אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מתחילת השנה נרכשו חברות טכנולוגיה ישראליות ב־9.5 מיליארד דולר צילום: Shachar Maor - כנפיים סטודיו לצילום

בלעדי

מתחילת השנה נרכשו חברות טכנולוגיה ישראליות ב־9.5 מיליארד דולר

לא רק השקעות של קרנות והנפקות של יוניקורנים: מתחילת השנה נרכשו 86 חברות הייטק ישראליות פרטיות בסכום שכבר מתקרב ל־10 מיליארד דולר; בכמעט שליש מהעסקאות גם החברה הרוכשת היא ישראלית, נתון שמעיד על עוצמת התעשייה המקומית; במקביל הסתכמו הגיוסים הפרטיים מתחילת השנה ב־21 מיליארד דולר, ב־615 עסקאות; ו־20 חברות הונפקו בוול סטריט וגייסו במצטבר 11.2 מיליארד דולר

08.11.2021, 06:00 | סופי שולמן

10 מיליארד הדולרים שחמקו מתחת לרדאר. כך ניתן לכנות את הסכום המרשים שזרם לישראל, כמעט ללא כותרות, בעקבות מכירות של חברות ישראליות מתחילת השנה. את רוב תשומת הלב משכו בשנה האחרונה סדרת ההנפקות של חברות הטכנולוגיה הישראליות בוול סטריט, ולא פחות מכך גיוסי הון פרטיים ענקיים שמגיעים למאות מיליוני דולרים בעסקה בודדת, אולם האקזיטים הקלאסיים של פעם נותרו בצל. זאת אף שגם כאן נשבר שיא היסטורי מתחילת 2021, שעוד לא הגיעה לסיומה. בשקט בשקט ללא עסקה דרמטית אחת נוסח מובילאיי או מלאנוקס,  היקף האקזיטים הישראליים בתשעת החודשים הראשונים של השנה הגיע ל־9.5 מיליארד דולר. כך על פי נתונים של פירמת הייעוץ וראיית החשבון PWC ישראל שהגיעו לכלכליסט.

קראו עוד בכלכליסט:

מתחילת השנה נמכרו 86 חברות ישראליות לעומת 67 עסקאות ב־7.7 מיליארד דולר ב־2019 ו־52 עסקאות בסכום של 4 מיליארד דולר ב־2018. המספר בולט אף יותר בהשוואה ל־2020 שבה נחתמו רק 41 עסקאות מכירה בהיקף כולל של 6.1 מיליארד דולר. עם זאת, ב־2020 שוק המיזוגים והרכישות היה כמעט קפוא בעקבות מגפת הקורונה שהקשתה בביצוע בדיקות נאותות.

השקט היחסי סביב האקזיטים ב־2021 נובע בעיקר מכך שבניגוד לשוק ההנפקות או זירת הגיוסים הפרטיים ששקקו מגה־עסקאות, כאן היה מדובר בהרבה עסקאות קטנות ובינוניות. האקזיט הגדול ביותר היה מכירת מיי הריטג' לקרן פרנסיסקו פרטנרס ב־600 מיליון דולר. זהו כמובן מושג יחסי, שכן עד לא מכבר מכירת חברה ב־500-300 מיליון דולר הייתה הגשמת חלום ואילו היום התמונה שונה לחלוטין.

היפנים באים

ברוב המקרים מדובר במכירות של סטארט־אפים שקמו לפני שנים אחדות, עוד לא ממש התחילו למכור וקיבלו הצעה שקשה לסרב לה. כך היה במקרה של מכירת חברת הסייבר BRIDGE CREW, שהוקמה ב־2019, לפאלו אלטו ב־200 מיליון דולר בתחילת השנה. אפסגון, שנמכרה לסיסקו בחצי מיליארד דולר, הוקמה רק ב־2018.

המספרים של PWC מתייחסים למכירות של חברות פרטיות בלבד ולא כוללים את החברות הציבוריות שנמכרו, שכן מבחינת PWC מדובר באקזיט שני באותה החברה. על כן, הדו"ח לא כולל עוד מיליארד דולר בעסקאות מכירה של DSPG ואיתמר מדיקל שנסחרות בוול סטריט. יחד עם אקזיטים אלה המספר הכולל היה גדול מ־10 מיליארד דולר כבר כעת. על פי המתודולוגיה של PWC, השנה תהיה שנת שיא לא רק במספר האקזיטים, אלא גם בהיקף הכספי שלהם (בנטרול עסקאות הענק של מכירות מובילאיי, מלאנוקס, פרוטרום וסודהסטרים שכולן היו חברות ציבוריות כאשר נמכרו).

מימין: שלומי בן חיים, פרד סימון ויואב לנדמן, מייסדי ג מימין: שלומי בן חיים, פרד סימון ויואב לנדמן, מייסדי ג'ייפרוג | צילום: Shachar Maor - כנפיים סטודיו לצילום מימין: שלומי בן חיים, פרד סימון ויואב לנדמן, מייסדי ג

מה שמעניין בנתוני המיזוגים והרכישות של 2021 הוא התמהיל הפנימי. לראשונה בתולדות ההייטק הישראלי, שליש מעסקאות המיזוגים והרכישות נעשו כאשר משני הצדדים ניצבות חברות ישראליות. למעשה, חברות ישראליות עקפו את החברות האירופיות בצד הרוכש עם 26 רכישות לעומת 10 רוכשות אירופיות בלבד. ב־2019 חברות ישראליות רכשו 11 חברות בלבד וב־2018 הן קנו 7 חברות. מגמה בולטת נוספת היא הגברת הנוכחות היפנית בישראל. רק לפני שבוע נמכרה סלנו הישראלית לרנסס היפנית ב־315 מיליון דולר. הנוכחות היפנית מורגשת לא רק ברכישות, אלא גם בהשקעות בחברות סטארט־אפ על ידי קרנות השקעה דוגמת סופטבנק וקרנות תאגידיות ובהקמת מרכזים בישראל ובראשם זה של קונגלומרט הענק NTT DOCOMO.

ועדיין הרוב המכריע של עסקאות נעשו על ידי חברות אמריקאיות שקנו 40 חברות ישראליות לעומת 26 ב־2020 כולה. כאן לעתים מדובר בסמנטיקה. כך למשל פאלו אלטו, שהוקמה אמנם על ידי ניר צוק הישראלי אך מוגדרת כחברה אמריקאית, הפכה לרוכשת סדרתית של חברות ישראליות. מסע רכישות זה כבר הוביל לכך שמרכז הפיתוח המקומי של החברה מעסיק מאות רבות של עובדים וצוק שב להתגורר בישראל.

לראשונה בתולדות ההייטק הישראלי, שליש מהעסקאות נעשו כאשר משני הצדדים ניצבות חברות ישראליות. למעשה, חברות ישראליות עקפו את החברות האירופיות בצד הרוכש

"המגמה תימשך ב־2022"

סביר להניח כי בחודשיים שנותרו לסוף השנה נראה עוד כמה עסקאות רכישה, כך שהמספר הכולל עשוי לעלות אל מעבר ל־10 מיליארד דולר. סכום זה, שאמנם לא נכנס כולו לישראל אלא הולך בחלקו לבעלי המניות הזרים בחברות הישראליות, מצטרף לזרם המיליארדים האדיר ששוטף את כלכלת ישראל בשנה האחרונה. מתחילת השנה גייסו חברות הטכנולוגיה הישראליות כ־11 מיליארד דולר ב־20 הנפקות ראשונות לציבור בוול סטריט (IPO ו־SPAC ביחד). היקף הגיוסים של חברות הטכנולוגיה הפרטיות מוביל את קטר הדולרים עם גיוסים של יותר מ־20 מיליארד דולר, כלומר כמו האקזיטים וההנפקות יחד. בשורה התחתונה, עוד לפני שהסתיימה השנה, הוזרמו אל חברות הטכנולוגיה הישראליות לא פחות מ־40 מיליארד דולר. הגיוסים הפרטיים יצרו 28 יוניקורנים חדשים.

נתי דוידי ואורי אלטר, מייסדי VDOO נתי דוידי ואורי אלטר, מייסדי VDOO נתי דוידי ואורי אלטר, מייסדי VDOO

"בסוף כל שנה אנחנו מכינים את דו"ח האקזיטים שבו כלולות גם ההנפקות בחו"ל של אותה השנה, כל עסקה שנוגעת לחברה ישראלית בשווי של יותר מ־10 מיליון דולר,  אבל השנה ראינו שהמספרים כל כך גדולים שהיה צריך להפריד בין כל התחומים", אמר ל"כלכליסט" ירון ויצנבליט, שותף וראש מחלקת ההייטק בפירמת PWC ISRAEL. וינצבליט סבור כי המספר הגבוה הן של עסקאות הרכישה והן הסכום האסבולוטי של העסקאות הוא לא רק תולדה של "שחרור הקפיץ" לאחר מיעוט העסקאות ב־2020, אלא מגמה שתימשך גם ב־2022 ואפילו ל־2023. "זה נכון שלשוק המיזוגים והרכישות היתה עדנה בשנה האחרונה, אבל 2021 תתברר כשנה לא חריגה. כמות הכסף הגדולה שוטפת את השווקים וחלק ממנו מגיע גם לישראל. הצמיחה של חברות הטכנולוגיה הפכה לחלק מהכלכלה הריאלית ולישראל חלק חשוב בכך. הטכנולוגיה הישראלית מעניינת את כולם", אמר.

ויצנבליט מבסס את ההערכה שלו לא רק על הרוכשות שמגיעות לחו"ל, אלא במידה רבה על החברות הישראליות שגייסו מאות מיליוני דולרים בשנים האחרונות ומתחילות לרכוש חברות בעצמן. "הכסף שנכנס פה הוא כמו צונאמי. גם בהנחה שיהיו פחות הנפקות ישראליות בוול סטריט, וזו ההערכה שלנו, יש פה מספיק כסף מגיוסי ענק של חברות כמו טרנסמיט (חברת סייבר של היזם הסדרתי מיקי בודאי שגייסה חצי מיליארד דולר בסבב הגיוס הראשון שלה — ס"ש) או קייטו (חברת סייבר של היזם הסדרתי ואחד ממייסדי צ'ק פוינט שלמה קרמר שגייסה החודש 200 מיליון דולר — ס"ש). החברות האלה החלו לרכוש כבר השנה וזו רק ההתחלה. ההייטק הישראלי סוגר מעגל. אנחנו מקבלים פידבקים שגם בעולם מתחיל להתפתח מושג של 'תרבות הייטק ישראלית', כפי שהייתה תרבות ניהול יפנית או אמריקאית", אמר ויצנבליט. "כשחברה ישראלית מחליטה לקצר זמן לפיתוח פיצ'רים חדשים או להיכנס לווריטקל חדש, היא בודקת כמובן גם את היצע החברות בחו"ל, אבל השוק הישראלי בהקשר הזה הוא מאוד רלוונטי. החברות החדשות כאן מאוד נועזות ומצד שני הרוכש מאוד קרוב לעשייה כאן ויודע שהוא יכול להיות הראשון שתופס פיתוח טוב".

גלעד יפת, מנכ"ל ומייסד MyHeritage , צילום: אוראל כהן גלעד יפת, מנכ"ל ומייסד MyHeritage | צילום: אוראל כהן גלעד יפת, מנכ"ל ומייסד MyHeritage , צילום: אוראל כהן

"הקרנות הזרות יישארו"

איך מסתדרים האקזיטים "הקטנים" של 300-200 מיליון דולר עם התרבות החדשה שמאפיינת את ההייטק הישראל לגידול חברות ענק עצמאיות שיהפכו ליוניקורנים? וינצבליט סבור כי לא כולם בנויים להיות יוניקורן. "לא כולם רוצים או צריכים להישאר עצמאיים", אמר. "אני מלווה הרבה סטארט־אפים באופן אישי ורואה את המלחמה העקובה מדם שהם מנהלים על כוח אדם מוכשר מול הענקיות העולמיות. לרוב החברות הצעירות שנמכרות מהר יש צוות טוב, מוצר פורץ דרך ולפעמים אפילו מכירות. אבל הן בעיקר משלימות פערים עבור החברות הגדולות ומצד שני העובדים נפגשים מהר עם הכסף. כך היה בעסקת ברידג'קרו ופאלו אלטו".

ירון וינצבלט שותף וראש מחלקת ההייטק בפירמה PwC Israel, צילום: יח"צ ירון וינצבלט שותף וראש מחלקת ההייטק בפירמה PwC Israel | צילום: יח"צ ירון וינצבלט שותף וראש מחלקת ההייטק בפירמה PwC Israel, צילום: יח"צ

עצם היותה של 2021 שנת שיא היסטורית הפך לעובדה מוגמרת, אבל החשש הגדול הוא שאחרי השיא באה נפילה כואבת. "גם אם יהיה תיקון בשוק המניות, הוא לא יהיה משברי. יתרה מכך, הוא יתבצע מעל הראש של השוק הפרטי בישראל. גם אם וול סטריט תיפול, הקרנות הזרות לא ייצאו מפה וגם את הכסף שגויס עד כה צריך יהיה להשקיע. ב־2022 יהיה פחות הייפ, נראה פחות הנפקות, בעיקר פחות ספאקים, אבל יש חברות שמכינות היום תשקיפים לוול סטריט. מה שימשיך לשעוט קדימה זה מיזוגים ורכישות ועוד יותר מכך עסקאות סקנדרי לרכישת מניות ממייסדים, מבעלי מניות ותיקים וגם מעובדים. כמו כן נתחיל לראות יותר הצעות רכש, כלומר עסקאות מהסוג של מובילאיי שבהן חברות ציבוריות נמכרות, ונראה עסקאות בסדרי גודל שלא נראו הרבה כמותן. כשחושבים על הסכומים שעומדים להיכנס לישראל, גם אם בניכוי של מה שהולך לבעלי המניות הזרים, אי אפשר לדעת מה הסיכוי של בנק ישראל להתמודד עם זרם הדולרים הזה שמחזק עוד את השקל".


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות