) הוחלט על ידי נת"ע כי "נושא נזקי מזג אוויר קיצון אינו מהווה סיכון ברמת החברה" וזה יטופל פרטנית ברמת הפרויקטים ובאחריות הקבלנים. המבקר קובע כי לנת"ע ולקבלניה אין מידע על הסיכונים הכרוכים בשינויי אקלים הנוגעים לתשתית הרכבת הקלה, ובמהלך העבודה על הרכבת הקלה לא נידונו נושאים מפורטים הנוגעים לכך כגון מטחי משקעים, התחממות פני הים ועליית טמפרטורה. 

בנת"ע הגיבו לדו"ח וטענו כי בשנת 2020 (שנים רבות לאחר שהעבודה החלה על הקוים) נושא סיכוני האקלים הועלה בפורום ניהול סיכונים הכולל את הנהלת החברה וכי התכנון "לוקח בחשבון את כל הצרכים והסטנדרטים הבינלאומיים המקובלים כיום.

הדו"ח עסק גם במוכנות של מתקני התפלה לשינויי אקלים וקבע כי " יש חשש של ממש לפגיעה בתשתיות המרכזיות של ישראל, ומומלץ כי הגופים הרלוונטיים בתחומים אלה יבחנו את הסיכונים הכרוכים בשינויי האקלים על בסיס מחקר מדעי רלוונטי ותחזיות מעודכנות" וכי אם בחינה זו לא תתבצע אז "יש חשש לכך שתושלם בניית תשתיות מרכזיות בישראל באופן שאינו תואם לסיכונים הכרוכים בשינויי האקלים".