הפתרון למשבר האקלים נמצא בקיבוץ

ראש הממשלה נפתלי בנט עמד השבוע על בימת ועידת האקלים של האו"ם בגלזגו, שבסקוטלנד והציג ל-200 נציגי המדינות המשתתפות את היוזמות הישראליות בתחום שינויי האקלים. בוועידה שמוגדרת כהזדמנות האחרונה למנוע את אסון משבר האקלים בישר בנט כי ישראל תצמצם את פליטת גזי החממה לאפס עד שנת 2050.

ישראל התחייבה כבר בעבר לצמצם את פליטת גזי החממה שלה ב- 27% עד 2030 ו- 85% עד 2050. זאת כאשר היקף החשמל המיוצר מאנרגיה מתחדשת בישראל עומד כיום על 6% בלבד. אנחנו כידוע, מדינת הסטארט-אפ ומובילים בעולם בתחומים כמו התפלת מי ים וחדשנות בחקלאות. אבל דיבורים לחוד ומעשים לחוד. בזמן שהממשלה מקדמת את חוק האקלים ומציבה יעדים חדשים לצמצום פליטת גזי החממה, מוסדות המדינה תוקעים מקלות בגלגלים לאחת היוזמות המבורכות והחדשניות בתחום.

בשנתיים האחרונות הציגו חברות ישראליות למשרדי הממשלה פתרון ראשון מסוגו בעולם שיציב פאנלים סולאריים מעל עצי המטע, ומאפשר במקביל גם לעסוק בחקלאות וגם לייצר אנרגיה נקיה וזולה. זה פתרון שיכול לא רק לסייע לישראל אלא למדינות העולם כולו להפחית את פליטת גזי החממה. 

פאנלים סולאריים על עצי מטע. זה אפשרי | צילום: יואב בן ארצי

אז איפה זה תקוע?

רמ"י לא מתירה להשתמש הקרקעות החקלאיות והמטעים בקיבוצים במרכז הארץ לטובת אנרגיה ירוקה. לטענתה הקרקע מיועדת לחקלאות ולא ניתן לאשר דו שימוש בקרקע. למה? ככה. אבסורד. בצפון ובדרום כן מתירים, אך ליזמים לא משתלם להעביר הולכות אנרגיה למרכז.

מדובר במאות אלפי דונמים שיכולים לייצר פה שינוי אנרגטי. המשרד להגנת הסביבה טוען שניתן להגיע ל- 40% אנרגיה מתחדשת באמצעות דו שימוש בקרקע, כלומר פרישת פאנלים סולארים על גגות, איי תנועה ושטחי חקלאות. העניין הוא שלאדם הפרטי לא משתלם כיום להציב פאנל סולארי על גג ביתו בשל העלות היקרה. בדרך כלל הדברים זזים כשפועלים יחד מספר אנשים. במילה אחרת: קואופרטיב.

במדינת ישראל יש קואופרטיבים קיימים בשטח - הקיבוצים. בשטחי הקיבוצים במרכז הארץ יש עשרות אלפי דונם של מטעים ופרדסים שיכולים להפוך ליצרני אנרגיה מתחדשת. מהלך זה, לא רק יתרום לצמצום גזי החממה אלא אף יוריד את מחיר החשמל לתושבי המדינה כולה. לקיבוצים יש את היכולת האופרטיבית להרים פרויקטים גדולים שכאלו אם על ידי התאגדות, שיתוף פעולה בין כמה קיבוצים ומימון משותף לבנייה התחלתית. 

לצערנו, המשאב הזה לא מנוצל. בחודשים האחרונים פנו הקיבוצים לגורמים הרלוונטיים ברשות מקרקעי ישראל במטרה להוביל את המהלך. אך אלו אינם מעוניינים לקדם את שינוי ייעוד הקרקע, הם טוענים כי החקלאות תיזנח והחקלאים "ינצלו" זאת להרוויח כסף על חשבון השטחים. האבסורד הוא שאפשר גם וגם, אפשר להבטיח חקלאות ואנרגיה מתחדשת יחד. יותר מכך, אם לא נפעל היום למצוא פתרונות למשבר האקלים - גם חקלאות לא נוכל לקיים בקרוב. הקיבוצים אינם רוצים לוותר על החקלאות, להפך - אנחנו נאבקים על קיומה כאחת מאבני היסוד של הקיבוץ . 

לפני 110 שנה היו הקיבוצים חלוצים בהקמת ההתיישבות החקלאית. 110 שנה אחרי - תנו לנו להוביל ולהיות החלוצים בתחום האנרגיה המתחדשת בשטחים חקלאיים. הזמנים משתנים, האקלים משתנה, ייעוד הקרקע חייב להיות חלק מהשינוי הזה. מיזם לאומי שכזה יכול לסייע לעמוד ביעדי צמצום השימוש בחשמל מזהם ופליטת גזי חממה, להפוך את ישראל למובילה בתחום, לחזק את החקלאות ולמקסם את התועלת מכל מטר של שיחידת קרקע חקלאית והכי חשוב, להוות תרומה משמעותית למען עתיד כדור הארץ. 

הדס דניאלי ילין היא משנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית