אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
התנאי העיקרי ליישום רפורמת הכשרות המהפכנית – המשך קיומה של הממשלה ראש הממשלה נפתלי בנט ושר החוץ יאיר לפיד | אמיל סלמן

פרשנות

התנאי העיקרי ליישום רפורמת הכשרות המהפכנית – המשך קיומה של הממשלה

כדי שרפורמת הכשרות תהיה עובדה מוגמרת חייבים לתת לתאגידי הכשרות הפרטיים מספיק זמן כדי לקום. משמעות הרפורמה המהפכנית היא שלראשונה הרבנות לא תהיה היחידה שתחליט מהי ההלכה עבור המדינה

27.10.2021, 21:22 | שחר אילן

היום טמן מנכ"ל המשרד לשירותי דת מוני מעתוק בלי כוונה עוד מוקש בדרך לאישור רפורמת הכשרות, כשחשף את העובדה שוועדות הרבנים שיקבעו תקני כשרות יוכלו לאפשר כשרות לעסקים שפועלים בשבת.

קראו עוד בכלכליסט:

הכל תלוי אם הן ישתכנעו שהמשגיח יכול לעשות את עבודתו בשבת. אבל בהנחה שהקואליציה נחושה להעביר את הרפורמה כמו את כל התקציב וחוק ההסדרים, המבחן העיקרי של רפורמת הכשרות יהיה בשאלה האם תיושם.

תעודת כשרות, עטא עיוויסאת תעודת כשרות | עטא עיוויסאת תעודת כשרות, עטא עיוויסאת

הוועדה לשירותי דת של הכנסת בראשות ח"כ יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו, אישרה אתמול לקריאה שניה ושלישית את רפורמת פתיחת שוק הכשרות וביטול מונופול הרבנות שהיא חלק מחוק ההסדרים. 

המטרות העיקריות של הרפורמה שיזמה סיעת ימינה בשיתוף עם ישראל ביתנו, הן לפתוח את שוק הכשרות לרבנים אורתודוכסים מתונים, דוגמת ארגון צוהר וכן לשים קץ לשחיתות בכשרות. לפי החוק, שוק הכשרות ייפתח לתחרות בעוד כשנה (1.1.23), כך שתאגידים פרטיים יוכלו להעניק כשרות, גם בארץ וגם לייבוא. בתקופת המעבר בשנה הקרובה יפתחו אזורי הכשרות וכל מועצה דתית תוכל להעניק הכשר בכל מקום בארץ.

כמו כל רפורמה - היא הפיכה בשלב הראשון 

הבעיה העיקרית של מהפכת הכשרות היא שכמו רפורמות אחרות בתחומי דת ומדינה, בשלב הראשון - היא הפיכה. לכן השאלה האם הרפורמה תיושם ואילו חלקים שלה, מאוד תלויה בשאלה כמה זמן תשרוד הממשלה. אין כמעט ספק שתקופת המעבר של הרפורמה תכנס לתוקף ב-1.1.2022. בתקופה הזו יפתחו אזורי הכשרות ורבנים המזוהים עם ארגון צוהר כמו דוד סתיו משוהם יוכלו לתת כשרות בכל הארץ. החרדים יתקשו לבטל את זה משום שגם קואליציה ימנית תהיה חייבת את תמיכת המפלגות הדתיות לאומיות.

 , ללא ללא  , ללא

אבל החלק החשוב באמת של הרפורמה, ביחוד מבחינה כלכלית – הקמת תאגידי כשרות ופתיחת השוק לתחרות יקרה רק ב-1.1.2023 ולממשלה חדשה לא תהיה שום בעיה לעכב אותו. היתרון מבחינת החרדים - לפחות מונופול הרבנות ישמר והתחרות תהיה בין מועצות דתיות. אבי המהפכה, השר לשירותי דת מתן כהנא, אמר אתמול שמרגע שהתאגידים יוקמו הרפורמה תהיה בלתי הפיכה. הוא ציין שהתאגידים יוקמו הרבה לפני שהם יתחילו לפעול ב-1.1.2023. בפועל ממשלה ימנית חרדית עלולה להעדיף לפצות תאגידים ולסכל את הרפורמה.

המשמעות העמוקה של רפורמת הכשרות היא שבפעם הראשונה הרבנות הראשית לא תהיה היחידה שתחליט מהי ההלכה עבור המדינה. התאגידים יוכלו לבחור בין השגחה לפי תקן רבנות להשגחה לפי תקן שקבעה ועדת שלושה רבנים. אגב כלל לא בטוח שוועדות הרבנים יהיו רק של רבנים מתונים. בהחלט אפשרי שבד"צים חרדים ינסו למצוא שלושה רבנים שעומדים בכללים ולהקים ועדות משלהם וכך לפעול בלי שום תלות ברבנות. לא במקרה הרבנות נאבקה כל כך נגד הרפורמה. אם יכולים לקבוע שהיא לא היחידה שמחליטה בנושאי כשרות מה הבעיה לעשות את זה גם בנושאי גיור ונישואין? 

מתן כהנא, השר לשירותי דת, קובי קואנקס מתן כהנא, השר לשירותי דת | קובי קואנקס מתן כהנא, השר לשירותי דת, קובי קואנקס

היה קצת מוזר שהח"כים החרדים האשימו את כהנא הדתי לאומי בהרס הרבנות הראשית, שנחשבה בעבר ציונית. בעשורים האחרונים הרבנות התחרדה ולכן מחנה תומכיה השתנה. את הרפורמה הובילה תנועת ימינה הסרוגה ותמכו בה רבני צוהר הדתיים לאומיים וגם תנועת נאמני תורה ועבודה המתונה. מי שהתנגדו לה בחריפות והגנו על הרבנות הראשית הם החרדים והחרדים לאומיים. זה אומר הרבה על התהליך העצוב של התנתקות הרבנות מהציונות.

הרפורמה תפתח אפשרות להוזלת מחירי המזון המיובא

מנהל המרכז ליהדות ומדינה במכון הרטמן, תני פרנק, אומר שהחלק הכלכלי החשוב ביותר ברפורמה הוא דווקא חלק שנוסף בוועדה – זה שקובע שתאגידי הכשרות יוכלו לתת הכשרים גם למוצרי יבוא. הכשרות היא אחד הגורמים שמקשים מאוד להוזיל את עלויות המזון באמצעות יבוא. אם יש מקום שבו אולי ניתן לקוות לירידת מחירים אמיתית זה בייבוא, ביחוד אם רשתות מרכולים גדולות יתחברו לתאגידים שיעקפו את הרבנות.

לאורך כל הדיונים בחוק טען ארגון כושרות, המספק ייעוץ בכשרות, שהרפורמה לא תוזיל מחירים אלא דווקא תייקר אותם. פרנק מעריך שבתחומי הייבוא ובתי המלון צפוי הוזלה רצינית. כך למשל מחקר שנערך עבור האוצר ב-2015  וחשפה עמותת חדו"ש גילה שבתי המלון נדרשים להוציא 24 מיליון שקל בשנה עבור ירקות ללא תולעים מהסוג שמכונה גוש קטיף. החשש הוא שדווקא העסקים הקטנים, כלומר דוכן הפלאפל או הפיצרייה ידרשו לשלם יותר. 

זו ללא ספק רפורמה לא פשוטה לכ-4,000 משגיחי כשרות, שרובם עובדים אצל העסקים המושגחים ויאלצו להחליף מעסיק ולעבור לעבוד אצל תאגידים. אלא שבטווח הארוך סביר שמצבם ישתפר. הם לא יעבדו אצל כמה עסקים אלא בעסק אחד ולא יקבלו משכורות ממי שהם משגיחים עליו. במצב הזה הסבירות שהם יזכו לכל הזכויות הסוציאליות שמגיעות להם רק גדלה.

תגיות