אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בנט יציג יעד שאפתני של אפס פליטות - שלא ברור כיצד יושג צילום: חיים צח לע״מ

ועידת האקלים בגלזגו

בנט יציג יעד שאפתני של אפס פליטות - שלא ברור כיצד יושג

ראש הממשלה יצא היום לפסגת האקלים בסקוטלנד, שם ייפגש עם שורת מנהיגים מהעולם, בהם ראש ממשלת בריטניה ונשיא צרפת; היעד החדש שהוכרז בסופ"ש, אפס פליטות פחמן עד 2050, עדיין לא אושר בממשלה - ויש להתייחס אליו בספקנות

31.10.2021, 18:04 | רוני דורי, גלזגו


אפס פליטות פחמן עד 2050 והפסקה הדרגתית של השימוש בפחם כבר בשלוש השנים הקרובות: אלה הבשורות שמביא עמו ראש הממשלה, נפתלי בנט, לוועידת האקלים של האו"ם שנפתחה היום בגלזגו, סקוטלנד. 


קראו עוד בכלכליסט:


לפני עלייתו למטוס היום אמר ראש הממשלה: "מיד ממריאים לגלזגו, לוועידת האקלים, שם אני צפוי לפגוש את ראש ממשלת בריטניה בוריס ג’ונסון, את נשיא צרפת מקרון, את ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, ועוד רבים וטובים. מעמדה הבינלאומי של ישראל מתחזק מיום ליום". את שאר דבריו הקדיש בנט למצב הפוליטי ולהצבעה הצפויה על תקציב המדינה, ולא הוסיף אף מילה על משבר האקלים או על היעדים והמחויבות של ישראל בתחום זה. בסופו של דבר, דיבר ראש הממשלה על חזונו לטיפול במשבר האקלים במהלך הטיסה.

נראה שראשו של בנט טרוד בענייני התקציב והקואליציה הרבה יותר מבמשבר האקלים. גם היעד של אפס פליטות עד 2050, שאותו יציג בנט בוועידת האקלים, טרם אושר על ידי הממשלה.

מדובר ביעדי שיש להתייחס אליו בספקנות, במיוחד על רקע יעד הביניים שנותר על כנו לעת עתה: הפחתת פליטות הפחמן ב־27% בלבד עד 2030, כמחצית מהתחייבות של ארה"ב ואירופה שעומדת על 50%–55%. גם השגת היעד הצנוע ל־2020 – הפקת 10% מהחשמל  בישראל מאנרגיות מים ורוח – נכשלה, וכיום רק 6% מהחשמל מופק  מאנרגיות מתחדשות.



אלוק שארמה יו"ר ועידת האקלים בגלזגו , גטי אלוק שארמה יו"ר ועידת האקלים בגלזגו | גטי אלוק שארמה יו"ר ועידת האקלים בגלזגו , גטי

נתונים אלה מצטרפים לנתונים המדאיגים המונחים על שולחנו של בנט חדשות לבקרים, שלפיהם ישראל חצתה את רף ההתחממות של מעלה וחצי, בעוד שהנתון העולמי הוא 1.1 מעלות (בהשוואה לתקופה הטרום תעשייתית). רק בשבוע שעבר פרסם  מבקר המדינה דו"ח נוקב שקבע כי  על אף שישראל חשופה במיוחד לנזקי משבר האקלים, היערכותה אליו "נעה בטווח שבין פיגור לאפס". לכך יש להוסיף את טרפודו של חוק האקלים בידי שרת האנרגיה קארין אלהרר ושר האוצר אביגדור ליברמן, מוקדם יותר החודש.

ועידת האקלים ה־26 של האו"ם, COP26, נערכת בנקודת זמן מכריעה: רגע לאחר פרסום הדו"ח הקודר ביותר עד כה של הפאנל הבין־ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC) ולאחר קיץ של הצפות באירופה, גלי חום בארה"ב ושאר אסונות טבע. היא נפתחת על רקע הדלפת מסמכים שמעידים כי סעודיה, ברזיל, ארגנטינה ויפן מפעילות מכבש לחצים על ה־IPCC לרכך את הדרישה למעבר לאנרגיות מתחדשות ולחזור בו מקביעות מדעיות. "גודל השעה", "צבע אדום" ו"רגע האמת" – בכל אלה נעשה שימוש תדיר על מנת לתאר את חשיבותה של הוועידה, שאליה מגיעים רוב מנהיגי העולם, בהם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן ונשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין, בניסיון, אולי אחרון, לטכס עצה ולמנוע התחממות של 1.5 מעלות.

