חוף קצא"א באילת | צילום: יאיר שגיא
המשרד להגנת הסביבה עוצר ההסכם בין קצא"א לאמירויות: "לא נאשר הגדלת הפעילות באילת"
מנכ"לית המשרד גלית כהן, הודיעה לקצא"א כי הוחלט לאמץ "מדיניות של תוספת אפס סיכון לזיהום במפרץ אילת". המשמעות היא שקצא"א לא תוכל להגדיל פי עשרה את נפח פעילותה במפרץ אילת
המשרד להגנת הסביבה עוצר הלכה למעשה את הסכם קצא"א עם חברת מד רד (MRLB). במכתב ששיגרה מנכ"לית המשרד גלית כהן, למנכ"ל חברת קצא"א איציק לוי, היא מודיעה כי המשרד לא יאשר את בקשת קצא"א להגדלת נפח הפעילות של המיכליות במפרץ אילת, מאחר שמדובר בתוספת סיכון שאין לה הצדקה.
קראו עוד בכלכליסט:
לדברי כהן במכתב, לאחר בחינת העמדה המקצועית של היחידה הימית במשרד, בהתייעצות עם כל הגורמים המקצועיים, "החלטתי לאמץ מדיניות של תוספת אפס סיכון במפרץ אילת".
כהן סיכמה באומרה כי בהתאם לכך "קצא"א לא תוכל להרחיב פעילותה לשינוע ולאחסון נפט במפרץ אילת מעבר למה שהותר לה בהתאם להיתר הרעלים ולתוכנית החירום המפעלית שבידה. על כן, מתייתר הצורך בהמשך בחינת סקרי הסיכונים שהגשתם למשרדנו, הואיל ולא תאושר לכם תוכנית חירום מפעלית חדשה לטיפול באירועי זיהום ים בשמן".
רישיון העסק של קצא"א באילת מגביל אותה לקליטת עד 2 מיליון טון נפט בשנה. במיכלית גדולה מאוד יש כ-130,000 טון נפט, לכן משמעות הדברים מבחינת קצא"א היא שבשלב זה היא לא תוכל להרחיב את נפח הפעילות מעבר לכ-15 מיכליות בשנה. קצא"א התכוונה להרחיב את פעילותה עד לכ-70 מיכליות בשנה שיגיעו או יצאו מנמל אילת.
השרה זנדברג ספגה התקפה מקצא"א
על עמדת המשרד חתומה כאמור המנכ"לית כהן ולא השרה תמר זנדברג, שספגה בימים האחרונים התקפה מקצא"א אשר פנתה ליועץ המשפטי לממשלה והתלוננה כי השרה חורגת מהסמכות הנתונה לה בדין.
לכאורה, מכתבה של המנכ"לית כהן מצוי בגדר הסמכות של המשרד להגנת הסביבה, שהוא זה המוסמך לקבוע את התנאים בהם צריכה קצא"א לעמוד, על מנת להרחיב את היקף הפעילות שלה לשינוע ואחסון נפט.
ההסכם בין קצא"א לחברת MRLB נחתם באוקטובר 2020 בטקס חגיגי באבו דאבי. חברת MRLB נשלטת ע"י 3 חברות, אחת מהן ישראלית בשליטת מלאכי אלפר ויונה פוגל). ההסכם הופך את ישראל למעין גשר יבשתי לשינוע נפט ממערב למזרח ולהפך, דרך מיכליות שמגיעות לנמל אשקלון ומשם מוזרם הנפט בצנרת קצא"א לנמל אילת ומועמס על מיכליות.
התעלמות תמוהה מצד הממשלה הקודמת
ההסכם זכה להתעלמות תמוהה מצד משרדי הממשלה כך שבפועל קצא"א החלה ביישומו. באפריל השנה עתרו כמה ארגוני סביבה לבג"ץ ודרשו לעצור את ההסכם בנימוק שלא התקיים לגביו דיון בממשלה ולא ניתן אישור שיאפשר כניסתו לתוקף כנדרש לפי חוק החברות. הארגונים הפנו לסכנות הסביבתיות הטמונות בהרחבה של נפח הפעילות בעיקר באילת, בסמוך לשמורת האלמוגים. עוד הצביעו העותרות על המקרים הרבים של תקלות ודליפות שאירעו בעבר בקצא"א, כולל אסון הדליפה בשמורת עברונה שרק אתמול הוגש בגינו כתב אישום נגד קצא"א.
בחודש יולי האחרון הגיבה קצא"א לעתירה וטענה כי היא משוללת כל יסוד, וכי היא "ערוכה לכל אירוע", הסיכון לתקלות "אפסי" ובכל מקרה מדובר במהלך הפעילות הרגיל שלה ולכן אין כל סיבה שהחברה תצטרך לקבל אישור של הממשלה, וזאת גם אם היא מגדילה את נפח הפעילות.
ארגוני הסביבה טענו כי בעבר היו מגיעות לישראל לנמל אילת 1-5 מיכליות בשנה, ושקצא"א מתכננת שמספר המיכליות יעמוד על עד 120, כלומר 10 מיכליות בכל חודש. קצא"א אגב טענה שהמספרים הללו מוגזמים וככל הנראה מדובר בכ-70 מיכליות. עם זאת ההיתר הנוכחי שלה מאפשר לה כאמור לקלוט כ-15 מיכליות גדולות בשנה ולא מעבר לכך.
בשבוע שעבר הוציא משרד האוצר נייר עמדה בנוגע להסכם קצא"א וחברת MRLB, עליה חתום מנכ"ל המשרד רם בלניקוב (ולא שר האוצר ליברמן). בלניקוב התייחס לסוגית התערבות הממשלה בהסכם וטען כי אם תתערב המדינה ותביא לביטול ההסכם, יהיו לכך השלכות ישירות ועקיפות על קצא"א בפרט ועל החברות הממשלתיות בכלל.
ביטול ההסכם, הוא טוען, יביא לאובדן הכנסות פוטנציאליות משמעותיות לחברת קצא"א ולאובדן הכנסות למדינה כנגזר מכך. בנוסף החשיפה לחברה מעצם ביטול ההסכם עומדת על עשרות מיליוני שקל בין היתר בגין השקעות משמעותיות שביצעה.
"חובה להגן על שונית האלמוגים באילת - שלה תפקיד קריטי בשמירה על בריאות המערכות הטבעיות"
על פי המכתב, במשרד האוצר נעשים מאמצים רבים לקידום מערכות יחסים כלכליות עם מדינות אחרות. בהסכם ההשקעות עליו סוכם נהוג לכלול חריג המאפשר לממשלה לפעול לטובת איכות הסביבה, כותב בלניקוב, אך השימוש בחריג מסוג זה הוא במשורה ורק במקרים מאוד מסוימים.
לדעת משרד האוצר ההסכם "אינו חורג מליבת פעילותה הסדירה של החברה מאז היווסדה... בגיבוש ובחתימה על הסכם זה החברה פעלה בהתאם לאמור לעיל, כך שלא היה כל מקום להתערבות מיוחדת של משרד האוצר או של רשות החברות".
עמדת משרד האוצר הינה כי הממשלה לא צריכה להתערב בהסכם, מה שעשוי להוביל לדחיית העתירה לבג"ץ שהגישו ארגוני הסביבה. יחד עם זאת, גם אם מדובר בפעילות במהלך העסקים הרגיל של החברה, למשרד להגנת הסביבה יש את הסמכות לקבוע את התנאים שבהם הדבר יעשה, כך שנראה שסירוב של המשרד להגנת הסביבה לאפשר לקצא"א להרחיב את נפח פעילותה, יכול בפועל להביא לסיכול ההסכם.
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג מסרה בתגובה: "עמדת אנשי המקצוע במשרד להגנת הסביבה ועמדתי היא כי אין לאפשר תוספת סיכון משינוע נפט במפרץ אילת.
"שונית האלמוגים השוכנת בים סוף היא השונית הגדולה והיחידה בישראל והשונית הצפונית בעולם. שוניות אלמוגים הולכות ונכחדות כתוצאה ממשבר האקלים, ועל כן, חלה עלינו חובה מוגברת להגן עליהן מכל סיכון שהוא. מעבר לכך שהן מרהיבות ביופיין, שוניות האלמוגים בעלות תפקיד קריטי בשמירה על בריאות המערכות הטבעיות שאנו תלויים בהן לקיומנו.
"עד לרגע זה לא הוצגו שיקולים אחרים המצדיקים את הסיכון הכביר הזה למפרץ אילת. אירועי דליפת נפט קורים והנזק שעלול להיגרם לסביבה הימית הרגישה בים סוף הוא בלתי הפיך"