אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הדולר חוזר לירידות; נגיד בנק ישראל: אם נצטרך - נתערב שוב צילומים: אלכס קולומויסקי, רויטרס

הדולר חוזר לירידות; נגיד בנק ישראל: אם נצטרך - נתערב שוב

הדולר מאבד 0.7% ונסחר ב-3.118 שקלים; הנגיד אמיר ירון התייחס להתחזקות המהירה של השקל והבהיר שההתערבות בהיקף 30 מיליארד דולר שעליה הכריז הבנק אינה רף עליון, אך לא אמר האם הבנק הוא שהשפיע אתמול על הירידה החדה במטבע; הפד האמריקאי צפוי להודיע היום על צמצום התמיכה בכלכלה

03.11.2021, 18:24 | נועם לנדמן, שלמה טייטלבאום

הדולר נחלש הבוקר לעומת מקבילו הישראלי, אחרי שרשם אתמול בבוקר שפל של 25 שנה, כשנסחר תמורת 3.1 שקלים, אך התאושש במהירות. 

קראו עוד בכלכליסט:

תוך שעתיים מהשפל השתנתה המגמה והמטבע האמריקאי החל לטפס לעומת השקל. כעת נסוג המטבע האמריקאי ב-0.7% בשוק המט"ח המקומי ונסחר תמורת 3.118 שקלים. היורו נחלש ב-0.6% לרמה של 3.612 שקלים. אתמול בבוקר הגיע היורו לשפל של 20 שנה כשנסחר תמורת 3.597 שקלים.

מוקדם יותר היום ננעלו השערים היציגים של המטבעות בשוק המקומי - הדולר טיפס ב-0.3% ושערו היציג נקבע על 3.138, היורו התחזק ב-0.1% ושערו היציג נקבע על 3.634 שקלים.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל, צילומים: אלכס קולומויסקי, רויטרס אמיר ירון נגיד בנק ישראל | צילומים: אלכס קולומויסקי, רויטרס אמיר ירון נגיד בנק ישראל, צילומים: אלכס קולומויסקי, רויטרס

ע"פ הערכות של אנליסטים בכירים בשוק, בנק ישראל התערב וביצע מהלך שגרם לשינוי במגמה בשוק המט"ח המקומי ולבלימת הייסוף בשקל לעומת המטבעות העיקריים בעולם. 

הבנק המרכזי בארה"ב בהובלת היו"ר ג'רום פאוול צפוי להודיע היום לראשונה על צמצום בתוכנית הרכישות שהוא מבצע. מאז אפריל 2020 הפד רוכש בכל חודש אג"ח קונצרני ואג"ח מגובות משכנתאות בסכום של 120 מיליארד דולר, כחלק מהסיוע הפדרלי בארה"ב למשק שנקלע למשבר הקורונה - 80 מיליארד דולר אג"ח ממשלתיות ו-40 מיליארד דולר באג"ח מגובה משכנתאות. 

ההערכה בשווקים שסכום הצמצום עליו יודיע הערב היו"ר ג'רום פאוול יעמוד על 15 מיליארד דולר לחודש, מהם 10 מיליארד דולר באג"ח ממשלתיות ו-5 מיליארד דולר באג"ח מגובה משכנתאות. בפגישתו האחרונה ציין פאוול כי הכוונה היא לסיים את התוכנית עד למחצית 2022. 

ג ג'רום פאוול יו"ר הפדרל ריזרב | צילום: שאטרסטוק, אי פי איי ג

נגיד בנק ישראל אמיר ירון אמר היום במסיבת עיתונאים כי "אנחנו לא באים לשנות את המגמות ארוכות הטווח, אנחנו מנסים להרגיל את המשק למעבר שהכלכלה הישראלית עוברת ליצוא שירותים במקום יצוא סחורות". לדבריו, רכישת המט"ח בסכום של 30 מיליארד דולר "נועדה למצב חריג. אני חוזר ואומר, הרף של ה-30 מיליארד דולר לא מהווה חסם עליון". הוא הוסיף כי "יש זרם ההשקעות משמעותי, והמשק במצב טוב".

מסיבת העיתונאים שהתקיימה היום במשרד האוצר עסקה בעיקר בעסקת החבילה, אבל הנוכחות המשותפת של שר האוצר, נגיד בנק ישראל, ויו"ר התאחדות התעשיינים גררה את הדיון באופן טבעי לאירוע הדחוף ביותר מבחינת היצואנים, והוא התחזקות השקל. 

הנגיד הכין את עצמו לשאלות העיתונאים בנוגע לשער הדולר, וניכר היה שהתשובה שלו נוסחה בכתב מראש. הנגיד לא סיפק חדשות מרעישות אך הציג מחדש את עקרונות ההתערבות של בנק ישראל בשערי החליפין. 

הנגיד הוסיף כי "לא נהיה אדישים לשינויים במטבע שלא תואמים את הנתונים הבסיסיים במשק". בכך ביקש הנגיד לחדד לשוק כי ההתערבות בשוק המט"ח איננה תלויות מספרים כמו מעל 3 שקלים לדולר או מתחת 3 שקלים, ושיקולי ההתערבות ינבעו משיקולים מקרו-כלכליים מהותיים.

הנגיד גם ביקש לחדד כי ההתערבות בתקופת הקורונה בהיקף של 30 מיליארד דולר הייתה ייחודית ואין להסיק ממנה לגבי התקופה הקרובה. ירון הדגיש כי אם תהיה צורך בהתערבות נוספת, הם יבצעו גם אותה. בנוגע לטווח הקצר שמר הנגיד על עמימות ואמר "בנוגע לטווח הקצר (כלומר, רכישות בימים האחרונים ובימים הקרובים) אני לא אגיד שום דבר".

בהקשר הלחצים מכיוון היצואנים להתערבות בשער החליפין, הדגיש ירון כי הוועדה מסתכלת על שיקולים רחבים בהרבה מאלו של היצואנים לבדם "'הוועדה (המוניטרית) היא היחידה שמחליטה ומתכללת את כולם, וחושבת גם על היצואנים. אבל יש גם יבואנים וגם צרכנים". 

בכך רמז הנגיד לעובדה שייסוף השקל בעת הזו מאפשר לבנק המרכזי לשמור על סביבת מחירים נמוכה, שכן חלק מעליית המחירים בעולם נשחקת בגלל התחזקותו של השקל. במחקר שבנק ישראל ערך לאחרונה נמצא כי התמסורת בין שער החליפין לרמת המחירים, כלומר, השיעור שבו התחזקות השקל מגולגלת לצרכן בקצה, עומד על 24%. כלומר, אם לצורך העניין, היבואן משלם 100 שקל פחות על סחורה בשל הייסוף בשקל, הרי שהצרכן ישלם 24 שקל פחות. 

שר האוצר ליברמן הביע אמון מלא במדיניות של ירון בנוגע לשער החליפין ואמר "אני לא מציע לאף אחד לנסות להחליף את הנגיד", לא ברור למי הדברים כוונו, אך מבחינה מהותית הם מתאימים דווקא כלפי שר האוצר עצמו שיצטרך להמשיך לעמוד ברף שהציב לעצמו, ולא לנסות להתערב במדיניות הנגיד גם לנוכח לחצי היצואנים.

עם זאת, גם מכיוון היצואנים נשמעה נימה אחרת, נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר אמר "אנחנו מבינים שהשקל מתחזק, ולכן אנו מכוונים את הפניות שלנו לצד הפיסקלי, אנחנו רוצים צעדים שיביאו לייעול הייצור בישראל, להורדת הייעול בישראל. לדוגמה הפחתת חלק המעסיקים במס ביטוח לאומי", על הדרישה הזו הגיב מנכ"ל האוצר, רם בלינקוב "ביטלנו את היטל המעסיקים על עובדים זרים, זה מהלך ששווה מבחינה כלכלית לפיחות בשקל". 

בתשובה לשאלת כלכליסט לגבי תחזיות האינפלציה אמר נגיד בנק ישראל  "זה ויכוח גדול בין הכלכלנים, האם האינפלציה זמנית או לא, אך לדעת רוב הגורמים מדובר באינפלציה זמנית, זה נכון שעברנו לסביבת אינפלציה גבוהה יותר, אך עדיין נמוכה מאמצע היעד".

צפויה זהירות בהודעת הפד

רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות התייחס להודעה הצפויה של הפד: "בהנחה שהפד אכן ישיק את הטפרינג (צמצום הרכישות), תשומת הלב תתמקד בהתייחסותם של ג'רום פאוול וחבריו לנושא האינפלציה. לשאלה אם עלייתה בחודשים האחרונים זמנית, או שזו עליית מדרגה, יש חשיבות מכרעת והפד יצטרך להתייחס לכך ולשדר עמדה ברורה יותר, בהינתן המחלוקת המתמשכת בין חבריו. 

"בהקשר זה נזכיר את דבריו של מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, מישל סטרבצ'ינסקי, לגבי החשש שחוזי שכר חדשים שיחתמו בארצות הברית אכן יתבססו על עליית המחירים. השווקים ירצו לדעת מה חושב על כך הפד. לנוכח הנתונים האחרונים, אנו מעריכים כי הציפיות לכך שהריבית תעלה סמוך לאחר סיום הטפרינג פחתו ופאוול ייתן לכך ביטוי, מה עוד שהוא עצמו עומד בראש ה'מחנה' הדוגל בטפרינג הדרגתי ומדוד ככל הניתן.

"סביר להניח כי השווקים 'יקבלו את מה שהם רוצים' בכך שלא תהייה התחייבות מפורשת לסיים את התהליך עד אמצע 2022 (התאריך שהאנליסטים והשווקים התכוונו אליו), וכי תהייה הדגשת יתר לכך שעיתוי הטפרינג וקצב ההפחתות יהיה תלוי בנתונים השוטפים (data-dependent). במיוחד, ידגיש הפד את נושא האבטלה בארצות הברית, שאמנם יורדת בעקביות, אך עדיין גבוהה מאוד מרמתה לפני המשבר ותתקשה לרדת כל עוד נמשכת התופעה הרחבה של מועסקים שלוקחים את הזמן או פורשים לגמרי ממעגל התעסוקה.

מזרחי טפחות: "אנו מעריכים כי פחתו הציפיות לכך שהריבית תעלה סמוך לאחר סיום צמצום הרכישות של הפד"


"לבסוף, סביר כי הפד לא יוכל להתעלם מהישנות התחלואה במקומות רבים בעולם, כולל יבשת אירופה, בתקופה האחרונה, עם נתונים קשים מרוסיה ומקומות נוספים. הפד נוהג לומר שהחלטותיו לוקחות בחשבון גם את המצב הכלכלי מחוץ לגבולות ארה"ב ובעיתוי הנוכחי סביר שידגיש זאת אף יותר. בסך הכל, האוויר משתנה מהחלטה להחלטה והפעם היא מתמקדת לא רק בשאלת האינפלציה אלא גם (ולא פחות מכך) בהמשך התחלואה בעולם. הרעיון הוא שכל עוד יש חשש להמשך ההתאוששות של הצמיחה הגלובלית, האינפלציה צריכה להישאר בכיסא האחורי, משום שאם אכן תתרחש האטה כלכלית חוזרת, הדבר יביא גם להאטה חוזרת של האינפלציה.

"לכן, אנו צופים הודעה בסימן זהירות, והפד יאותת שלא תאוץ דרכו לסיים את הטפרינג המסתמן ובטח לא להעלות את הריבית", סיכם מנחם.


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות