אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הפסיקה העקרונית שצפויה לעלות לטבע מאות מיליוני שקלים  צילום: סיון פרג'

הפסיקה העקרונית שצפויה לעלות לטבע מאות מיליוני שקלים

בית המשפט המחוזי קבע כי טבע תשלם מס נוסף על עסקת ספלון מ-2011 - זאת לאחר שקיבל את עמדת רשות המסים ולפיה שימוש ברווחים שמקורם בפטור ממס לפי חוק עידוד השקעות הון ומופנים לרכישת חברות בחו"ל, יהיה חייב במס נוסף. מאז 2011 רכשה טבע חברות נוספות והיא עלולה לשלם על כך כעת מס נוסף שמוערך במאות מיליוני שקלים

27.10.2021, 16:38 | תומר גנון

רשות המסים קיבלה היום (ד') רוח גבית מבית המשפט בסוגיית השימוש שעושת חברות ישראליות ברווחים כלואים שהופנו לרכישות בחו"ל. בפסק דין של בית המשפט המחוזי מרכז בלוד נקבע כי שימוש שעשתה חברת התרופות טבע ברווחים, שנצברו בזכות הטבות מס שקיבלה לפי חוק עידוד השקעת הון, יחויבו במס נוסף במידה וישמשו אותה לרכישת חברות בחו"ל. כלומר, שטבע תאבד חלק מהטבות המס שלה, פטור מותנה שהיא זכאית לו לפי חוק, אם תוציא את הכספים מישראל לטובת רכישות בחו"ל.

קראו עוד בכלכליסט:

מעבר למשמעות העקרונית של הפסיקה, שעוד יוגש עליה מן הסתם ערעור לבית המשפט עליון, לגבי חברות נוספות במשק שרוצות לעשות שימוש ברווחים שהיו פטורים ממס לפי חוק עידוד השקעות הון לרכישות בחו"ל, יש בפסק הדין הזה גם בשורה ספציפית לטבע. 

מנכ"ל טבע קאר שולץ, צילום: אביגיל עוזי מנכ"ל טבע קאר שולץ | צילום: אביגיל עוזי מנכ"ל טבע קאר שולץ, צילום: אביגיל עוזי

לפי פסק הדין, בשנת 2011 רכשה טבע חברת תרופות אמריקאית בשם ספלון (Cephalon) תמורת 10.248 מיליארד שקל. כסף זה היה מחוץ ל"מחסנית", כלומר היה צבוע בדו"חות ככזה שמקורו בפטור מותנה ממס שקיבלה החברה. 

עמדת רשות המסים לפי פסק הדין הייתה שלפיכך הסכום העודף, שעליו יש לשלם מס חברות, הוא בגובה 2.091 מיליארד שקל. כלומר שעל הסכום הנוסף, 2.091 מיליארד שקל, ישולם מס נוסף שממנו יקוזזו חלק מהרווחים הפטורים. הסכום המדויק לא יודע.

זה לא סוף פסוק. מאז 2011 ועד 2016 טבע רכשה חברות נוספות בחו"ל. אוספקס - 3.5 מיליארד דולר, אלרגן אקטביס - 40.5 מיליארד דולר ורימסה - 2.3 מיליארד דולר. מ-2016 טבע לא רכשה עוד חברות. 

בשנת 2013 טבע שחררה רווחים כלואים של 33 מיליארד שקלים, ושילמה עליהם 2 מיליארד שקלים מס. אם יתברר שבחלק מהכספים ששוחררו במסגרת הרווחים הכלואים נעשה שימוש לרכישת לחברות בחו"ל, טבע תשלם מס נוסף. בהערכה זהירה מאוד מדובר בתוספת מס של מאות מיליוני שקלים. טבע, חברה שנסחרת בבורסות של ת"א ובניו יורק, צפויה להוציא דיווח בנושא. 

"השקעה בחו"ל אינה מקדמת את תכלית החוק"

כאמור המחלוקת המרכזית בערער המס של טבע, הייה האם רכישת חברות זרות על ידי טבע, כשהיא עושה בהן ברווחים כלואים לתשלום, מפקיעה ממנה את הפטור המותנה. השופט שמואל בורנשטיין, קיבל את עדת פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי), במרבית הסוגיות שנגעה לחיובה במס בשנים 2008-2011.


השופט שמואל בורנשטיין , צילום: אסנת רום השופט שמואל בורנשטיין | צילום: אסנת רום השופט שמואל בורנשטיין , צילום: אסנת רום

בפסק הדין נקבע כאמור כי הטבות מס שהעניק המחוקק הישראלי לחברות ישראליות יוותרו בישראל, ולא יזלגו לחו"ל וכי הוצאה של רווחים שקיבלו פטור מותנה ממס לחו"ל, גם אם כחלק מאסטרטגיית השקעה, תפקיע את הפטור ממס בגין רווחים אלו. פסיקה זו, כך על פי הודעת משרד המשפטים אתמול, מהווה נדבך חשוב בטיפול ב"רווחים כלואים" שעדיין נמצאים בחברות ישראליות, ותשפיע גם, על רכישות נוספות של טבע שנערכו בשנים הבאות.

כאמור השאלה העיקרית שעמדה במרכז פסק הדין היא האם שימוש שעשתה טבע "ברווחים כלואים", הפטורים מכוח החוק לעידוד השקעות הון, לצורך רכישת חברות בחו"ל, מהווה שימוש המפקיע את הפטור ממס ברווחים אלו, ומשכך גורר חבות במס. טבע טענה שמדובר בשימוש מוטב שנועד לפתח את החברה הישראלית, ומשכך הוא אינו מפקיע את הפטור.

בית המשפט קיבל את עמדת רשות המסים וקבע כי התכלית של חוק לעידוד השקעות הון הוא לניתוב פעילות כלכלית לישראל ולפיתוח מפעלים מקומיים. לכן העברה של רווחים פטורים ממס מהנישום, גם אם היא לתאגיד שבשליטתו, מפקיעה את הפטור ממס שכן הם אינם משמשים עוד את המפעל המוטב. 

בפסק הדין נכתב, בין היתר, כי "השקעת כספים בחברת בת שאינה בעלת המפעל המוטב, אינה מקדמת את תכלית החוק באופן אותו ביקש המחוקק לקדם. קל וחומר כאשר הכספים מושקעים בחברת בת זרה. במקרה דנן, טבע העבירה את הכספים, שמקורם בהכנסות מוטבות, לשם השקעתם בחברות זרות, והדבר אינו עולה בקנה אחד עם תכלית החוק, שהיא עידוד פיתוח המשק המקומי – הישראלי. השקעה בחברה קשורה זרה מביאה להסטת משאבים לשווקים זרים, גם אם בסופו של דבר יהיה בכך להועיל למשק הישראלי, כנטען במקרה זה. 

"הטבת המס על פי החוק לעידוד השקעות הון", נכתב בנוסף, "אינה אלא 'מענק' שנותנת המדינה למפעל המאושר או המפעל המוטב. ברי כי חברה ישראלית לא הייתה זוכה למענק לשם הקמתו או פיתוחו של מפעל המצוי במדינה אחרת, גם אם בעקיפין הדבר יוביל לפיתוח וקידום הפעילות הנעשית בישראל בשל הזיקה ביניהם". 

עוד קבע בית המשפט כי שימוש בחשבונות משותפים על ידי קבוצת חברות, יכולה במקרים המתאימים להיחשב כחלוקת דיבידנד החייבת במס. בכך השווה בית המשפט למעשה בין יחיד המושך כספים מחברה בבעלותו, לאשכול חברות בו חברה אחת עושה שימוש תדיר ביתרות זכות של האחרת, מבלי להשיבן. "סבורני כי התשתית הראייתית בעניין שבפני מלמדת כי יתרת כספי אסיא (חברה בת של טבע, ת.ג), המצויים בחשבונות המשותפים, מהווים דיבידנד בידי טבע. הראיות מצביעות על כך כי העברת הכספים הייתה 'חד כיוונית' מחברת הבת לחברת האם, כאשר האחרונה נוהגת בכספים אלה מנהג בעלים, וללא אפשרות אמיתית בידה לפרוע את היתרה שלא באמצעות דיבידנד".

השופט ביקר את טענת טבע שאין להפקיע את הפטור שלה ממס על רווחים כלואים שהיא עושה בהם שימוש לרכישת חברות בחו"ל, בטענה שהיא השקיעה בישראל בשנים 2008-2011 סך העולה על רווחיה הפטורים. "הנתונים שהוצגו על ידי טבע מתייחסים לחברות נוספות ולא רק שלה עצמה. הנתונים גם כוללים סעיפים של השתתפות ומענקים שהיה צריך לנטרל. וכן שהשקעותיה של טבע (מו"פ, מלאי, פחת) מהוות הוצאה לצורך מס ומופחתות לפיכך מהכנסותיה. מכאן כי הצגת השקעות אלה כ'שימוש' ברווחים היא הצגה מוטעית. היא דומה לניסיון של הברון מינכהאוזן למשות עצמו מהביצה באמצעות שערותיו שלו".  

ערעורי המס טופלו על ידי עוה"ד רועי כהן וחגי דומברוביץ' מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי), ובליווי הגב' שרה צפורי ורכזת החוליה הגב' עדי בן-גיגי מפקיד שומה ירושלים 1.



שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות