נועה יפה הרשות לחדשנות | צילום: דנה לוי
TechTalk
טכנולוגיות אקלים, הפעם זה חייב להצליח
עשור חלף מאז קריסת גל ההשקעות בקלינטק, שהורידה לטמיון 50% מ-12.5 מיליארד דולר שהושקעו בו. נועה יפה, מנהלת פיתוח עסקי ברשות החדשנות, צופה גל נוסף כתוצאה מעליית המודעות להתחממות הגלובאלית
בעבר שלטה בשוק תפיסת המודל הליניארי של חדשנות, בה כל שחקן היה פועל נקודתית ומפתח חדשנות באופן מבודד. פעולות אלה השפיעו בצורה מינורית ולא התפתחו לכדי יזמות בת קיימא. כיום אנחנו כבר יודעים כי השגה של חדשנות תלויה ביכולת של הגורמים והשחקנים השונים במערכת – ממשלה, אקדמיה, תעשייה, הון אנושי, יזמים ומשקיעים- לעבוד ביחד בצורה סינרגטית, תוך אינטראקציה ותלות בסביבתן. כך התפתחה גישת ה"אקוסיסטם" כגישה הוליסטית רחבה ששמה דגש על תלות הדדית בין כל השחקנים בשלביו השונים של תהליך החדשנות. קשירת כל השחקנים לרשת אחת יכולה להפוך תלות זו מאתגר לגורם הצלחה.
קראו עוד בכלכליסט:
עד לשנת 2010 המונח "קלינטק" (טכנולוגיה נקייה) היווה הגדרה כללית לציון מוצרים או שירותים שנועדו לשפר את הביצועים התפעוליים, את היעילות ואת היצרנות, תוך הפחתת עלויות, תשומות, צריכת אנרגיה, ייצור פסולת וזיהום של הסביבה.
חסמים וחסרים שונים במערך ההוליסטי בישראל מנעו מהאקוסיסטם של הקלינטק להתפתח ולגדול. אחד מהם, למשל, הוא המחסור בחברות גדולות בעלות תשתיות מתאימות, שביכולתן להטמיע טכנולוגיות חדשות, והיעדר תמריצים ומוטיבציה לאלה שכן קיימות. כתוצאה מכך, ידע שהתפתח באקדמיה לא הסתנכרן עם התעשייה בישראל ונשאר בין כותלי המעבדה. אם לא יוצא ידע, לא מגיעות חברות רב-לאומיות לישראל ואם לא קמות חברות רב-לאומיות בישראל לא מתפתח כאן הון אנושי מקצועי ומנוסה שיוכל להקים חברות חדשות - וחוזר חלילה. מעגל הביצה והתרנגולת של האקוסיסטם נגדע באיבו.
כך קרס גם גל ההשקעות בקלינטק - קריסה שהיוותה מפלה גדולה למשקיעים בתחום והותירה כוויות רבות: מתוך 12.5 מיליארד דולר שהושקעו בתחום, כ-50% נרשמו כהפסד. המשקיעים ברחו, סטארט-אפים חדשים לא הומצאו, חברות חדשות לא שגשגו והאקוסיסטם נבל.
ואולם, הצורך לא פחת. ההתחממות הגלובלית, שנובעת מפליטות פחמן וגזי חממה, מסכנת את האנושות באסונות טבע, בהיכחדות של מינים חיים חשובים, בנזקים אקולוגיים ובמחסור במזון. העולם כולו מתגייס כיום לטובת מניעה של הקטסטרופה וכ-120 מדינות כבר הכריזו על יעד מוסכם של הפחתת פליטות גזי חממה ומעבר לכלכלה ירוקה עד שנת 2050.
הממשלה היא לא שחקן יחיד במערכה. גם התעשייה, התאגידים הרב לאומיים והמגזר הפרטי – כולם התחייבו לקדם את האקוסיסטם ולהשקיע בתחום על מנת לפתור את המשבר. הידע והניסיון שצברה ישראל בתחומי האנרגיה המתחדשת, המובילות העולמית בטכנולוגיות מים, התפתחותם של מוקדי מחקר איכותיים באקדמיה, הגדלת הביקוש בתעשייה הישראלית לקליטת הטכנולוגיות וקידום השקעות בתחום הקיימות ובטכנולוגיות האקלים - כל אלה מצטרפים לעוגנים ולחוזקות שעליהם אנחנו יכולים להתבסס היום בבואנו לקדם את האקוסיסטם של הקליימטק, שוב.
כל מהפך גדול מתחיל בצעד קטן. כל שינוי יצטבר לשינוי גדול בעתיד. קל להישאב לפסימיות, אבל עם המשבר הזה אי אפשר להשלים. ואם ביל גייטס טוען שהאופטימיות הבסיסית לגבי שינוי האקלים מגיעה מהאמונה שלו בחדשנות, לנו לא נותר אלא להצטרף להצלחה העתידית
בישראל יש יותר מ-600 חברות סטארט-אפ שמתמקדות בחדשנות טכנולוגית בתחומי האקלים. כ-50% מהן כבר נמצאות בשלב שאחרי שחרור מוצר לשוק. מאז שנת 2018 רשות החדשנות תמכה בכ-290 סטארט-אפים בתחום, בסכום של כ-900 מליון שקל והיא ממשיכה לייחס חשיבות עליונה להשקעה ציבורית ופרטית בתחומי החדשנות באקלים, שמעבר לפוטנציאל הכלכלי האדיר הטמון בחובם, הם ישפיעו על המשך קיומנו האנושי על פני כדור הארץ.
כל מהפך גדול מתחיל בצעד קטן. כל שינוי - ולו הקטן ביותר שכל ארגון בתעשייה ייאמץ - יצטבר לשינוי גדול וממשי בעתיד. קל להישאב לפסימיות ולייאוש, אבל עם המשבר הזה אי אפשר להשלים. ואם ביל גייטס טוען שהאופטימיות הבסיסית לגבי שינוי האקלים מגיעה מהאמונה שלו בחדשנות, לנו לא נותר אלא להצטרף להצלחה העולמית העתידית.
נועה יפה היא מנהלת פיתוח עסקי בזירת הזנק ברשות החדשנות.