מימין רון תומר, אמיר ירון, אביגדור ליברמן, ארנון בר דוד ודובי אמיתי בחתימת הסכם החבילה במשק | צילום: דוברות ההסתדרות
צמצום פערים? אולי בין מנהל בנק אחד למשנהו
עליית שכר המינימום איטית מדי ולא תצמצם פערים חברתיים, אך בלי ההסכם הוא היה נתקע על 5,300 שקל. מי שירוויחו עוד אלפי שקלים הם בכירי הבנקים ששכרם הוא מכפלה של השכר הנמוך ביותר בבנק
דבר אחד ברור – העלאת שכר המינימום ב־133 שקל בשנה בממוצע בחמש השנים הקרובות, כלומר ב־2.5% לשנה, לא תביא לצמצום פערים. בשורה חברתית אין פה. מקסימום היא תמנע הרחבה נוספת של הפערים, והרחבה כזו בהחלט צפויה בתקופה שבה האינפלציה מרימה ראש. "100 שקל לשנה זה באמת לעג לרש", אומר פרופ' דניאל גוטליב מאוניברסיטת בן גוריון, מי שהיה סמנכ"ל המחקר של ביטוח לאומי. אבל הוא גם אומר ש”הכיוון הוא נכון גם אם העוצמה לא מספקת".
קראו עוד בכלכליסט:
שכר המינימום עמד עד אפריל 2015 על 4,300 שקל בחודש והועלה במספר פעימות עד דצמבר 2017 ל־5,300. מאז הוא דורך כבר ארבע שנים במקום. על פי הסכם עסקת החבילה, הוא יועלה בחמש פעימות ל־6,000 שקל ב־2026. אחרי ארבע שנים היה מקום לנדיבות גדולה יותר אבל בגלל משבר הקורונה ההסתדרות נאלצה להתפשר.
הטענה הקבועה של המעסיקים כלפי העלאת שכר המינימום היתה שהיא תביא לסגירת מפעלים או לקיצוצים ותגדיל את האבטלה. בשנים שלפני הקורונה זה עבד הפוך בישראל. שכר המינימום עלה בשיעור גבוה והאבטלה היתה בשיעורים הנמוכים ביותר שלה מזה עשורים. עכשיו אנחנו במצב שונה. האבטלה גבוהה במיוחד. אבל מכיוון שהעלאת שכר המינימום תהיה כל כך מדורגת, ספק אם תשפיע על התעסוקה.
ככל שההעלאה נמוכה אי אפשר להתעלם מכך שההסתדרות מיקדה את המאבק על עסקת החבילה באוכלוסייה שבחלקה בכלל לא מאוגדת ובוודאי אינה נמנית עם הוועדים החזקים. "אם ההסתדרות לא היתה עושה את זה, אף אחד לא היה עושה", אומר בכיר בארגון. "הלוואי שהיינו יכולים להעלות ב־400 שקל לשנה אבל תמיד מעלים בפעימות. זה עדיף מכלום ולמי שמשתכר 5,300 שקל, מאה שקל זה הרבה כסף". לדברי הבכיר, "אם תהיה אינפלציה ויהיה צריך מקצה שיפורים, נעבוד על מקצה שיפורים".
עלייה גדולה תגרום לזעזוע
מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה דפנה אבירם ניצן היתה במשך שנים יועצת להתאחדות התעשיינים במשאים ומתנים על שכר המינימום. לדבריה, אחרי שמחירי חומרי הגלם זינקו לאחרונה ב־30%-20%, עלייה גדולה מדי בשכר המינימום היתה גורמת זעזוע גדול לשוק. "דווקא שיעור הרווחיות של עסקים עתירי כוח אדם נמוך. העלאה המדורגת תאפשר ספיגה נכונה יותר של הזעזוע ותקטין את הפגיעה בעסקים".
אם היתה עלייה מהירה יותר של שכר המינימום, אומרת אבירם ניצן, התוצאה היתה מעבר הרבה יותר מהיר של המעסיקים לדיגיטציה ופיטורים המוניים. גוטליב אומר לעומת זאת שהמשק הישראלי המתקדם לא צריך להחזיק תעשיות שלא מסוגלות לעמוד בהעלאת שכר המינימום.
אבירם ניצן מזכירה שעל פי חוק שכר המינימום הוא היה אמור להתעדכן באפריל הקרוב ל־6,000 שקל בשל העלייה המלאכותית הגבוהה מאוד של השכר הממוצע במשק בתקופת הקורונה. חוק שכר המינימום קובע שהוא יעמוד על הסכום שנקבע בחוק או על 47.5% מהשכר הממוצע, הגבוה ביניהם. בפועל לכל הצדדים היה ברור שהעלאה כזו תוקפא בחוק בשל ההשלכות מרחיקות הלכת שלה, ולכן התנהל משא ומתן על הקצב שבו תושג הדרישה של ההסתדרות להגיע ל־6,000 שקל.
שכר המינימום דוחף את כל הסולם
ויש גם את השאלה עד כמה המעסיקים בכלל מתייחסים לשכר המינימום. מחקרים של נגידת בנק ישראל לשעבר, סגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה קרנית פלוג וסמנכ"לית התכנון של הביטוח הלאומי ניצה קסיר מצאו כי שיעורי הציות לחוק, לאורך השנים, נמוכים במיוחד. למעלה מ־10% מהמועסקים במשרה מלאה משתכרים פחות משכר מינימום. גוטליב אומר שהמדינה מחליפה את האכיפה בתשלום מס הכנסה שלילי ו"זו שיטה לא טובה. צריך להגביר את האכיפה".
אבירם ניצן מציינת שסקר שערכה מגלה שהעלאת שכר מינימום דוחפת למעלה את כל סולם השכר עד גובה השכר הממוצע במשק. זאת, משום שאי אפשר להעלות לעובדים בלי להעלות למנהלים שלהם.
מי שבטוח ייהנו מההעלאה הם מנהלי הבנקים, ששכר המקסימום שלהם צמוד לפי 35 מהשכר הנמוך בבנק, כלומר משכר המינימום. על כל מאה שקל תוספת, הם יוכלו לקבל 3,500.