למה משרד הביטחון מציב נגד טילי שיוט איראניים רעיון בן מאות שנים

השבוע הכריז משרד הביטחון על הצבת בלון מכ"ם ראשון בצפון, המיועד "לגילוי והתרעה של איומים מתקדמים". שר הביטחון בני גנץ אפילו התפייט בהודעת המשרד על "פריצת דרך טכנולוגית". 

אבל מה מסתתר מאחורי הקלישאות? בלון מכ"ם אינו רעיון חדש. חיל האוויר אפילו מפעיל כאלה בדרום הארץ כבר יותר מ-30 שנה. חטיבת אלתא של התעשייה האווירית, שבנתה את המכ"ם עבור הבלון החדש, מייצרת מכ"מים לבלונים כבר יותר מ-20 שנה, ולפי מקורות זרים אף מכרה מערכות כאלה ביחד עם יצרנית הבלונים האמריקאית TCOM מלבד לחיל האוויר הישראלי, גם להודו ולסינגפור. TCOM סיפקה גם את הבלון שנושא את המכ"ם החדש. 

הבלון שהוצב בצפון | משרד הביטחון

השימוש הצבאי בבלונים לתצפית עתיק הרבה יותר, ובוצע לראשונה ב-1794 בקרב פלורוס בבלגיה, אז חלק מהולנד, בין הצרפתים לקואליציה שכללה כוחות מהולנד, מאנגליה, מבית הבסבורג ומהנובר, אוסטריה וגרמניה של היום. אז עוד נעשה כמובן שימוש בתצפיתן אנושי בסל שנשא הבלון כדי לאסוף מודיעין אווירי על מיקום האויב. הצרפתים ניצחו באותו קרב, אבל מי שלא השתכנע מהחידוש היה נפולאון בונאפרט, שפירק את כוח הבלונים הצבאי הצרפתי כמה שנים אחר כך.  

במינהלת חומה במשרד הביטחון סירבו להרחיב השבוע בפרטים על המכ"ם החדש, אבל סביר שמדובר בפיתוח של המכ"ם שכבר מותקן בבלונים הקיימים של חיל האוויר, ומבוסס בעצמו על מכ"ם מערכת החץ. לפי פרסומי התעשייה האווירית, הוא מסוגל לצפות למרחק של 250 ק"מ ולעקוב עד אחרי 500 מטרות.

מדובר במכ"ם שיכול לצפות גם כשהוא ממוקם על הקרקע למרחק של מאות ק"מ – קדימה ולמעלה, בחיפוש טילים בליסטיים שעלולים להגיע לישראל מכיוון איראן. אבל למכ"ם קשה יותר לזהות עצמים בכזה מרחק שטסים בגובה נמוך, ומוסתרים מאחורי הרים. 

מכ"ם שמוצב בגובה וצופה כלפי מטה יכול לזהות גם מטרות בגובה נמוך, בעיקר מטרות שמשתמשות בפרופיל טיסה כזה בדיוק, שנועד להסתתר ממכ"מים רגילים כמו טילי שיוט. איראן כבר הפגינה את יכולתה בהפעלת טילי שיוט במתקפה על בתי הזיקוק בסעודיה ב-2019 ובמתקפות רבות שביצעו בעלי בריתה החות'ים בתימן, שמקבלים ממנה נשק. מכ"ם שיועד לזהות טילי שיוט יהיה מסוגל לזהות גם מל"טים, וייתכן שגם רחפנים עוינים.

אפשר להתקין מכ"מי איסוף מודיעין על מטוסים, האמריקאים עושים את זה עוד משנות ה-50, ומפעילים ביחד עם נאט"ו צי של עשרות מטוסי בקרה והתרעה אווירית מבוסס בואינג 707, מערכת האיוואקס. אבל שעת טיסה של כל מטוס כזה עולה כ-40 אלף דולר.

אלתא היתה הראשונה שהצליחה למזער מערכת מכ"ם כזאת, כך שאפשר יהיה להתקין אותה על גבי מטוס מנהלים, שעלות שעת טיסה שלו היא כמה אלפי דולרים בודדים בשעה. חיל האוויר כבר מפעיל כמה מטוסי גאלפסטרים G550 עם המכ"ם של אלתא, ומטוסים כאלה נמכרו לאיטליה ולפי מקורות זרים גם לסינגפור.

בלוני מכ"ם זולים עוד יותר להפעלה. ב-2014 אמר שר ההגנה של סינגפור כי הפעלת בלוני המכ"ם שרכשה ארצו תחסוך לה 27 מיליון דולר בשנה לעומת השימוש במטוסי מכ"ם. בלוני המכ"ם אמנם מועלים לגובה נמוך יותר מזה שבו טסים מטוסי המכ"ם, כ-15-25 אלף רגל לעומת כ-30-40 אלף רגל למטוסים, אבל גם בגובה כזה יש להם טווח תצפית ארוך ונקי מהפרעות.

החיסרון היחיד של הבלון הוא ממדיו. אלה של הבלון החדש לא פורסמו, אבל בלוני המכ"ם שסיפקה אלתא עד כה הם באורך של 55 מטר. ככל שהבלון גבוה יותר קל גם לאויב לזהות אותו ולנסות לפגוע בו, ולמפעילים ייקח יותר זמן להורידו אל הקרקע.  

ומדובר גם במערכת יקרה: הודו שילמה על כל בלון התרעה לתע"א לפני עשור וחצי יותר מ-20 מיליון דולר. מחירו של הבלון החדש, המכונה בצה"ל "טל שמים", עשוי להיות יקר משמעותית, אולם עיקר עלותו כוסתה בידי הסוכנות להגנה מפני טילים של משרד ההגנה האמריקאי, במסגרת הסיוע הצבאי לישראל.