אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ישראל רודפת אחרי רפורמות על חשבון הבריאות צילום: מיכה בריקמן

דעה

ישראל רודפת אחרי רפורמות על חשבון הבריאות

הרצון של הממשלה לסייע לתעשייה המקומית באמצעות הפחתת רגולציה ברישוי עסקים הוא ראוי וצודק - אבל תהליכים שכאלו אסור להעביר בחטף, ובטח שלא כחלק מהליך מזורז בחוק ההסדרים

29.10.2021, 07:24 | שרית גולן שטיינברג

לאחר תקופה ארוכה, ארוכה מדי, מדינת ישראל צפויה להעביר תקציב - וזו בשורה טובה לכולם. בתקציב כלולות רפורמות ותוכניות רבות, כאשר אחת המשמעותיות מביניהן היא תיקון מספר 34 לחוק ההסדרים במשק המדינה, בנושא הפחתת רגולציה ברישוי עסקים - רפורמה שמטרתה אסדרת הרגולציה וצמצום הבירוקרטיה מול גורם אחד. הרפורמה הזו מגיעה בעקבות מאבקם הצודק והראוי של העצמאים, לשיפור תנאי השירות של המדינה את בעלי העסקים. 

קראו עוד בכלכליסט:

הרצון של הממשלה לקדם את התעשייה בישראל ולסייע לה הוא ראוי וצודק. אך עם זאת, יש להבדיל בין הצורך לפשט ולזרז הליכי קבלת רישיונות עסק, לבין להקל את התנאים הבריאותיים, הבטיחותיים והסביבתיים הנדרשים מבעל העסק לשם הפעלתו ללא חשש מפגיעה בציבור. אסור שהמהלך ינבע רק משיקולים כלכליים, כאשר בריאות הציבור והגנת הסביבה נדחקים החוצה.

כל שיח סביבתי שמטרתו שיפור וייעול הרגולציה הוא חיובי, בוודאי אם מטרתו לאזן בין אינטרסים כמו שגשוג כלכלי ויעילות, לצד שמירה על בריאות הציבור והסביבה. אך תהליכים שכאלו אסור להעביר בחטף, ובטח שלא כחלק מהליך מזורז בחוק ההסדרים. החקיקה הזו חייבת לעלות לדיון מסודר וראוי בשיתוף האיגודים הסביבתיים ובשיתוף הציבור. 

בחלק הארי של הרפורמה נמצאת ההצעה להקמת ועדה לרישוי עסקים. הוועדה תהיה כפופה למשרד ראש הממשלה ורשות הרגולציה, ותפקידה יהיה לבחון תנאים ברישיון עסק שעל פניו מייצרים נטל כלכלי בלתי סביר. לוועדה יוקנו סמכויות לשנות או לבטל את התנאים לרישוי, אם מבחינתה הנטל שביישום מכביד וגובר על התועלת שבמתן האפשרות לעסק לעבוד.

הבעיה היא כאשר הרגולציה המגיעה מגורמי המקצוע השונים, ביניהם המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות, המשטרה ועוד, נמצאת בסכנת ביטול משיקולים שאינם מקצועיים. בממשלות האחרונות ראינו שהמגמה השלטת היתה להחליש את הרגולציה, ונראה שגם היום, רשות הרגולציה, המוגדרת כגוף מייעץ, עלולה לדרוס בהמשך באותו אופן את המשרדים ולשנות חוקים ותקנות הנוגעים לבריאות הציבור ולהגנת הסביבה בגלל אינטרסים כלכליים. 

דווקא במשבר הבריאותי הקשה שמדינת ישראל והעולם מתמודדים איתו כיום, ניכר הצורך לחזק את מערכות בריאות הציבור - שכן במדינה בה לא מתאפשרת סביבה בריאה לאדם, לא תוכל לעולם לשגשג תעשיה מוצלחת. התיקון לחוק מפקיע הלכה למעשה, ובמסווה של ייעול הליכי הרישוי, את סמכות קבלת ההחלטות ממשרדי הממשלה בעלי המומחיות המקצועית - לוועדה המסתמכת על יועצים פרטיים הרואים למול עיניהם את האינטרס הכלכלי הצר והמיידי, במקום אינטרסים חברתיים וציבוריים הנוגעים לבריאות, לבטיחות ולהגנת הסביבה.

לכן, חייבת להתבצע בדיקה מסודרת לגבי תכלית החקיקה, והשאלה האם ישנם חוקים פוטנציאליים שיגשימו את מטרת החקיקה באופן יעיל יותר. אין ספק: עודף רגולציה ובירוקרטיה נוקשה, שאינה רואה את טובת בעלי העסקים, פוגעים בבעלי העסקים באופן ישיר, ובכך בכלכלת ישראל. אך מדינת ישראל שוב ששה אלי רפורמה במקום לוודא שצעדים שננקטו לפני כן בוצעו במלואם. ישנו חשש אמיתי, כפי שקרה לצערנו ברפורמות קודמות שפורסמו בתקשורת בצירוף צילומים עם אותם המלינים כיום, שגם הפעם לא יינתנו תקנים ותקציבים מספיקים ליישום הרפורמות במציאות. כיום, ישנו פקיד אחד בודד הכותב את המפרטים האחידים - כך שהבעיה אינה עודף רגולציה, אלא חוסר יעילות.

לא מתקבל על הדעת שוועדה כלכלית בלבד תקבע את התנאים לרישיון עסק לבעלי עסקים. הפתרון הראוי לסרבול ולסחבת הוא תגבור כוח האדם והתקציבים במשרדי הממשלה המקצועיים, כך שישלימו את הרפורמות הקודמות בהתאם לגורמי המקצוע הרלוונטים ובהתאם לצרכים שבעלי העסקים מעלים. בסופו של יום, ממשלת ישראל חייבת לפעול בצורה הוליסטית ולוודא שחקיקה לתועלת הציבור תכיל בתוכה את כל האינטרסים הציבוריים.

עו"ד שרית גולן שטיינברג היא יו"ר איגוד ערים להגנת הסביבה, אזור מפרץ חיפה

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות