מתוך הסרט התיעודי "החילוץ" | AP
קולנוע צפון, ודרום: המיטב שפסטיבלי דוקאביב גליל וערבה יכולים להציע
חילוץ מסמר שיער בתאילנד, צלילה בעקבות ז'אק קוסטו וצעידה מכושפת לצד טילדה סווינטון. המלצות לפסטיבלים שיתקיימו השבוע
דוקאביב גליל (3 עד 6 בנובמבר)
"החילוץ". קבלו את אחד המועמדים הבולטים לתואר סרט השנה. שלוש שנים אחרי שזכו באוסקר על ״סולו חופשי״ המצוין, חוזרים הזוג ג׳ימי צ׳ין ואליזבת צ׳אי וסרהלי עם סרט תיעודי נפלא שהוא גם סרט מתח מורט עצבים. השניים מספרים את סיפור חילוצם של 12 נערים מקבוצת כדורגל והמאמן שלהם שנלכדו ב־2018 במערה בצפון תאילנד. גשמי המונסון שהקדימו להגיע הציפו את הכניסה למנהרה ואיימו להציף את כולה ולהטביע אותם אם לא יחולצו בזמן. הבמאים הוזעקו למשימה על ידי ערוץ נשיונל ג׳אוגרפיק ולפניהם עמדו שלושה אתגרים. הראשון: לא הם ולא אף אחד מטעמם היה שם לתעד את האירוע, כל מה שהיה להם הם חומרי ארכיון מצוותי חדשות. השני: נטפליקס קנו את הזכויות לעבד את הסיפור למיני־סדרה, ולכן על פי חוזה נאסר על הבמאים לראיין אותם. והשלישי: קורונה. הפרויקט הזה נעשה ברובו תוך כדי סגרים שמנעו מהבמאים להגיע למקומות שבהם הסיפור התרחש תאילנד ובריטניה. לכן הסרט לא עוסק ב־ 12 הנערים הלכודים, אלא בקבוצה של צוללני מערות בריטים חובבנים ומתנדבים, שהוזעקו על ידי צבא תאילנד, כי אף חייל תאילנדי לא הצליח לצלול לאורך המערה הארוכה והמפותלת, להגיע אל הנערים ולראות אם הם בחיים. הבמאים ראיינו את הצוללנים בזום, ובהמשך צילמו סצינות שיחזור של מבצע הצלילה באולפן. ברגע האחרון, שנייה אחרי סוף העריכה הצמד השיג את חומרי הצילום של צוות הצוללנים של הקומנדו הימי התאי, שאיפשר להציג את החילוץ עצמו כפי שצולם בזמן אמת. התוצאה היא סרט תיעודי מותח ומרגש עם טוויסטים מסמרי שיער בעלילה כמעט כל עשר דקות. לא להחמיץ (ולמי שבכל זאת יחמיצו: הסרט יהיה זמין גם לצפייה אונליין באתר דוקאביב ויוקרן בנובמבר בסינמטקים).
"להיות קוסטו". אם כבר סרט צלילה קבלו את הפורטרט היפה שערכה ליז גרבוז על הצוללן הנודע ז׳אק קוסטו, שבשנות ה־70 צילם סרטי תעודה פורצי דרך על הטבע התת־ימי וחקר חיי הים. קוסטו צילם עשרות שעות דוקומנטריות ודרכם גרבוז מספרת סיפור של האיש שהיה שותף להמצאת ציוד הצלילה המודרני לפני שהבין שהוא רוצה להיות צוללן וקולנוען. אבל זה גם סרט על האופן שבו היחס של האדם לטבע משתנה: בתחילת דרכם, צוותו של קוסטו מתעד את עצמו מפוצץ דגים ורוכבים על צבי ענק. ״לא ידענו יותר טוב״, אומר אחד מהם. אבל בהמשך, קוסטו הפך לאחד הדוברים הראשיים והראשונים שזעקו נגד השחתת הטבע והים בידי האדם.
וגם: אל תפספסו את "המלכה שושנה" על מסך גדול. דיוקן נפלא של שושנה דמארי, מלא גילויים והפתעות.
פסטיבל סרטים בערבה (3 עד 13 בנובמבר)
"ממוריה". אחד הסרט המכשפים של השנה, ואחד משני הסרטים בכיכובה של טילדה סווינטון שיוצגו בערבה (לצד ״הקול האנושי״, הסרט הקצר בכיכובה שביים פדרו אלמודובר). הבמאי התאילנדי אפיצ׳טפונג ויראסתאקול זכה בפרס חבר השופטים בפסטיבל קאן על הסרט הזה (ביחד עם ״הברך״ של נדב לפיד), שמצולם כולו בקולומביה: אשה סקוטית שמבקרת בקולומביה מתעוררת לשמע קול דפיקה חזק. היא לא מצליחה להבין מאיפה הוא מגיע ויוצאת למסע בין אנשי סאונד ומכשפים לאתר את מקור הקול שמלווה אותה. הסרט דורש המון סבלנות ורצון אמיתי ללכת למסע פיוטי וסהרורי במסדרונות האחוריים של עולם הקולנוע, אבל למיטיבי הלכת הסרט הוא חלום.
"טלה" ו"התיבה". ב״טלה״ האיסלנדי וב״התיבה״ המקסיקני הנופים רחבי הידיים הם הכוכבים האמיתיים. ״טלה״ הוא סרט ביכורים משונה אך יפה שבו זוג מגדלי כבשים איסלנדי מגלה שאחת הכבשים המליטה ילדה עם ראש טלה, או טלה עם גוף של ילדה, והם מאמצים אותה כבת. ״התיבה״ הוא סרטו החדש של לורנזו ויגאס, שלפני כמה שנים זכה בפרס הראשי בפסטיבל ונציה על סרטו ״מרחוק״. זה סיפורו של נער שנשלח לאסוף את שאריות גופתו של אביו, אותם סוחב הביתה בתיבת מתכת. אלא שבדרך הוא רואה מחלון האוטובוס אדם שהוא משוכנע שהוא אביו. הוא יורד מהאוטובוס ומנסה להשתלב בחייו של אדם שמתגלה כמין סוחר עבדים מודרני.
"תא מספר 6". הבמאי הפיני יוהו קוסמאנן יהיה אורח הפסטיבל ויציג בו את סרטו החדש, שזכה בגרנד פרי של פסטיבל קאן. זה סרט שהיחס אליו הוא כמו היחס של שני הגיבורים שלו זה לזו: זה מתחיל נוקשה ומרתיע אבל בהדרגה מתפתחת חיבה. לורה היא אשה פינית שעוזבת את מוסקבה ועולה לרכבת, שם היא חולקת תא עם כורה ושניהם בדרך לעיר רוסית באזור הקוטב. יש להם קצרים בשפה ובאופי, אבל סרט המסע הזה ילמד אותם להכיר זה את זו.