אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אליהו מצא - האקטיביסט המהפכני שנחבא אל הכלים צילום: אלכס קולומויסקי

אליהו מצא - האקטיביסט המהפכני שנחבא אל הכלים

המשנה לנשיא ביהמ"ש העליון בדימוס שהלך אתמול לעולמו לא רק "הגיע עד הקיר", אלא אף הפיל אותו בזכות האקטיביזם שגילה; כך עשה, בית היתר, בפסק הדין בפרשת אליס מילר, בו חייב את חיל האוויר לפתוח את קורס הטיס גם לנשים; הוא גם לא היסס למתוח ביקורת על עמיתיו לשעבר, שדחו על הסף את העתירות נגד האפשרות שהנאשם נתניהו ירכיב ממשלה

30.10.2021, 10:34 | משה גורלי

אליהו מצא, המשנה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס שנפטר אתמול (ו') בגיל 86, כתב בינואר 2003 את אחד מפסקי הדין האקטיביסטיים והדרמטיים ביותר שלא שמעתם עליו. מספר עמותות פנו לבג"ץ שיורה למדינה בצו ביניים להקים גשרון מעל נחל שחצייתו סיכנה את חיי הילדים של תושבי הפזורה הבדואית מהכפר אום בטין בדרכם לבית הספר. המדינה התנגדה בגלל שאין תוכנית מיתאר מקומית. כלומר החוק אינו מאפשר זאת. מצא הורה למדינה לפעול בניגוד לחוק ולהקים את הגשרון. "במקרה שלפנינו מדובר במצב קפקאי ממש, אשר אמנם זועק לשמים", כתב, "ילדים רכים בשנים נדרשים לסכן את חייהם על מנת להגיע לבית הספר הממלכתי, שהוקם בקירבת בתיהם על ידי מדינת ישראל". 


קראו עוד בכלכליסט:


וכיצד נימק מצא את ההיענות החריגה הזו: בסמכותו של בג"ץ להושיט "סעד למען הצדק". הוא ציטט לעניין זה את השופט האקטיביסט ביותר בתולדות בית המשפט העליון צבי ברנזון, עליו אמר לאחרונה נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק, בכנס שנתיים לפטירתו של השופט שמגר: "ברנזון היה האקטיביסט הגדול מכולם. כולנו היינו מגיעים עד הקיר. הוא היה מפיל אותו".



אליהו מצא, צילום: אלכס קולומויסקי אליהו מצא | צילום: אלכס קולומויסקי אליהו מצא, צילום: אלכס קולומויסקי


ומצא הפיל את הקיר הזה. "בנסיבות חריגות ויוצאות דופן, כאשר המקרה 'זועק לשמים', ואין דרך חוקית אחרת להושיט בו 'סעד למען הצדק', לא מן הנמנע כי בית המשפט ייזקק לסמכות 'בלתי קונבנציונלית' זו", כתב בפסק הדין.

האיש שלא היסס להורות לצה"ל לפתוח את קורס הטיס לנשים

שני קירות נוספים הפיל מצא בשני פסקי הדין החשובים שכתב על זכויות נשים. בבג"ץ אליס מילר פתח את שערי קורס הטיס בפני נשים ובבג"ץ "שדולת הנשים" קבע העדפה מתקנת לנשים בקבלה לדירקטוריונים של חברות ממשלתיות.

בפרשת אליס מילר הוא לא היסס להתערב במדיניות השיבוץ של צה"ל שנדמה היה שהיא בסמכותו המלאה. הוא קבע שההבדל והשונות בין המינים "מהווה נסיבה שעל הצבא להביאה בחשבון", אבל "אין היא יכולה להיות סיבה להתרת יחס מפלה כלפי החיילות". וכאשר קבע שנשים מסוגלות להטיס מטוסים, לא פחות טוב מגברים, לא היסס להורות לצבא לפתוח את שערי קורס טיס בפני נשים. "החלטות הצבא ופקודות הצבא, המבטאות את מדיניותו של צה"ל, כפופות לביקורתו השיפוטית של בית-משפט זה", כתב מצא, "כשלעצמי, איני רואה מקום לספק שמדיניות שיש בה משום הפרה של זכות יסוד מעמידה עילה ראויה להתערבות בית המשפט. פגיעה בשוויון, מחמת הפליה על רקע מיני, היא דוגמה מובהקת למקרה המצדיק והמחייב התערבות". 

