אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
היורו בשפל של 20 שנה מול השקל; "המוסדיים המקומיים מוכרים מט"ח" צילום: שאטרסטוק

היורו בשפל של 20 שנה מול השקל; "המוסדיים המקומיים מוכרים מט"ח"

לקראת עדכון המדיניות המוניטארית של ה-ECB, המטבע נסחר תמורת 3.689 שקלים; בנק הפועלים: "השחקנים בשוק מעריכים שקצב הרכישות של בנק ישראל בעתיד יהיה נמוך באופן ניכר, ולכן לא ממהרים להגדיל חשיפה למט"ח";

28.10.2021, 16:08 | נועם לנדמן

מטבע הגוש האירופי נסוג לשפל של עשרים שנה לעומת המטבע הישראלי: היורו נחלש ב-0.1% ונסחר תמורת 3.689 שקלים, רמתו הנמוכה מאז יולי 2001. הדולר נסוג ב-0.4% בשוק המט"ח המקומי ונסחר ב-3.174 שקלים.

בשעה 15:30 היום נקבעו השערים היציגים - היורו ירד ב-0.2% ושערו היציג נקבע על 3.695 שקלים, הדולר נחלש ב-0.2% גם הוא ושערו נקבע על 3.185 שקלים.

קראו עוד בכלכליסט:

ברקע, בין היתר, שוק המטבעות ממתין לעדכון מה-ECB (הבנק האירופאי המרכזי) לאור האינפלציה הגוברת. נשיאת הבנק כריסטין לגארד תישא היום דברים מיד אחרי החלטת הריבית בשעה 14:45 (שעון ישראל), שצפויה להישאר ברמה שלילית של 0.5%.

האינפלציה בגוש האירופאי רשמה בספטמבר שיא של 13 שנים, בעיקר בשל מחירי האנרגיה שנוסקים (נפט וגז), ומחירי הרכב (בשל המחסור בשבבים). לשם המחשה, המחסור העולמי בשבבים הכה את תעשיית ייצור הרכבים בבריטניה עם נסיגה חדה של 42% בספטמבר – הירידה החודשית הגדולה מאז 1982. 

הוצאות הייצור ברכב אף זינקו בחודש שעבר ב-3.3 מיליארד דולר (2.4 מיליארד ליש"ט), בגלל המחסור. סה"כ 67,169 רכבים יצאו מפס הייצור בממלכה בספטמבר לעומת 114,732 אלף כלי רכב בספטמבר 2020.

יחד עם זאת, שינוי בתוכנית הרכישות שהבנק האירופאי מבצע בכל חודש, לא צפוי עד פגישת בכירי הבנק בדצמבר.

כריסטין לגארד נשיאת הבנק האירופי המרכזי ECB  , צילום: איי פי כריסטין לגארד נשיאת הבנק האירופי המרכזי ECB | צילום: איי פי כריסטין לגארד נשיאת הבנק האירופי המרכזי ECB  , צילום: איי פי

ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית בבנק הפועלים: "השקל מתחזק מול האירו לרמת שיא של מתחת ל- 3.70, שיא של כעשרים שנים. הסיפור העיקרי הוא של התחזקות בשער השקל מול רוב המטבעות, אך ברקע אנו רואים גם מגמת היחלשות של האירו מול הדולר בעולם בחמשת החודשים האחרונים. השילוב של שני אלו חיזק את השקל מול האירו בכ-6.5% מתחילת השנה. שוקי המניות בארה"ב שוברים שיאים והמוסדיים המקומיים מוכרים מט"ח על מנת לגדר את החשיפה המטבעית שנוצרת בעקבות הרווחים. בנק ישראל מתקרב לסיום תכנית הרכישות בסך 30 מיליארד דולר, והשחקנים בשוק מעריכים שקצב הרכישות בעתיד יהיה נמוך באופן ניכר, ולכן אינם ממהרים להגדיל חשיפה למט"ח גם בשערים אלו. באשר לחולשה של האירו מול הדולר, זו קשורה למשבר האנרגיה שחווה כעת אירופה, כמו גם להערכה שהבנק המרכזי האירופי לא ישנה את הריבית בקרוב, זאת בניגוד לפד האמריקני שצפוי להתחיל להעלות ריבית בשנה הבאה".

קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בלאומי שוקי הון: "האירו נחלש בחודשים האחרונים מול הדולר לשער 1.16, ומול השקל לשער 3.6850, שפל של 20 שנים. זאת על רקע ציפיות להעלאת ריבית מהירה בארה"ב, עלייה בתחלואה וציפיה להאטה כלכלית בהתאם לכך והתגברות חוסר יציבות פוליטית. ניסיון העבר מראה שקיימת מידה גבוהה יחסית של מתאם בין שערו של האירו מול הדולר לבין הפער של שיעורי התשואה לפדיון ל-10 שנים של ארה"ב מול גרמניה. שער החליפין הנוכחי, תואם כמעט במדויק "לקו הרגרסיה" שנבנה על סמך 10 שנים של נתונים יומיים. על פי קו זה, יתר הגורמים קבועים, פתיחת פער תשואות גדול יותר בין ארה"ב לבין גרמניה צפוי להוביל להיחלשות של האירו. עם זאת, יתר הגורמים אינם קבועים, ויש לקחת בחשבון את הגירעון החיצוני של ארה"ב, שככל שימשיך ויגדל, עשוי למתן את עוצמת התחזקות הדולר יחסית לאירו".

לדברי לוי, "היחלשות האירו לאחרונה איננה חריגה, הוא נחלש מזה תקופה בעקבות אכזבת משקיעים, לאחר שמבחינת המדיניות הפיסקלית, אירופה הפגינה בתקופת המשבר חדשנות, שגרמה לה להתבלט לחיוב לפרק זמן מסוים. צעדי המדיניות היעילים הפיחו תקוות שאירופה תצא מהמשבר מחוזקת. עם זאת, בתקופה האחרונה מתחילות להתעורר שוב הבעיות והאתגרים שהכבידו עליה בתקופה שלפני הקורונה, בין היתר נציין את חוסר האחידות הפיסקלית, וקושי ביישום צעדי מדיניות. הדבר בא לידי ביטוי בדיון סוער שמתפתח לאחרונה בין מדינות הצפון, השמרניות, לבין מדינות הדרום, הליברליות. הדיון עוסק בשאלה, האם בתקופה שלאחר הקורונה יש להגביל את החוב הציבורי והגירעון כפי שהיה נהוג לפני הקורונה, או שראוי לאפשר חריגה ממנו, נוכח הנסיבות".

זאת ועוד, הדולר ביום רביעי של ירידות מול השקל, ובשיעור הנמוך שלו מאז ינואר 2021, על 3.177 שקלים. כזכור, המטבע האמריקאי רשם בתחילת השנה שפל של 25 שנים, כשנסחר תמורת 3.11 שקלים, והוביל את בנק ישראל לצאת בתוכנית רכישות מט"ח בסכום של 30 מיליארד דולר.

סטפן מונייה, מנהל ההשקעות הראשי של הבנק השוויצרי המתמחה בבנקאות פרטית וניהול עושר, לומברד אודייר: "בנקים מרכזיים רבים של שווקים מתפתחים העלו את הריבית לאחרונה, לאור עליית האינפלציה שהתעוררה בעקבות ההתאוששות הכלכלית, והמדיניות המוניטרית המהודקת והפצת החיסונים היעילה. כל אלה צמצמו את ההבדל בצמיחת התמ"ג בין כלכלות מתפתחות ומפותחות לפער הקטן ביותר מזה שני עשורים".

מונייה מוסיף כי "השקל הישראלי נשאר במקום טוב למרות העלייה הצפויה בלחץ לפיחותו. בעוד המחצית הראשונה של 2022 תישאר מאתגרת עבור שווקים מתפתחים, ברגע שהפצת החיסונים תתרחב ומחזורי העלאת הריבית ע״י הבנקים המרכזיים יסתיימו, המחצית השנייה של השנה עשויה להיות הזדמנות לתוצאות טובות יותר אפילו משל השווקים המפותחים".



שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות