אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
החל מהשבוע: הכל על התקנות שיצמצמו עוד את השימוש במזומן צילום: שאטרסטוק

החל מהשבוע: הכל על התקנות שיצמצמו עוד את השימוש במזומן

ועדת החוקה דרשה מהאוצר ורשות המסים לספק נתונים ופתרונות נוספים לקבוצות אוכלוסיה ייחודיות, בטרם תאשר את התקנות שיצמצמו עוד את השימוש במזומן. עם זאת, התקנות צפויות להיות מאושרות במהלך השבוע הקרוב, ולאזרחי ישראל כדאי להתכונן. כלכליסט עושה סדר

26.10.2021, 14:23 | שלמה טייטלבאום

ועדת החוקה דרשה ממשרד האוצר ורשות המסים לספק נתונים נוספים ופתרונות לקבוצות אוכלוסיה ייחודית, בטרם תאשר את התקנות שמבקשות להעמיק את צמצום השימוש במזומן. 


קראו עוד בכלכליסט:


התקנות הללו הן חלק מהחלטת הממשלה שהתקבלה בליל התקציב בראשית אוגוסט האחרון, אשר הוצמדו לתקציב על ידי האוצר. זאת מכיוון שהאוצר מעריך כי התקנות עשויות להגדיל את הכנסות המדינה ב-150 מיליון שקל בשנת 2022, וב-300 מיליון שקל משנת 2023. עם זאת, במהלך הדיון עלו סימני שאלה לגבי אמינות הנתונים הללו. 

בסופו של דבר, עם כיפופי ידיים חזקים יותר או פחות, התקנות צפויות להיות מאושרות במהלך השבוע הקרוב, ולאזרחי ישראל כדאי להתכונן. כלכליסט עושה סדר.

מה המצב כיום?

עסקאות שהן עד 11 אלף שקל ניתן לשלם עליהם במזומן. אם העסקה מעל 11 אלף שקל, ניתן לשלם רק על 10% ממנה במזומן (ובתנאי שה-10% לא עוברים את ה-11 אלף). מגבלה זו חלה גם על שכר, על תרומות, או על הלוואות. עם זאת, במקרה ששני הצדדים אינם עוסקים, נניח,  במקרה של מתנה, או רכישת רכב יד שנייה. ניתן לשלם במזומן עד 50 אלף שקל.  


מזומן, צילום: שאטרסטוק מזומן | צילום: שאטרסטוק מזומן, צילום: שאטרסטוק


מתי זה קרה ולמה?

החוק הזה נכנס לתוקף בתחילת 2019, והוא מהווה יישום מאוחר למדי (חמש שנים) להמלצות הוועדה בראשותו של הראל לוקר שבחנה את הדרך לצמצום השימוש במזומן. צמצום השימוש במזומן נחשב לכלי עיקרי במאבק בכלכלה השחורה בישראל, שמוערכת בכ-20% מהתוצר, ואחראית לאובדן הכנסות משמעותי, המביא להכבדת הנטל על האזרחים ההגונים משלמי המסים.

האם החוק הזה הועיל עד כה לצמצום השימוש במזומן?

האינדיקטור היחידי שניתן למדוד אותו בוודאות הוא היקף מחזור המזומנים. אם המזומן גודל בקצב נמוך מהגידול בכלכלה המקומית, זה מלמד שאנו במגמה של צמצום השימוש במזומן. ואכן שנת 2019 היתה השנה הראשונה בה המזומן גדל בשיעור של 2%, שיעור הנמוך מהגידול בתוצר באותה שנה. עם זאת יש להודות, כי לא את כל השינוי ניתן לייחס לחוק. כבר משנת 2016 ישנה מגמה של צמצום השימוש במזומן, שכן גם השיפורים הטכנולוגיים בעולם הפיננסי מביאים לצמצום השימוש במזומן. בקורונה המגמה התהפכה, ועל זה נדבר בהמשך.

ומה קרה בקורונה?

כל המגמה של צמצום השימוש במזומן התהפכה עם התחלת משבר הקורונה. מאז משבר הקורונה ועד עכשיו (עד ה-12 באוקטובר ליתר דיוק) כמות המזומן עלתה ב-30% מרמה של 88 מיליארד שקל, לרמה של 115 מיליארד שקל. בלשכת עורכי הדין טענו כי זה לא הזמן לצמצם עוד את השימוש במזומן, למעשה, אפשר לטעון כי השינוי שחל בהרגלי הציבור בתקופת הקורונה הוא משמעותי, והצעד הנוכחי מהווה צעד קיצוני מדי בהתחשב בנורמות ההתנהגות החדשות של הציבור. מאידך, באוצר וברשות המסים אומרים, כי דווקא עכשיו בעקבות הקורונה יש צורך להמשיך את מגמת הצמצום השימוש במזומן, ולא לתת לנורמות התנהגות בעייתיות של העלמות מסים לשוב ולהכות שורש.


רשות המסים, צילום: יובל חן רשות המסים | צילום: יובל חן רשות המסים, צילום: יובל חן


איך זה השפיע על הכנסות המדינה?

זו כבר שאלה מורכבת בהרבה. באופן עקרוני ניתן להעריך כי ככל שיש פחות מזומן, כך הכנסות המדינה גדלות, כי הקושי בהעלמת מס עולה כשעושים שימוש באמצעי תשלום אחרים. עם זאת, יש קושי גדול בהערכות מדויקות, בשל העובדה כי אין תיוג מעל כל עסקה האומר 'לולי החוק, עסקה זו היתה מתקיימת במזומן ללא מס'. נקודה זו הקשתה מאוד על נציגי האוצר ורשות המסים בדיון בועדת החוקה, מכיוון שהאוצר ביד אחת העריך כי המדינה תכניס 150 מיליון שקל ב-2022, ו-300 מיליון שקל משנת 2023. וביד השניה, לא ידע להעריך כמה כסף החוק הכניס עד כה.

כמה החוק מועיל למאבק בכלכלה השחורה?

אין ספק כי צמצום השימוש במזומן עשוי להקל על המאבק בהון השחור, וניתן להשתמש בכלי הזה. אבל חשוב לזכור כי שיעור המזומן בישראל מסך התוצר הוא נמוך לעומת מדינות מפותחות רבות, זאת על אף שהכלכלה השחורה בישראל גבוהה לעומת המדינות המפותחות. זה מלמד שהמלחמה במזומן היא לא הדרך היחידה להילחם בהון השחור. 

מה רוצים כעת לשנות בנוגע לסכומי המזומן?

החוק שעבר ב-2019 קבע כי על שר האוצר לבחון מדי שנה האם נכון להוריד את הסכומים ל-6000 שקל לעסקה, שכר עבודה, ותרומה. ול-15 אלף למתנות ולעסקאות עם מישהו שאינו עוסק. יודגש, החוק לא מעניק סמכות לשר לקבוע סכומים אחרים (נניח 8000 ₪), אלא הוא צריך להכריע באופן בינארי האם הוא מקבל את הסכומים החדשים או לא. 

שר האוצר, נגיד הבנק, ושר המשפטים, החליטו לאמץ את השינוי הזה, ולצמצם את המזומן המותר בשימוש. להוריד את זה ל-6,000 בין עוסקים, ול-15 אלף אם אחד הצדדים לא עוסק. ויש חריג אחד, וזה בנוגע למכירת כלי רכב, שעדיין מאפשר לבצע עסקה במזומן עד ל-50 אלף שקל. וכעת השינוי דורש את ועדת החוקה.

מה הקשיים שעלו בחוק?

במהלך הדיון בוועדת החוקה עלו מספר קשיים ביישום החוק. הקושי העיקרי הוא החשש לפגיעה בשכבות חלשות (שככל הנראה לא מגיעות בכלל לסף המס).  אחת הטענות המרכזיות שעלתה בהקשר זה היא העובדה כי המגבלה החדשה נמוכה מהשכר הממוצע במשק. ולמעשה, יש קבוצות אוכלוסיה רבות שאין להם גישה לאמצעי תשלום שאינם מזומן. כך לדוגמה, הוצג בוועדה כי 50% מהחברה הערבית לא מחזיקים בכרטיסי אשראי, חמור מכך, עלה כי 17% ממשקי הבית בחברה הערבית אין להם חשבון בנק, כך שאם הם משתכרים למעלה מ-6,000 שקל עלולים להיווצר קשיים ביישום החוק. גם על הפליטים השוהים בארץ במעמד של 'מבקש מקלט' עלה אותו חשש, שכן התברר כי יש להם קשיים לא מעטים בפתיחת חשבונות בנק.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות