ד"ר אסתר לוצאטו | צילום: מיכל לוצאטו
פוליטיקאים - אל תגעו בהיי-טק!
רצונה של שרת המדע לשלוט פוליטית ברשות החדשנות הוא מקור לדאגה. הצלחתו של ההיי-טק הישראלי טמונה בין היתר בכך שהוא היה נקי מפוליטיקה
כחלק מהמקח וממכר שאיפיין את המו"מ הקואליציוני, הוחלט להעביר את רשות החדשנות לידיה של שרת המדע, אורית פרקש-הכהן. מכיוון שגנץ החזיק איתן בנחלתו, משרד הביטחון, ולא נותרו עוד משרדים משמעותיים לחלק לכחול-לבן, הוחלט על ניתוק רשות החדשנות ממשרד הכלכלה והעברתה למשרד המדע הצנוע. קברניטי הקואליציה חשבו שבכך ניתן לפצות את כחול-לבן על קבלת משרד זוטר ובעיקר על הסכמתה לוותר על משרד החקלאות לטובת ליברמן אנד קומפני.
על הנייר זה נראה טוב. יש היגיון אסטרטגי בריכוז כל הסמכויות והפונקציות שעוסקות בחדשנות תחת משרד אחד. בשעתו אף העליתי על הכתב הצעה להקים מיניסטריון גדול אף יותר, שיקיף את כל תחומי ההיי-טק, התקשורת, הדיגיטל והחדשנות הטכנולוגית כדי להתגבר על אחת מהרעות החולות במנהל הציבורי בישראלי - היעדר תיאום בין-משרדי. משרד כזה, סברתי, יוכל לגבש מדיניות ממשלתית אחודה באחד מהתחומים הכלכליים הקריטיים של ישראל.
אלא ששרת המדע החדשה לא הסתפקה בכך. מטיוטת חוק שיאפשר את מעבר רשות החדשנות למשרד המדע עולה שהשרה רוצה להגביר את הפיקוח על רשות החדשנות עד כדי חשש למעורבות והשפעה פוליטית על התנהלותה של הרשות.
כך למשל, מטיוטת החוק עולה שהשרה תוכל למנות את יו"ר הרשות כמינוי אישי - ולכן כזה שלא יצריך מעבר דרך וועדת איתור כמקובל - וכי כל פעילות הרשות תהיה חייבת אישור של השרה. אם אכן זו כוונת השרה הרי מדובר בחיסול עצמאותה של אחת הרשויות המשמעותיות והמוצלחות שקמו בישראל, שהייתה נטולת כל זיקה פוליטית והיטיבה לשרת את הפיתוח המואץ של ההיי-טק הישראלי.
מכיוון שרשות החדשנות מקצה כספים למיזמים טכנולוגיים ובהיקף משמעותי עולה החשש, כי בקונסטרוקציה החדשה ניווט הכספים יושפע משיקולים פוליטיים, שלא לומר מפלגתיים. חשש זה מתכתב עם הידיעה שהשרה מבקשת לסיים את עבודתו של היו"ר הנוכחי של הרשות, ד"ר עמי אפלבאום, שהוא איש מקצוע שבא מהשטח ואיננו נגוע בפוליטיקה.
כל זה הוביל בכירים בהיי-טק הישראלי להתקומם נגד ההצעה ואני מצרפת את קולי להתנגדות חשובה זו.
סוד כוחו של ההיי-טק הישראלי, טמון, בין היתר, בכך שהוא נקי מפוליטיקה, שבדרך כלל מחריבה יצירתיות ויזמות. הוא פועל על-פי כללים גלובליים, כפוף למשטר קפדני של היצע וביקוש עולמי ובכך מצליח לנתב את כושר היצירה והיזמות הישראלית לפתרון בעיות וכאבים שעולים מהשטח. הוא גמיש, מהיר ודינאמי ולכן מצליח להתחרות בחברות הגדולות בעולם, לספק את הפתרונות והמוצרים היצירתיים ביותר ולהעמיד את ישראל בחזית החדשנות.
באמצעות רשות החדשנות (ובגלגולה הקודם כלשכת המדען הראשי) באה לידי ביטוי מעשי נכונותה של המדינה להשתתף בסיכון שנוטלים על עצמם היזמים. גידור רמת הסיכון הגבוהות בהיי-טק הביא לכך שיזמים רבים העזו ונטלו סיכון ובכך נוצר פרץ אדיר של יזמות טכנולוגית, שהעשירה את הכלכלה הישראלית.
מתוקף תפקידיה מפעילה רשות החדשנות תוכניות שונות לקידום יזמות וחדשנות טכנולוגית. ההחלטות במה להשקיע וכמה להשקיע מבוססות על מנגנונים סדורים ומקצועיים, תוך היוועצות עם יתר השחקנים באקו-סיסטם הטכנולוגי, לרבות קבוצות מחקר באקדמיה. התערבות פוליטית במנגנונים אלה עלולה לחבל בהצלחת ההיי-טק הישראלי. אין זה אומר שהשרה צריכה להיות פאסיבית. אדרבא, יש לא מעט נושאים שיש לקדם בתיאום עם רשות החדשנות - למשל, הגדלת היצע כוח האדם לתעשייה, הגדלת ההשקעות במו"פ, חיזוק ההיי-טק לפריפריה - אך מכאן ועד שלילת עצמאותה של הרשות הדרך ארוכה.
אם אנחנו רוצים בטובתו של ההיי-טק הישראלי, שהוא מנוע הצמיחה המרכזי של המשק, עלינו לשמור אותו נקי מהשפעות פוליטיות מיותרות.
מאת ד"ר אסתר לוצאטו, מנכ"לית קבוצת לוצאטו , קבוצת הקניין הרוחני המובילה בישראל, אשר עוסקת, בין היתר, בהגנה על פטנטים, עיצובים, סימני מסחר, ליטיגציה, ליווי יזמים, מסחור טכנולוגיות, ליווי משקיעים ועוד.