גם בנט יודע היטב שעיני העולם כולו נשואות לגלזגו, ומטרתו בוועידה תהיה למצב את ישראל בשורה הראשונה של המדינות המפותחות בהיבט האקלימי, תוך שימוש במותג אומת הסטארט-אפ. "שינוי ההתנהגות שלנו יעשה רק חצי מהעבודה הנדרשת כדי שהעולם יגיע לאפס פליטות עד 2050", אמר בראיון ל"טיימס" הבריטי בסוף השבוע האחרון. "החצי השני יגיע מטכנולוגיה שטרם פותחה, ושם ישראל מוכרחה להוביל". 

מצד שני, גם לשורה הראשונה הזו יש סייגים וכוכביות, שכן ישראל, בניגוד למדינות מפותחות רבות, אינה נוטלת חלק בתרומה לקרן של האו"ם למדינות המתפתחות. הקרן הזו, שעל הקמתה הוסכם במפגש אמנת האקלים בקופנהגן בשנת 2009, מחייבת את המדינות המפותחות להעביר למדינות המתפתחות, עד 2020, סכום של 100 מיליארד דולר מדי שנה כדי לעזור למדינות מתפתחות לעבור לאנרגיות מתחדשות, להסתגל ולהתמודד עם השפעות משבר האקלים. שנת 2020 היא כבר נחלת העבר, והמדינות המפותחות לא הצליחו לעמוד בהתחייבות הזאת. 


מפגינים באדינבורו, היום, גטי מפגינים באדינבורו, היום | גטי מפגינים באדינבורו, היום, גטי



בנט בדרך לגלזגו. יעדים לא שאפתניים, צילום: חיים צח לע״מ בנט בדרך לגלזגו. יעדים לא שאפתניים | צילום: חיים צח לע״מ בנט בדרך לגלזגו. יעדים לא שאפתניים, צילום: חיים צח לע״מ


מבדיקה של ה־OECD עולה כי התחייבות זו תוכל כנראה להיות ממומשת רק בשנת 2023 (ישראל לא היתה מבין המדינות שהתחייבו על קרן 100 המיליארד). 

חשוב לציין שעל מנת להגיע לאפס פליטות עד 2050 יהיה צורך בהשקעות של טריליוני דולרים בעולם המפותח והמתפתח, וצפוי שישראל תיקח חלק בהשקעות במחקר ופיתוח ובטכנולוגיות ירוקות בכלל.

בנט, אם כן, מטיל יהבו על פיתוחים טכנולוגיים עתידיים, בהם טכנולוגיות אגירת אנרגיה לכל השנה ולכידת פחמן. ואולם כל הישענות על פיתוח שאינו קיים בהווה אינה אלא מסך עשן, מה גם שממילא הפתרון להפחתת הפחמן טמון בצמצום הפליטות מלכתחילה, ולא בקיזוזים או בתרגילים חשבונאיים אחרים. כוונותיו של בנט חיוביות, ומשרדו מוביל בחודשים האחרונים עבודת מטה נרחבת במטרה לגבש תוכנית פעולה להגעה ליעד של אפס פליטות, שבמסגרתה נבחנו כ־2,000 תרחישים במודלים שונים והובאו בחשבון טכנולוגיות שונות.

אבל כל זה לא מספיק בשלב זה. ישראל, על פי הנתונים המדאיגים, קרובה יותר למדינות המתפתחות בהתמודדותה עם משבר האקלים. המתח הזה, בין מיצובה כאומת הסטארט אפ שעוד תמציא את הפתרון לאפוקליפסה, לבין המציאות בשטח, שבה ישראל חשופה ביתר שאת לנזקי האקלים, ילווה את בנט לאורך כל שהותו בוועידה.



שריפה ביוון, באוגוסט, צילום: AFP שריפה ביוון, באוגוסט | צילום: AFP שריפה ביוון, באוגוסט, צילום: AFP



שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות