מאמן ליברפול יורגן קלופ | צילום: רויטרס
הגדלת ליגת האלופות ב-100 משחקים ומונדיאל כל שנתיים הם מתכון לאסון
המאמנים מתלוננים, השחקנים מתלוננים - וגם הרייטינג הטלוויזיוני ומחקרים חדשים מלמדים שארגוני ספורט, שמגדילים את מספר המשחקים בעונה, פוגעים בעצמם לטווח הארוך
אחרי הניצחון של ליברפול על אתלטיקו מדריד בליגת האלופות בשבוע שעבר, יורגן קלופ נשאל לגבי התמודדות עם עומס המשחקים.
"זה פשוט בלתי אפשרי להתמודד עם העומס", אמר מאמן ליברפול. "לוח הזמנים של הכדורגל הוא נגדנו. צריך מזל. האמת היא שאנחנו כבר לא מתאמנים. אנחנו בשיקום עד המשחק הבא. כשמשחקים בקצב הזה, זה בלתי אפשרי להישאר רעננים. צריך להילחם בעייפות. לכן אני נלחם למען הורדת מספר המשחקים בעונה. חייבים פחות משחקים, כי המשחק הזה (כדורגל) יכול להשתפר כל כך, אם תתנו לשחקנים לנוח ולמאמנים זמן לאמן אותם. ברמה הפיזית, המשחק ייראה שונה לחלוטין; ברמה הטכנית - הבחורים יוכלו להראות בדיוק מה הם ומי הם; וברמה הטקטית, במשחק אחד אנחנו יכולים לשחק 6 שיטות אחרות. אבל אין לנו זמן לאימונים האלה. ולכן רואים משהו אחר. זה נכון לכל המועדונים, ולכן זה הוגן, אבל מבחינת בריאות השחקנים, לצערי לא אפשרי להשאיר אותם בריאים ורעננים".
קראו עוד בכלכליסט:
קלופ, כמו שחקנים רבים ומאמנים רבים אחרים, נשמע קצת כמו תקליט שבור. כולם רוצים פחות משחקים ואומרים זאת. כולם חושבים שהגדלת ליגת האלופות ב-100 משחקים, וקיום מונדיאל כל שנתיים, הם מתכון לאסון - אבל נראה שהעסקנים ובעלי הקבוצות פשוט לא מוכנים להקשיב לעובדים שלהם או אפילו ללקוחות שלהם.
למזלם של קלופ ושל ליברפול, הניצחון על אתלטיקו מדריד הבטיח לקבוצה את המקום בשמינית הגמר, בלי קשר למה שיקרה בשני המשחקים שנותרו בבית. זה אומר שיהיו לליברפול שני משחקים מיותרים בטורניר המועדונים היוקרתי ביותר. ויש עוד כמה קבוצות ש-33% מהמשחקים שלהן בשלב הבתים כמעט מיותרים.
מבחינה ספורטיבית זה נורא, וגם מבחינת הצופים מדובר בתוכן שאין בו דבר - לא עניין, לא איכות, כלום. לא סתם באופ"א החליטו לשנות את פורמט ליגת האלופות (לפורמט שמבטיח עוד משחקים ועוד הרבה משחקים מיותרים - הם לא מבריקים שם באופ"א).
כאמור, זה די ברור שהלקוחות עצמם אינם מעוניינים בכל כך הרבה כדורגל. לבטח לא כשכמות המשחקים מורידה את החשיבות של כל משחק. אפשר לזהות זאת בליגה פאן-אירופית אחרת ששינתה את פניה ואת הפורמט שלה - וזה לא ממש עובד.
הגדלת היורוליג = פחות עניין
אלכס קרומר מאוניברסיטת מולדה שבנורבגיה, חקר את הטענה שיותר משחקים שווים פחות עניין במשחק.
הוא בדק את פורמט היורוליג החדש - שהגדיל את מספר המשחקים בטורניר הכדורסל ממינימום 16 משחקים לקבוצה בשלבים הראשונים ל-34 משחקי "עונה רגילה".
כל משחק, על פניו, היה אמור להיות מעניין יותר, כי הוא מפגיש יריבות גדולות זו עם זו. ואולם, לפי קרומר, "אחרי השינוי בשיטת המשחקים, שקרה בעונה 2016/17, יש ירידה של קהל למשחק של כ-9% ביחס לטופ 16. השתמשנו במשחקים של אותן קבוצות ששיחקו לפני ואחרי השינוי בין העונות 2013/14 עד 2018/19".
לדברי קרומר, "לא היה שום הבדל ביתרון ביתיות, הפרש סלים, קהל ברבע הגמר, מה שמצביע על כך שהירידה בקהל נבעה בעיקר משינוי בשיטת המשחקים". קרומר הוסיף כי "האינטואיציה אומרת שצריך פחות משחקים בטורנירים, כדי שכל משחק יהיה מעניין יותר, אבל מבחינה כלכלית זה רע לקבוצות. בהקשר הזה, הקבוצות ביורוליג עדיין מכניסות יותר כסף - כי בסך הכל הגיע יותר קהל - עלייה של 25% בכמות המשחקים מול ירידה של פחות מ-10% של קהל למשחק. זה מה שמסביר את הרצון של הקבוצות לבצע שינוי גם אם הקהל לא מרוצה כל כך".
קרומר טוען גם שלא חלה ירידה בקהל במשחקי שלב הנוק-אאוט כלל, בגלל שנוק-אאוט זה עדיין הפורמט הכי מעניין שיש. אגב, חברות היורוליג לא ממש מרוצות מהליגה - וכתוצאה מכך פוטר מנכ"ל הליגה ג'ורדי ברתומיאו.
חזרה לכדורגל. בטווח הארוך עשויה להיווצר רווייה מכמות המשחקים, ולכן אנחנו עדים לירידה ברייטינג של משחקי כדורגל ברחבי אירופה. וזאת אפילו בתקופת ההסגרים בעקבות הקורונה, שבמהלכם לא היה שום שידור ישיר אחר בטלוויזיה מלבד כדורגל.
בשנים האחרונות הרייטינג של שלב הבתים של ליגת האלופות ירד בשיעור דו-ספרתי. אחת הסיבות לכך שענקית התקשורת BT מוכרת את זכויות השידור של ליגת האלופות לערוץ הדיגיטלי DAZN, היא הרייטינג הנמוך. לעומת זאת, הרייטינג של ה-NFL, ליגה בת 17 מחזורים ושלב נוק-אאוט קצר יחסית, נשאר איתן.
שוק הספורט, בעיקר שוק הכדורגל, הגיע לרווייה. הליגות המקומיות רוצות את האוהדים 3-2 ערבים בשבוע (שבת, ראשון, ולעתים שני ושישי); הטורנירים של אופ"א רוצים אותם מול הטלוויזיה 3-2 פעמים בשבוע (שלישי, רביעי, חמישי) - וישנן גם הנבחרות, שרוצות את הקייצים שלהם.
בשלב כלשהו, יותר מדי ממשהו טוב זה פשוט יותר מדי.