חוסר השקיפות בחנן מור: התשובות שסיפקו את רשות ני"ע לא מספיקות

הסאגה התמוהה סביב התפטרותו של סמנכ"ל הכספים בחברת הנדל"ן היזמי חנן מור מסתיימת באופן שמציף יותר סימני שאלה מסימני קריאה. עולה ממנה התנהלות סותרת ומבולבלת, ואף אוזלת יד מצד רשות ני"ע.

בסוף החודש שעבר נחשף ב"כלכליסט" כי סמנכ"ל הכספים של חנן מור אייל מוליאן התפטר מתפקידו. מוליאן חתם על חוזה ונקבע לו מועד התחלת עבודה כסמנכ"ל כספים בחברת הנדל"ן דלק נכסים הפרטית, החברה־האחות של חברת תחנות הדלק דלק ישראל. 

חרף העובדה שהחוזה נחתם כחודשיים לפני מועד הפרסום ב"כלכליסט", חנן מור לא דיווחה על כך למשקיעים עד לאחריו. זאת אף שהחברה היתה בעיצומו של רוד שואו לגיוס אג"ח, שנועד לממן את הפרויקט הגדול שלה — רכישת קרקע בשדה דב בתל אביב ב־1.5 מיליארד שקל.

בתוך זמן קצר הציגו המעורבים בפני "כלכליסט" גרסאות שונות. בתחילה אמר במפורש דובר החברה שסמנכ"ל הכספים לא התפטר ולא פוטר. מוליאן עצמו אמר כי מדי פעם הוא מקבל הצעות מגופים שונים, אך הוא עובד בחנן מור כרגיל. בהמשך טען הסמנכ"ל כי סיפר לחנן מור, בעל השליטה ויו"ר החברה שנושאת את שמו, כי הוא מקיים משא ומתן וכי רק בבוקר הפרסום, זמן קצר לפני כן, הודיע על התפטרותו. 

אייל מוליאן, סמנכ"ל הכספים שהתפטר

עוד באותו היום סמנכ"ל הכספים אמר ל"כלכליסט" כי הוא אכן הודיע ליו"ר על התפטרותו, אולם ככל הנראה היו"ר לא הבין זאת, ועל כן מדובר ב"אי־הבנה מצערת". דלק נכסים עצמה אישרה בבוקר הפרסום את הדברים ומסרה: "אייל מוליאן חתם על הסכם לכניסה לתפקיד סמנכ"ל הכספים בחברה. ההסכם נחתם לפני מספר שבועות, ואייל מיועד להיכנס לתפקידו במהלך דצמבר הקרוב".

לאחר הפרסום, רשות ני"ע פתחה בבדיקת ההתרחשויות. הבדיקה הולידה הבהרה, שלה נדרשה החברה עם השלמת השלב המוסדי בגיוס אג"ח של 250—300 מיליון שקל. בטיוטת תשקיף המדף, שפורסמה עם השלמת שלב זה, נכתב: "מובהר בזאת כי הדיווח המיידי פורסם במועד בו נמסר ליו"ר הדירקטוריון מסמנכ"ל הכספים כי בכוונתו של זה האחרון להתפטר מתפקידו בחברה. בסוף חודש אוגוסט 2021 הודיע סמנכ"ל הכספים ליו"ר כי פנו אליו מחברה אחרת וכי הוא שוקל לעזוב את תפקידו. יחד עם זאת, המשיך סמנכ"ל הכספים לנהל שיחות עם היו"ר ומנכ"ל החברה ביחס להמשך העסקתו וכהונתו בחברה".

הרשות אף פרסמה באתר שלה הבהרה, שבכוונתה גם לשלוח באופן ישיר לגופים המוסדיים בתור תזכורת, בצורת עדכון עמדות סגל בנושאים משפטיים. 

יו"ר רשות ני"ע ענת גואטה | צילום: אוראל כהן, טל אזולאי, דור מנואל

במענה לשאלה "האם פרישה עתידית של נושא משרה בכירה מצריכה דיווח כבר במועד התקיימות הפרישה? כאשר הפרישה כרוכה בנסיבות שיש להביאן לידיעת המחזיקים בניירות ערך של החברה, האם דיווח זה חייב לכלול כבר באותו מועד את נסיבות הפרישה?", רועננה עמדת הרשות; וכך נכתב בה כיום: "כן. חובת הדיווח חלה כבר במועד בו קיימת לתאגיד ידיעה על פרישה מתוכננת עתידית של נושא המשרה, למשל במועד בו נושא המשרה מתקשר בהסכם לכהונה במקום העסקה אחר ומוסר לתאגיד הודעה על כך כנדרש. כאשר מתקיימות נסיבות שיש להביאן לידיעת המחזיקים בניירות הערך של החברה כלשון התקנה, יש לכלול פרטים לגביהן כבר במועד ההודעה לראשונה אודות הפרישה".

במענה לשאלת "כלכליסט" הבהירה הרשות כי בכך תם הטיפול בפרשה מבחינתה. אולם יש שאלות שנותרו פתוחות, בעיקר לגבי אופן הטיפול של הרשות באירועים. ככל שההבהרה של חנן מור בטיוטת תשקיף המדף מקובלת על הרשות ומתואמת איתה, הרי שיש כאן סתירה ברורה. 

אם הדיווח של החברה מקובל על הרשות, מדוע היא לא פועלת נגד סמנכ"ל הכספים? ואם דיווח החברה אינו מקובל על הרשות, כיצד היא מצהירה שהטיפול בפרשה תם? ואם כל אלה תקינים, מדוע ריעננה את עמדתה?

אין עוררין על כך שסמנכ"ל הכספים חתם על חוזה העסקה בדלק נכסים 7—8 שבועות בטרם חנן מור דיווחה על התפטרותו, והמעסיקה העתידית שלו אישרה את הדברים. זאת בעוד הרשות מבהירה על רקע האירוע שמרגע שנחתם חוזה חלה חובת דיווח. דיווח לא היה וההבהרה של חנן מור מעמידה את הדברים במשוואה ברורה — או שהחברה אינה דוברת אמת, או שסמנכ"ל הכספים אינו דובר אמת; שהרי החוזה נחתם לפני כחודשיים, ולכן, אם בסוף אוגוסט הודיע סמנכ"ל הכספים על מו"מ, כך לפי הדיווח של החברה, אחד מהצדדים אינו דובר אמת.

אם הדיווח של החברה מקובל על הרשות, מדוע היא לא נוקטת צעד כזה או אחר נגד סמנכ"ל הכספים? ואם הדיווח של החברה אינו מקובל על הרשות, כיצד היא מצהירה שהטיפול בפרשה תם? ואם כל האירועים האלו תקינים מבחינת הרשות, מדוע ריעננה את עמדת הסגל?

ברשות טוענים כי ביצעו בדיקה מקיפה בנושא. ככל הידוע ל"כלכליסט", הרשות הסתפקה בבדיקה מול חברת חנן מור בלבד, ולא הגיעה לגופים או אנשים נוספים מחוץ לחברה, דוגמת הקבוצה שבה עובר מוליאן לעבוד. ייתכן שבדיקה מקיפה יותר היתה מולידה ממצאים שונים והרשות הייתה מגיעה למצב שבו היא יכולה לקבוע באופן חד־משמעי כיצד התרחשו האירועים, והיכן נפל בהם פגם, אם נפל בהם פגם.

בנוסף, ההבהרה של חנן מור מגיעה בתום השלב המוסדי שנערך השבוע, שבו החברה גייסה 250 מיליון שקל בעקבות ביקושים של 300 מיליון שקל. במילים אחרות, ממצאי הרשות, שמגולמים בהבהרה מצד חנן מור וברענון שפרסמה, מפורסמים לאחר שמרבית הכסף נמצא כבר בידי החברה. ראוי היה שממצאים — לכאן או לכאן — יינתנו בצורה בהירה ובולטת בטרם החברה מבצעת את השלב המוסדי. נכון שישנו עוד שלב ציבורי, אולם בדומה לכל גיוס אג"ח, השלב המרכזי הוא המוסדי, וגם הוא למעשה כסף ציבורי, שכן הגופים המוסדיים מנהלים את חסכונות הציבור. ההבהרה של חנן מור, שטמונה אין שם במעמקי התשקיף — בדומה לרענון עמדת הסגל, שדרוש חיפוש כירורגי כדי לאתר אותה באתר הרשות — אינם עונים על ההגדרה של הצגת הדברים והנגשתם לציבור בצורה בהירה ובולטת. בכך החמיצה הרשות הזמדנות להעביר לשוק מסר חד וברור בנוגע לחשיבות השקיפות כלפי הציבור.