אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
השקל ממשיך לעוף: הדולר כפסע משפל של 25 שנים, היורו צולל ל-3.61 שקלים צילום: רויטרס

השקל ממשיך לעוף: הדולר כפסע משפל של 25 שנים, היורו צולל ל-3.61 שקלים

מגמת ההתחזקות בשקל נמשכת גם בפתיחת שבוע המסחר: הדולר צונח עד ל-3.114 שקלים, מתחת לשער היציג שנקבע בינואר השנה. היורו נופל לשפל היסטורי; מזרחי טפחות: "בתנאים הכלכליים הנוכחיים, התחזקות השקל עשויה להימשך"

01.11.2021, 20:25 | מיקי גרינפלד

נמשכת הנסיגה המהירה במטבעות המובילים מול השקל: היורו נופל בפתיחת שבוע המסחר (ב') לשפל היסטורי חדש של 3.611 שקלים (מול 4 שקלים בתחילת השנה). הדולר נחתך עד ל-3.114 שקלים, מתחת לשער היציג שנקבע בינואר השנה, שפל של 25 שנים, אך מעל לשער התוך יומי (באותו יום) הכי גרוע שנקבע מאז שנת 1996, על 3.112 שקלים. באפריל 96 נסחר הדולר מתחת ל-3.1 שקלים.

שוקי המט"ח בעולם (והשווקים באופן כללי) בעמדת המתנה להחלטת הריבית של הפד ביום רביעי הקרוב - ובציפייה להודעה על תחילת הצמצום בתוכנית הרכישות. שאלת המפתח - סכום הצמצום החודשי שייקבע וקצב הצמצום בחודשים הבאים.  

קראו עוד בכלכליסט:


הנסיגה ביורו 

לדברי רונן מנחם, הכלכלן הראשי במזרחי טפחות, התחזקות השקל מול היורו נובעת מ-2 סיבות: היורו נחלש מול הדולר בעולם (מ-1.22 דולר ליורו במחצית 2021 ל-1.156 דולר ליורו כיום), בשעה שהשקל מתחזק מול הדולר ושאר המטבעות הזרים. "לכן  עוצמת התחזקות השקל כנגד היורו גבוהה יותר".

"היחלשות היורו בעולם נובעת מהאינפלציה הגבוהה בגוש היורו (3.4% בשנה האחרונה) ומכך שהבנק המרכזי של אירופה עדיין לא הודיע על צמצום  ההזרמות ולא מסתמנת העלאת ריבית באופק. מנגד, יש צפי שהבנק הפדרלי יודיע ביום רביעי על צמצום של הרכישות ולכן הדולר מתחזק", מוסיף מנחם.


הבנק המרכזי של אירופה ECB, גטי הבנק המרכזי של אירופה ECB | גטי הבנק המרכזי של אירופה ECB, גטי

אשר להתחזקות השקל האחרונה, לדברי מנחם יש שורה ארוכה של גורמים הפועלים יחד העומדים מאחורי המגמה, "כולל עליות בשוקי המניות בחו"ל, שמאלצות את המשקיעים המקומיים להמיר דולרים לשקלים כדי לשמור על החשיפות, הגעה של חברות השקעה גדולות לישראל וכמובן העודף הגדל והולך בחשבון השוטף. 

לכך מוסיף מנחם את העובדה שבישראל האינפלציה נמוכה משמעותית מאשר באירופה ואת היתרון של המשקל הישראלי בקצב הצמיחה לעומת מדינות הגוש. "התחזקות השקל כנגד גוש היורו משקפת את הגורמים הללו והיא עשויה להימשך בתנאים הנוכחיים", מוסיף מנחם. 

מודי שפריר, האסטרטג הראשי במזרחי טפחות, הוסיף: "בצד הגורמים התומכים ב'שקל חזק', אפשר לציין את 'הכוחות הבסיסיים' - השקעות ישירות של גופים זרים בישראל (בעיקר בהייטק) שצפויים להסתכם ב-2021 בכ-30 מיליארד דולר. זאת לצד עודף 'בחשבון השוטף' בהיקף של כ-25 מיליארד דולר". 

לכך יש להוסיף, לדברי שפריר, מכירות מט"ח מסיביות מצד הגופים המוסדיים בישראל (כ-20 מיליארד דולר בין ינואר-אוגוסט 2021) - צעד רווח במיוחד בתקופות של עליות בשוקי המניות בחו"ל המגדילות טכנית את חשיפתם למט"ח. 

עוד מוסיף שפריר: "התחזקות השקל התעצמה בחודש אוקטובר (1.8%+ כנגד הסל) לאחר הכרזת הנגיד אמיר ירון בהחלטת הריבית האחרונה כי בנק ישראל יסיים את תוכניות ההרחבה הכמותית השונות בחודשים הקרובים. סביר כי בנק ישראל ימשיך לרכוש מט"ח ב-2022, אך ככל הנראה משמעותית בהיקפים יותר נמוכים". 

במיטב דש מעדכנים את תחזית האינפלציה בישראל: "בעקבות העלייה המסתמנת במס רכישה על המשקיעים בשוק הנדל"ן, התייקרות הדלק הצפויה בנובמבר והמס על המשקאות הממותקים וכלים חד-פעמיים, אנו מעדכנים תחזית האינפלציה ל-2.4%. הירידה בתעריף המים מקזזת מעט את ההתייקרויות", אומר אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי במיטב דש. 

"שוק האג"ח המקומי, כמו השווקים הרבים בעולם, התחיל בשבוע שעבר לשנות דעה על תוואי הריבית החזוי בישראל על רקע המשך עלייה בציפיות האינפלציה שהגיעו לאחת הרמות הגבוהות מאז המשבר הפיננסי ב-2008. עלייה בציפיות ריבית זאת כנראה גם הסיבה העיקרית להתחזקות החדה של השקל בשבוע שעבר", מוסיף זבז'ינסקי. 



שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות