לכל משקיע יש תוכנית, עד שהוא חוטף אגרוף

משפטה של אליזבת הולמס, מייסדת חברת ת'ראנוס, בו היא מואשמת בהונאת משקיעים, מעלה שאלות ישנות בנוגע לפער שבין חלום ומציאות בעולם ההיי-טק. לאחר שטענה הולמס כי החברה פיתחה טכנולוגיה שבאמצעותה ניתן לבצע מעל 200 בדיקות דם באמצעות טיפות דם בודדות בלבד וגייסה סכומי כסף עצומים התגלו פערים גדולים בין ההבטחה ליכולת לקיים אותה. בישראל, דחה לאחרונה בית המשפט תביעה של משקיעים נגד יזם לאחר שכספי ההשקעה שלהם ירדו לטמיון. בפסק הדין נכתב כי "אופטימיות של יזם, גם אם היא מופרזת, אינה תרמית, במיוחד כשהיזם מאמין בסיכויי ההצלחה של המיזם".

יש כאן סוגיה מורכבת. מצד אחד, יזמים הם אנשים יצירתיים, אופטימיים ובעלי חזון – תכונות המהוות תנאי הכרחי להצלחתם. ראיית המציאות המיוחדת שלהם, שלעיתים אינה אובייקטיבית, הכרחית כנראה להצלחת המיזם. מהצד האחר, היו, ועוד יהיו, מקרים שבהם משקיעים הרגישו מרומים ואף פנו לבית המשפט לאחר שהמיזם התברר ככושל. מדובר במקרים נדירים יחסית, מקרי קיצון, שמקורם בהיסדקות האמון בין שני הצדדים. 

לכן, השאלה החשובה היא לא עד כמה הנחות העבודה של היזם סותרות את חוקי הפיזיקה אלא עד כמה השיח בין הצדדים מבוסס על שקיפות ועל אמון. קל לחשוב על היזם כנושא באחריות ולהאשים אותו כפי שקרה להולמס (בצדק או שלא, זאת כבר יקבע בית המשפט), אולם האחריות להלימה בין הסיפור אודות המיזם למצבו האמיתי בשטח נופלת על שני הצדדים באופן שווה. 

אליזבת הולמס, מייסדת ת'ראנוס שעומדת למשפט | צילום: HBO

אחד התפקידים של המשקיע הוא לזהות בכל שלב את הסיכונים הכרוכים במיזם ולוודא כי ליזמים ולצוות יש את הכלים להתמודד עם הסיכונים בצורה מיטבית. משקיע מגיע לפגישה ראשונה ומשתדל להקשיב ולדמיין את תמונת העולם שהיזמים מנסים להציג ואת המקום שבו המוצר פוגש את השוק. בשלב הבא, במסגרת בדיקת הנאותות, מתבררות שאלות נוספות. 

ניתן לומר בוודאות כי לא חשוב כמה עמוקה תהיה בדיקת הנאותות לפני ההשקעה, דרכי הפעולה והתוכניות להתמודדות עם האתגרים שזוהו בתחילת הדרך ישתנו בהמשך ואתגרים נוספים יצוצו. כמו שאמר המתאגרף המפורסם מייק טייסון: "לכולם יש תוכנית, עד שהם מקבלים אגרוף בפרצוף"

בדיקת הנאותות צריכה להתנהל בצורה מבוקרת ושיטתית, להתבסס על מקורות מידע נוספים מלבד היזמים ולבחון בצורה מדוקדקת את מצבו של המיזם ואת הפוטנציאל העתידי שלו. באופן אישי, אני תמיד משתדל שגם היזמים ישתמשו בבדיקות מסוג זה, שהרי הם תמיד צמאים לאינפורמציה רלוונטית ולזוויות ראיה חדשות. מדובר בכלי חשוב הבוחן את יכולתם להתמודד עם ראיית מציאות אחרת משלהם.

ניתן לומר בוודאות כי לא חשוב כמה עמוקה תהיה בדיקת הנאותות לפני ההשקעה, דרכי הפעולה והתוכניות להתמודדות עם האתגרים שזוהו בתחילת הדרך ישתנו בהמשך ואתגרים נוספים יצוצו. כמו שאמר המתאגרף המפורסם מייק טייסון: "לכולם יש תוכנית, עד שהם מקבלים אגרוף בפרצוף". 

בכל מקרה, על היזמים לוודא כי לדירקטוריון ולמשקיעים יש מידע אמין ועדכני - גם בכדי שיוכלו להוסיף ערך, כל אחד בדרכו, וגם כדי שלא יפתח פער גדול מדי בין הציפיות והידע שלהם לבין המציאות. המשקיעים, מצדם, חייבים להבין כי יזמים ומנכ"לים הם בני אנוש ועלולים להיות מושפעים מהטיות קוגניטיביות. לכן, באחריותם לבנות תמונת מצב משלהם, המבוססת על מגוון מקורות מידע ולהציג לצוות את העובדות כפי שהם מבינים אותן.

פערי ציפיות בין היזמים והנהלת החברה לבין המשקיעים יכולים להיווצר בכל שלב בחיי החברה ולכן על שני הצדדים לשמור על ערנות ולוודא שמתקיים שיח בריא המבוסס על שקיפות ועל אמון, שיאפשר לכל הנוגעים בדבר "לשיר מאותו השירון". שיח כזה לא אמור לפגוע ביצירתיות, במוטיבציה, בגמישות, במהירות התגובה ובהרגשת הבעלות שכל כך הכרחיים להצלחת היזמים, ובהחלט יכול למנוע אי הבנות ומשברי אמון בין משקיעים ליזמים.  

ערן וגנר הוא שותף מנהל בקרן i3 Equity Partners ומרצה ליזמות באוניברסיטת רייכמן