אליס מילר. פסיקה פורצת דרך, צילום: גרמי פלדמן אליס מילר. פסיקה פורצת דרך | צילום: גרמי פלדמן אליס מילר. פסיקה פורצת דרך, צילום: גרמי פלדמן


כאשר פתח את שערי הדירקטוריונים הממשלתיים בפני נשים, הוסיף פיסקה ששילבה את פסיקתו לתיקון רחב בהרבה מאשר שוויון תעסוקתי. "להפלייתן של נשים במגזרי התעסוקה והפעילות המשקית נודעת השפעה מצטברת על דימוין השלילי, כמעמד שהוא כביכול נחות, גם בתחומים אחרים", כתב מצא, "כך, למשל, היעדר ייצוג הולם לנשים בענפים שונים ובמקומות עבודה שונים תורם ליצירת דימוי ירוד ליכולתן לנהל באופן עצמאי את חייהן. מכאן שהפלייתן של נשים בתחומי הפעילות המשקית מזינה, בדרכה שלה, את השרשתן לאורך ימים של תפיסות חברתיות מעוותות".



אליהו מצא. הפיל את הקיר, צילום: אלכס קולומויסקי אליהו מצא. הפיל את הקיר | צילום: אלכס קולומויסקי אליהו מצא. הפיל את הקיר, צילום: אלכס קולומויסקי


לא טרח להבליט עצמו, אך התגלה כשופט ערכי-חוקתי

מצא הגיע לעליון על תקן של שופט מזרחי שמומחה במשפט פלילי. אבל, הוא התפתח והתגלה כשופט ערכי-חוקתי מהבולטים ביותר כפי שהוכיחו שלושת פסקי הדין שהובאו לעיל ורבים אחרים. וכל זאת, מבלי שטרח להבליט עצמו כמו רבים מעמיתיו שנהנו מ"אבק כוכבים" תקשורתי וציבורי. מצא נותר ספון באלמוניות יחסית של שופט ולא עטוף בהילה של מהפכן שיפוטי, עושר שלא פעם שמור לרעה לבעליו.  

דווקא לאחר פרישתו שינה מצא כיוון כשיצא בביקורת פומבית ונוקבת נגד תהליכים פוליטיים, משטריים וחברתיים. וגם נגד עמיתיו לשעבר בבית המשפט העליון. כך למשל, כשהפתיע בביקורת על פסק הדין שבו 11 שופטים שדחו את העתירות נגד הטלת הרכבת הממשלה על הנאשם בנימין נתניהו. בראיון לכאן ב' אמר מצא כי "בית המשפט העליון החמיץ בפסק הדין הזה הזדמנות שאולי היא בלתי חוזרת לעת הזאת, להניח איזושהי תשתית ערכית למוסדות השלטון במדינת ישראל". מצא הוסיף כי הוא היה "מקבל את העתירות בלי שום ספק ולא רק אני. אני משוכנע שעוד כמה מוותיקי חבריי מבית המשפט בתקופה ההיא היו מקבלים את העתירות". 

ביקורת מסוג זה, נדירה ביותר בקרב שופטים בדימוס שלא נוהגים לשים עצמם כ"ערכאת ערעור" מעל חבריהם המכהנים, ועוד בביקורת שעלולה לפגוע באמון הציבור בהם. מצא שהיה שותף להלכת דרעי-פנחסי התקדימית שחייבה ראש ממשלה לפטר שר שהוגש נגדו כתב אישום, טען שבבית המשפט העליון של ברק, ביניש, חשין, זמיר וכמובן הוא עצמו, היו מרחיבים את התקדים הזה גם לראש הממשלה עצמו, למרות ההבדלים הדרמטיים בין שר לראש ממשלה. בהינתן העובדה שבלתי אפשרי להוכיח טענה זו, מוטב היה שלא להניחה על השולחן.

את זמנו לאחר הפרישה הקדיש בין היתר לפעילותו כנשיא עמותת ליל"ך (לחיות ולמות בכבוד) בשנים 2006 עד 2019. העמותה קמה כדי לקדם וליישם את זכותו של אדם למות בכבוד, בשלווה וללא סבל. ב-2005 נחקק "חוק החולה הנוטה למות" שלפיו רשאי אדם להורות לרופא שלא להאריך את חייו באופן מלאכותי. מצא לחם להטמעת החוק ואף יצא בביקורת חריפה גם נגד משרד הבריאות וגם נגד הרופאים שאינם מפנימים את רוח החוק ומתעקשים לפעול נגדו. "לא הייתי רוצה שיאריכו את חיי באמצעים מלאכותיים כשאני צריך למות באופן טבעי", אמר מצא בראיון לשרה ליבוביץ-דר במעריב ב-2016, "בהנחיות המקדימות ביקשתי שכשאגיע למצב של חולה הנוטה למות, חיי לא יוארכו באמצעים מלאכותיים, ואף פירטתי מהם האמצעים שבהם אני מבקש שלא ישתמשו".  


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות