חנות של כלים חד פעמיים בירושלים | צילום: אלכס קולומויסקי
יצרניות ומשווקות של כלים חד-פעמיים לבג"ץ: לדחות את כניסתו לתוקף של מס הקנייה
המס, של 11 שקל לכל ק"ג כלים חד-פעמיים המכילים פלסטיק, אמור להיכנס לתוקף בעוד חמישה ימים. שבע חברות העוסקות בתחום מבקשות לדחות את המועד בשלושה חודשים לפחות, כדי לאפשר להן התארגנות נאותה. לטענתן, הטלת המס באופן מידי פוגעת בהן פגיעה חמורה, בעיקר לאור העובדה שהמס יחול רטרואקטיבית על המלאי הקיים ועל הזמנות שבדרך
שבע יצרניות ומשווקות של כלים חד-פעמיים עתרו הבוקר (ג') לבג"ץ נגד כניסתו לתוקף, בעוד חמישה ימים, של מס קנייה על כלים חד-פעמיים. העותרות - פעמית תבניכל שיווק, אור שני סחר, ב.ה. דבליו יבוא ושיווק, גורי עצמון שניר בע"מ, ווינפאק סחר, ח.כהן סוכנות מזון ומשקאות וענבוסי בע"מ - מבקשות לדחות את הכניסה לתוקף של הצו המחייב את המוצרים שלהן במס קנייה בשלושה חודשים לפחות, כדי לאפשר להן התארגנות נאותה. בג"ץ הורה למדינה להשיב לעתירה בתוך שלושה ימים.
קראו עוד בכלכליסט:
העתירה הוגשה נגד שר האוצר אביגדור ליברמן והשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, ובה מבקשות העותרות להוציא צו ביניים עד לדיון בעתירה ולקיים דיון דחוף לאור הזמן הקצר עד כניסת הצו לתוקף.
לטענת החברות, הטלת המס באופן מיידי פוגעת בהן פגיעה חמורה, בעיקר לאור העובדה שהמס יחול רטרואקטיבית, לטענתן, על המלאי הקיים ועל הזמנות שבדרך. החברות מציינות כי קיימו התדיינות עם שר האוצר ועם השרה להגנת הסביבה בה הן הציגו בפניהם את הבעייתיות בכניסה המהירה של הצו לתוקף, והשרים מסרו להן כי יפעלו למציאת פתרון, "אלא שלצערנו דיבורים לחוד ומעשים לחוד", כותבות העותרות. לפני שבוע פורסם התיקון אשר עתיד להיכנס לתוקף ביום שני הקרוב, מה שמשאיר לחברות חמישה ימי עבודה בסך הכל להתארגן לכניסת הרפורמה לתוקף.
לחברות טענות קשות ורבות נגד הרפורמה. בין היתר הן טוענות כי היא תפגע במשקי הבית, בארגונים במשק ובעסקים קטנים ובינוניים, וכי המס לא עולה בקנה אחד עם המטרה של הפחתת זיהום הסביבה שנגרם מפלסטיק, ולכן אין הצדקה להטיל אותו. עם זאת, העתירה לא עוסקת במהות הצו אלא במועד כניסתו לתוקף.
עוד טוענות החברות כי פנו בכתב אל השרים ליברמן וזנדברג כבר בסוף אוגוסט 2021 והציגו בפניהם את הפגמים שקיימים לטענתן במס על החד-פעמי וביקשו כי תתקיים עבודת מטה מקצועית בנושא. "מכתב זה נענה כעבור למעלה מ-45 יום, ביום 10.10.21, שמונה ימים לפני התקנת הצו". כפי שפורסם ב"כלכליסט", במהלך חודש אוקטובר קיימו החברות ישיבות עם האוצר ועם נציגי המשרד להגנת הסביבה, והסבירו את הצורך בזמן התארגנות.
תוך כדי מפגשים אלו התברר לעותרות, כך הן טוענות בעתירה, כי הצו נחתם ביום בו התקיימה הפגישה השנייה שלהן עם משרדי הממשלה. "החתימה על הצו נעשתה תוך כדי שהעותרות מנהלות מגעים באותם ימים ממש עם אנשי האוצר ואנשי המשרד להגנת הסביבה לצורך, בין היתר, קבלת זמן התארגנות ואי החלתו של המס על המלאי, ותוך כדי שאנשי משרד האוצר והגנת הסביבה מציינים כי הם ערים לקשיים של יבואנים, משווקים ויצרנים בנושא זמן ההתארגנות". החברות טענו שפנו פעם נוספת לשר האוצר ופנייתן טרם נענתה, ועל כן עתרו לבג"ץ.
המס המדובר הוא מס בגובה 11 שקל לכל ק"ג כלים חד-פעמיים המכילים פלסטיק, ולהערכת האוצר החוק החדש צפוי להוסיף 600 מיליון שקל בשנה להכנסות המדינה.
"בהתאם לתיקון", כותבות החברות בעתירה, "בעת יבוא כלים חד-פעמיים יוטל עליהם מכס בשיעור של בין 8% ל-12% ומס קנייה בשיעור של 11 שקל לק"ג. מס הקנייה הוא מס המשולם על מוצר מיובא בעת היבוא ועל מוצר המיוצר בישראל בעת מכירתו. כפי שקובע התיקון, במועד כניסתו לתוקף יחול מס על מלאי של הכלים חד-פעמיים הנמצא בידי סוחר, ככל והמס המוטל על מלאי זה עולה על 10,000 שקל, וכן מס על כלים שייובאו לישראל החל מיום 1.11.21. כך למעשה מטיל שר האוצר מס רטרואקטיבי על הכלים שיובאו בטרם כניסתו לתוקף, גם אלו הנמצאים במלאי וגם אלו שהוזמנו כבר ונמצאים בדרכם לישראל".
לטענת החברות, בתוך ימים מעטים עד כניסת החוק לתוקף כל סוחר ומשווק צריך לדעת מה העובי של כל פריט ופריט כדי לדעת אם הם נכנסים להגדרה, וגם מה משקלו בלי אריזה, כדי לדעת איך לתמחר אותו לפי 11 שקל לק"ג. "יכולת המדידה של 'עובי' אינה קיימת כרגע אצל אף גורם בשוק. אף יצרן, יבואן, סיטונאי או משווק – מעולם לא נדרש ולא חשב למדוד עובי של כלי. למיטב ידיעת העותרות, לפרקטיקה זו של גביית מסים על בסיס עובי אין אח ורע בעולם הפלסטיקה לעניין מיסוי".