אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
תוך שעתיים: הדולר מחק ירידה של 1% מול השקל צילום: שאטרסטוק

תוך שעתיים: הדולר מחק ירידה של 1% מול השקל

המטבע האמריקאי נסחר ב-3.127 שקלים, אחרי שמוקדם יותר נפל ל-3.101 שקלים - שפל של 25 שנה; הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות: "בנק ישראל אמר שיפעל כשיזהה עיוותי שוק. האם הדהרה האחרונה של השקל אינה עיוות שוק?"

02.11.2021, 10:46 | שיר רייטר

הצניחה בדולר מתמתנת, אחרי שהבוקר (ג') הגיע המטבע האמריקאי לשפל של 25 שנה מול השקל. הדולר נסחר כעת ביציבות ברמה של 3.133 שקלים. 

מוקדם יותר הבוקר נפל הדולר ב-1% בשוק המט"ח המקומי לרמה של 3.101 שקלים - רמתו הנמוכה ביותר מאז 25 במרץ 1996, אז נקבע שער הדולר ברמה של 3.085 שקלים.

קראו עוד בכלכליסט:

היורו מטפס ב-0.2% ל-3.63 שקלים, אחרי שמוקדם יותר רשם ירידה של ב-0.7% ונסחר ב-3.60 שקלים - שפל מאז יולי 2001, הפאונד הבריטי נסוג ב-0.2% ל-4.278 שקלים אחרי שבבוקר נפל ב-1.2% לרמה של 4.236. 

בעולם - הצמד דולר-יורו נסחר ביציבות ברמה של 1.16 דולר ליורו.

דולר , שאטרסטוק דולר | שאטרסטוק דולר , שאטרסטוק

גדל הסיכוי שבנק ישראל יתערב בעיתוי מפתיע

ההתחזקות המואצת והמתמשכת של השקל, הן כנגד היורו והן כנגד הדולר, שעה שאין כמעט שינוי בשער הדולר-יורו בעולם מלמדת שמדובר בסיפור מקומי, כך לפי רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות. מנחם אומר כי לזינוק בשקל תורמת "הצטברות של מספר גורמים עוצמתיים הפועלים במקביל:

"אתמול שוב נשברו שיאים חדשים בוול סטריט והמשקיעים המקומיים שוב צריכים למכור דולרים כדי ששיעור החשיפה שלהם לשווקים בחו"ל לא יקטן.

"בנוסף, הדיווחים על הגעת חברות השקעה זרות לישראל הם סוג של גיים צ'יינג'ר מבחינת שוק המט"ח".

עוד מציין רונן כסיבות להתחזקות השקל את האופטימיות לגבי העברת התקציב, והאינפלציה המקומית שנמוכה יותר מאשר בחו"ל – "עוד שני גורמים חשובים שפועלים לטובת השקל ולדעתי לא ישתנו בקרוב".

עם זאת, מסייג רונן כי "יש לשים לב ששער השקל – דולר עומד כרגע על 3.1, נמוך מהשער שהיה בשוק כשבנק ישראל הודיע על תכנית רכישות הדולרים שלו ואמר לשווקים 'אל תנסו אותנו – אם צריך נרכוש עוד יותר'". בחודש ינואר הודיע בנק ישראל שירכוש השנה דולרים בהיקף של 30 מיליארד דולר, במטרה למתן את עליית השקל.

"השער הנמוך יותר משהיה בזמן ההודעה על תכנית הרכישות, עשוי להוות מבחינת הסוחרים איתות סמלי לכך שבנק ישראל שינה גישה. בין השאר לנוכח נתונים אחרונים של הלמ"ס על ביצועי הייצוא של הטכנולוגיה המסורתית והמעורבת – שעל פניו היו לא רעים בשני הרבעונים האחרונים, למרות השקל החזק.

אינפו הכוחות שדוחפים את חיזוק השקל,  אינפו הכוחות שדוחפים את חיזוק השקל אינפו הכוחות שדוחפים את חיזוק השקל,

"עדיין, ככל שהתיסוף נמשך ועוד בקצב מהיר כל כך – הסיכון גדל! בנק ישראל ירצה להישאר רלוונטי וכבר אמר כי יפעל כשיזהה עיוותי שוק. האם הדהרה הנוכחית של הדולר אינה עיוות שוק? לא בטוח, ולכן גדל הסיכוי שבנק ישראל יתערב בכמות או בעיתוי שיפתיעו את הסוחרים.

"מכל מקום, בנק ישראל עובר למדיניות עמומה יותר כעת ומבחינת הסוחרים בשוק המט"ח אי הוודאות גדלה ונחוצה זהירות יתר".

בנק ישראל הצהיר על גמישותו בניהול שער החליפין

גיל בפמן וקובי לוי מבנק לאומי ציינו היום כי "בנק ישראל הזכיר לא פעם את המונח 'חלון שער החליפין הדינמי', המהווה טווח  של שער חליפין הוגן על הגורמים המאקרו כלכליים. נראה שבנק ישראל מכוון את מדיניות ההתערבות שלו בשוק תוך התחשבות במידת התאמת שער החליפין בפועל לטווח המשתמע מן החלון הנ"ל. כאשר תנאי המאקרו של המשק הישראלי מתחזקים, החלון עשוי לזוז ולאפשר מקום רב יותר לתיסוף של השקל".

בפמן, הכלכלן הראשי בלאומי, ולוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בבנק, הוסיפו כי "לא מן הנמנע שנעשה כיוונון כזה של החלון בחודשים האחרונים, תוך מתן אפשרות להתחזקות מוגבלת של השקל, גם כביטוי להכנסת מרכיב גדל יותר של אי וודאות למסחר. יתכן שהמהלך של הימים האחרונים לכ-3.16-3.11 שקל לדולר, מהווה חריגה מאותו חלון. עתה נותר לראות האם, מתי ובכמה בנק ישראל יגיב. בראשית השנה, כאשר השער ירד לכ-3.13-3.12 שקלים לדולר, בנק ישראל הגיב עם הכרזה תקדימית של תכנית רכישות". 

בפמן ולוי הזכירו כי "בנק ישראל חופשי להתערב בשוק והצהיר על גמישותו ונחישותו בעניין ניהול שער החליפין מספר פעמים בחודשים האחרונים.

"בנק ישראל הצהיר שאף אם התנאים הבסיסיים תומכים בהתחזקות השקל, ברצונו למתן את התהליך, זאת מתוך התחשבות בסקטור העסקי הישראלי. נראה שהיבט זה, של שמירה על הסקטור העסקי מפני פגעי תיסוף מהיר מדי, תוך הימנעות מפני הגעה לשער החליפין ריאלי של שיא כל הזמנים, יהיה במסגרת שיקוליו של בנק ישראל בבחירת צעדיו בעתיד הנראה לעין. לא מן הנמנע שהשתהות בתגובה עשויה להיות מכוונת וזאת במטרה שהשוק יפנים את האפשרות של סיכון התיסוף".

למרות בנק ישראל - השקל התחזק ב-5% השנה

לדברי עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, התנועות בשוק המט"ח לצד הציפיות לשינוי שיעורי הריבית הן ביצה ותרנגולת. "צפי לעלייה מהירה יותר בריבית הקצרה הוא מהגורמים להתחזקות המשמעותית של השקל השבוע, אך הייסוף מרחיק את העלאת הריבית".

"התחזקות השקל האיצה בשבוע האחרון. מתחילת השנה השקל התחזק בכ-5% מול סל המטבעות וזאת על אף רכישות בנק ישראל. 

"למרות ההתחזקות, הגורמים המבניים ממשיכים לתמוך בשקל: הגידול בייצוא השירותים ממשיך להרחיב את העודף בחשבון השירותים של ישראל (שהגיע לשיא ברבעון השני), וכך גם הנפקות חברות ישראליות בחו"ל, רכישת חברות ישראליות על ידי זרים והעליות בשווקי המניות (בדגש על מדדי הטכנולוגיה בארה"ב) לצד צפי לעלייה מהירה יותר בריבית הקצרה". 

קליין מעריך כי על רקע העלייה באינפלציה ובציפיות לאינפלציה, בנק ישראל מרגיש בנוח להקטין את רכישת המט"ח. "אך חשוב לזכור שהייסוף תורם למיתון לחצי האינפלציה המיובאת ובכך מרחיק את מועד העלאת הריבית".

גם האסטרטג הראשי של בנק מזרחי טפחות, מודי שפריר, התייחס למשמעות של הזינוק בשקל, למרות שבנק ישראל רכש ב-2021 כבר קרוב ל-30 מיליארד דולר. "מדובר בעדות נוספת לכוחות הבסיסיים המשמעותיים התומכים בהתחזקות השקל בטווח הארוך", אמר שפריר והוסיף כי "הודעת הנגיד בתחילת החודש כי בנק ישראל יסיים את תוכנית רכישות המט"ח בסוף השנה הגבירה, להערכתנו, עוד יותר את לחצי הייסוף".

כלכלני הראל פיננסים מעריכים כי העלאת ריבית בישראל לא תתרחש לפני העלאת ריבית בארה"ב. "לאור חוסנו של השקל, להערכתנו בנק ישראל לא ימהר להעלות את הריבית בקרוב", כך כתבו כלכלני הראל פיננסים בסקירתם השבועית. "בארה"ב השוק צופה מעל שתי העלאות ריבית ב-2022 – אצלנו הדרך עוד ארוכה".

הבנק המרכזי של ארה"ב, הפדרל ריזרב, יפתח היום את ישיבת המדיניות המוניטרית בת היומיים, וצפוי לפרסם מחר את החלטת הריבית. בשוק צופים שיו"ר הפד ג'רום פאוול יודיע על תחילת צמצום תכנית הרכישות המסיבית שמפעיל הבנק כבר קרוב לשנתיים, במטרה לתמוך בכלכלה האמריקאית לנוכח משבר הקורונה. הבנק המרכזי של אנגליה יפרסם את החלטת הריבית שלו ביום חמישי.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות