מחקר: על כל שקל שיושקע בגיל הרך - יוחזרו 5 שקלים

ההתועלת הכלכלית של השקעה בגיל הרך עומדת על 5 שקלים לכל שקל. השקעה של 3.3 מיליארד שקלים צפויה להביא רווח וחיסכון שיסתכמו ב־16 מיליארד מתוספת שכר, מיסים ותוצר וכן מחיסכון בהוצאות על חינוך מיוחד ופשיעה. כך עולה ממחקר שביצעו ארגון ג'וינט אשלים, הפעיל בתחום יוזמות לקידום חברתי של ילדים ונוער, וחברת ההשקעות החברתיות Social Finance Israel, המתמחה בתמחור פעילות חברתית.

המחקר בעולם הכיר בעשורים האחרונים בכך שלגיל הרך השפעה מכרעת יותר מכל גיל אחר על התפתחות המוח. בעולם נעשו עד היום מחקרים רבים על התועלת הכלכלית של השקעה בגיל הרך, אבל בישראל זהו המחקר הראשון והוא מבוסס על המודלים שנוצרו בעולם ונערך בהתייעצות עם מספר כלכלנים בכירים.

לדברי המשנה למנכ"ל ג'וינט אשלים יואב בוקעי, דווקא בישראל דווקא בישראל יש לטיפול בגיל הרך חשיבות מיוחדת בשל שעורי הילודה הכפולים מממוצע ה־OECD. "עם המעבר של מעונות היום למשרד החינוך יש הזדמנות להשביח את השירותים לגיל הרך", הוסיף.

גן ילדים. ההוצאה הציבורית לילדים בגיל 0־3 נמוכה יחסית | צילום: Shutterstock

המחקר מציין שההשקעה הלאומית בישראל בילד בגיל הרך (0־6) נמוכה במיוחד יחסית ל־OECD ועומדת על 4,300 דולר לילד. אלא שההשוואה הזו עושה עם ישראל חסד. ההוצאה הציבורית בישראל לילד בגילאי 0־3 עומדת על 450 דולר לשנה. היא האחרונה ב־OECD ועומדת על כ־5% מממוצע המדינות המפותחות.

כמודל להשקעה לקחו החוקרים את ההערכה כי יישום מלא של תקנות הפיקוח על מעונות היום יעלה 3.3 מיליארד שקל למחזור מלא של תלמידים (180 אלף ילדים) עבור שלוש שנים. המחקר מצא שסך התועלת הכלכלית של ההשקעה הזו במחזור אחד היא 15.7 מיליארד שקל והיא ושוות ערך לכ־1% מהתמ"ג.

מתוך סך התועלת, 15.1 מיליארד שקל הם בציר ההכנסות וכוללים: 5.6 מיליארד תוספת שכר נטו, 3.9 מיליארד ערך לממשלה של גידול במיסים והפחתת קצבאות ו־5.6 מיליארד נוספים של עלייה בתוצר. החיסכון בהוצאות חינוך נאמד ב־0.45 מיליארד שקל והוא נובע בייחוד מחיסכון בעלויות חינוך מיוחד. החיסכון בעלויות פשיעה מוערך ב־0.2 מיליארד שקל בלבד והוא נמוך משמעותית ממה שהעלו מחקרים בארצות הברית. הסכומים האלה מתייחסים לרווח מתקופת עבודה של 30 שנה של בוגרי המחזור הרלוונטי.

את המחקר ערכו החוקרים עומר שניר ואחינועם זיגל מצוות המחקר והפיתוח ב־Social Finance Israel. החוקרים מציינים שלקחו לצורך החישובים הנחות זהירות. כך הם התייחסו בציבור היהודי הלא חרדי רק לתשואה הכלכלית על ילדים מעשירונים חברתיים־כלכליים 1־5 הנמוכים. זאת, בהנחה שהתשואה על השקעה בילדים מהעשירונים הגבוהים יותר תהיה נמוכה בהרבה. כן הניחו שלא תהיה עלייה בתעסוקת נשים ערביות וגברים חרדים כתוצאה מתוספת ההשקעה, למרות שעלייה כזו בהחלט אפשרית.

היחס בין התועלת הכלכלית להשקעה הוא מכפיל של 4.8 שקלים, מתוכם 4.6 כתוצאה מגידול בהכנסות ו־0.2 כתוצאה מהפחתת הוצאות. כלומר על כל שקל שיושקע יוחזרו לכלכלה 4.8 שקלים. לדברי עומר שניר, אחד מעורכי המחקר, "תמיד מסתכלים על העלות של ההשקעה בגיל הרך ועל התועלת בהיבט הצר של תעסוקת נשים. רצינו להסתכל על זה ברמה של איך זה ישפיע על עתיד התלמידים".

מנהלת המחקר של הג'וינט נועה בן דוד אמרה שהמטרה היא לשנות את השיח בארץ בנושא ההשקעה בגיל הרך.

לדברי מנכ"ל ג'וינט אשלים ד"ר אריאל לוי, "אם רוצים להשיג מוביליות (קידום חברתי כלכלי), חשוב שההתערבות תהיה כמה שיותר מוקדמת. בהשקעה בגיל הרך יש תמיד דילמה, כי זה יקר ולא רואים תוצאות מיידיות. המחקר מראה שיש החזר לא רע בכלל על ההוצאה".

מנכ"ל Social Finance Israel ירון נוידרפר: "המחקר ממחיש את התועלת מהשקעה בגיל הרך. השילוב של תועלת כלכלית ותועלת חברתית צריך להמריץ את קובעי המדיניות לקבל החלטות נכונות ומועילות יותר".