מוטי בן משה מגזין 100 המשפיעים | צילום: אוראל כהן
מוטי בן־משה ודור אלון קיבלו קנס על הנסיעה: הפסידו בקרב על כביש 6
דור אלון, שמפעילה מתחמי תדלוק על כביש 6, טענה כי בקול הקורא להקמת עוד מתחמים יש הוראות סותרות. עתירתה נדחתה והיא חוייבה בהוצאות משפט. החברה תוכל להתמודד על הפעלתם ב־2029
מוטי בן־משה ודור אלון הפסידו בקרב על כביש 6. לפני כעשרה ימים דחה השופט ארז יקואל מבית המשפט המחוזי בת"א את העתירה המינהלית שהגישה חברת הדלק שבשליטת בן־משה נגד חברת חוצה ישראל, שמפעילה את כביש 6; ונגד חברות הדלק סונול ודלק ישראל, שההצעות שהגישו לה להקמת תחנות דלק לאורך המקטעים החדשים בכביש 6 התקבלו. דור אלון אף חויבה בהוצאות משפט של 135 אלף שקל (45 אלף שקל לכל אחד מהגופים שנגדם עתרה), שאותן עליה לשלם בתוך 60 יום.
קראו עוד בכלכליסט:
בנובמבר 2020 פרסמה חברת חוצה ישראל, מפעילת כביש 6, קול קורא במודעות בעיתונים, שבו הזמינה חברות להציע הצעות "להקמת מתחמי תדלוק ושירותים נלווים במקטעים לאורך כביש 6". את ההצעות ניתן היה להגיש עד אפריל 2021. לקראת סוף מרץ 2021, חמישה חודשים לאחר שפורסם הקול הקורא, פנתה דור אלון שבשליטת מוטי בן־משה לחוצה ישראל. לטענת דור אלון, שכבר מפעילה ארבע תחנות לאורך כביש 6, בהליך נפלו פגמים, ועל כן יש להאריך את המועד להגשת הצעות. חוצה ישראל דחתה את הטענות. יום לפני המועד האחרון דור אלון פנתה שוב לחברה עם אותן הטענות, שנדחו בשנית.
מי שכן הגישו הצעות לחוצה ישראל הן המתחרות של דור אלון — סונול שבבעלות דודי ויסמן ודלק ישראל שבשליטת להב אל.אר שבשליטת אבי לוי ושותפה אורי מנצור. "בעקבות הקול הקורא נערכו המציעות לאיתור שטחים המצויים במקטעים לאורך כביש 6, על מנת שיעלה בכוחן להתקשר בהסכמים בדבר הקמת תחנות תדלוק באותן שטחים", לשון פסק הדין. ההצעות של שתי החברות התקבלו. סונול תקים שני מתחמי תדלוק ודלק ישראל תקים שישה כאלה.
בדור אלון טענו כי הקול הקורא פורסם "כלאחר יד, כולל הוראות שאינן ברורות, חלקן סותרות, וקיימים בו פערים וחוסרים המחייבים את ביטולו". כך, למשל, ציינו בדור אלון, נכתב בקול הקורא כי החברות יידרשו לחתום על הסכמים מול חוצה ישראל או המדינה, אולם לא פורטו הפרמטרים הבסיסיים שייכללו באותם הסכמים. כמו כן, דור אלון טענה כי הפרמטר היחיד היה "כל הקודם זוכה". כלומר, שהפונה הראשון שיציג השלמה של הליכי תכנון, הוא הגורם שהצעתו תתקבל, ובכך יש פגיעה בעקרון השוויון.
מנגד, חוצה ישראל ושתי חברות הדלק טענו כי יש לדחות את העתירה "מחמת חוסר סמכות, שיהוי, השתק וחוסר ניקיון כפיים. הקול הקורא אינו הליך מכרזי כי אם פנייה וולונטרית לציבור, שאינה מחויבת על פי הדין. דור אלון מפעילה את כל ארבעת מתחמי התדלוק שפועלים כיום לאורך כביש 6, ומשכך בעלת אינטרס מובנה בדחייה ארוכה ככל שניתן של הקמת תחנות דלק נוספות, על מנת למנוע פגיעה ברווחיה ועסקיה". הזיכיון של דור אלון להפעלת התחנות ניתן ל־25 שנה ויסתיים ב־2029, ואז תוכל להתמודד על המתחמים הנוספים. בנוסף נטען כי העתירה הוגשה בשיהוי כבד, חודשים אחרי פרסום הקול הקורא.
בית המשפט — שקבע כי בסמכותו לדון בעתירה משום שהקול הקורא הוא הליך כמו מכרזי — פסק כי העתירה "הוגשה בשיהוי כבד וניכר, באופן שמצדיק את הסרת הדיון לגופה מעל הפרק". בית המשפט ציין כי "אין בטענות שבלב העתירה כדי להצדיק את ההתערבות השיפוטית המבוקשת", ותהה: "העתירה והטענות לליקויים הוגשו לבית המשפט לאחר שחוצה ישראל דחתה את בקשת דור אלון לקבל ארכה להגשת ההצעה. נותרה תמיהה שלא נפתרה, שלפיה אילו פניית דור אלון נענתה בחיוב, אז לא היו פגמים וסתירות בקול הקורא?".
