זהבית כהן, מנכ"לית אייפקס | צילום: אוראל כהן
תבשילי שולץ של זהבית כהן נשרפו עוד לפני הקורונה
שש שנים אחרי שרכשה אייפקס בניהול זהבית כהן את חברת ההסעדה שולץ, היא מבקשת להגן על עצמה מפני נושיה בעקבות נזקי הקורונה. אך שולץ הפסידה גם לפני המגפה בעוד חברות הסעדה אחרות דווקא פורחות עכשיו
עברו שש שנים מאז נכנסה קרן אייפקס, בניהולה של זהבית כהן, להשקעה ראשונה של 200 מיליון שקל בחברת ההסעדה שולץ. כעת היא מבקשת להגן על עצמה מפני נושיה הרבים - עובדים, ספקים, לקוחות, ובנקים.
קראו עוד בכלכליסט:
בבקשה שהגישה לבית המשפט כדי שיאשר לה עיכוב הליכים למשך שלושה חודשים לצורך גיבוש הסדר חוב, מציינת החברה שורה של אירועים חיצוניים ש"להנהלה הנוכחית אין חלק בהן". בין היתר: העלאת שכר המינימום, העלייה במחירי חומרי הגלם, עלויות שינוע, שיפוץ מטבח של רשות שדות התעופה, הקורונה, תביעות עבר, ועוד. החברה מדווחת על חובות של כ־58 מיליון שקל לנושיה ובנוסף להם כ־40 מיליון חובות לבעליה.
במסגרת ההליך, מבקשת שולץ מבית המשפט לאשר שורה של סעדים מול כל בעלי העניין והנושים של החברה, כך שהיא תוכל להמשיך לפעול במקביל למאמצים להגיע להסדר חוב ומתווה סדור להבראה. החברה מעסיקה כיום כ־550 עובדים (130 מהם בחל"ת) וחובותיה מתפלגים באופן הבא: כ־31 מיליון שקל לספקים ונותני שירותים, כ־24.4 מיליון שקל לבנק מזרחי טפחות, כ־1 מיליון שקל לעובדים, כ־2 מיליון שקל לרשויות ולמוסדות, וכאמור, כ־38.7 מיליון שקל הלוואת בעלים.
קרן AMI של אייפקס רכשה את חברת שולץ בשנת 2015. בבקשה נטען כי מאז רכישתה ועד ראשית 2020 הצליחה הקרן יחד עם הנהלה חדשה ומנוסה לייעל ולייצב את החברה בכמה מישורים, בהם צמצום עלויות רכש של חומרי גלם וספקים, הפסקת פעילות הפסדית, התייעלות תפעולית, צמצום מצבת העובדים ויצירת הסדר חוב מול הבנקים.
אלא שעיון בדו"חות הכספיים של שולץ, שצורפו כנספחים לבקשה שהוגשה לבית המשפט, נחשפת תמונה מורכבת יותר. אין חולק על כך שהקורונה גרמה לנזק משמעותי לחברות בתחום ההסעדה, אולם המשבר תפס את שולץ במצב בעייתי במיוחד. אותו משבר שנתן סטירה מצלצלת לחברות בריאות, נתן נוקאאוט לשולץ שנכנסה למשבר כשהיא כבר סובלת ממצוקה פיננסית.
רואי החשבון מפנים את תשומת הלב להפסד של החברה לשנת 2018 שהסתכם ב־17.2 מיליון שקל, לגירעון בהון החוזר שעמד על 37.4 מיליון שקל ולגירעון בהון העצמי שהגיע ל־60.7 מיליון שקל. פירמת רואי החשבון BDO שביקרה את הדו"חות של שולץ ב־2018 הוחלפה על ידי EY, אולם הפניית תשומת לב דומה מקדימה גם את הדו"חות הכספיים של שולץ לשנת 2019. ההפסד של שולץ אומנם הצטמצם ל־5.6 מיליון שקל, אולם הגירעון בהון החוזר נותר ברמה של 36.1 מיליון שקל והגירעון בהון העצמי העמיק ל־68 מיליון שקל. בכל אחת מהשנים 2019-2018 שולץ הציגה הפסד תפעולי.
המשמעות היא שהרבה לפני שהמגפה הגיעה לישראל, שולץ רשמה הפסדים, וההתחייבויות של החברה עלו על שווי הנכסים שלה. הכתובת לא היתה על הקיר, היא הופיעה בדו"חות הכספיים.
הביטוי המובהק ביותר למצוקתה של שולץ נעוץ בעובדה שבעלת השליטה בחברה, נאלצה להזרים לחברה 37 מיליון שקל ולהעמיד ערבויות בבנקים ששל 4 מיליון שקל. מההשקעות של אייפקס בחברות כמו תנובה, פסגות וזאפ עולה אסטרטגיה שבה אייפקס נהנית מהדיבידנדים שהחברות שבשליטתה מחלקות. במקרה של שולץ אירע ליקוי מאורות והכיוון של הכסף היה הפוך - אייפקס לא משכה דיבידנדים משולץ והיא זאת שנדרשה להזרים את הכסף לחברה שבשליטתה.
בבקשה לבית המשפט טוענת החברה כי עם פרוץ מגפת הקורונה היא נקלעה, יחד עם ענף ההסעדה כולו, לסחרור כאשר לקוחות רבים הקפיאו את פעילות ההסעדה לגמרי. הציפייה כי הפעילות תחזור לסדרה לא התממשה וחלק ניכר מהלקוחות חזרו למודל עבודה היברידי, מהלך שצמצם את היקף הפעילות משמעותית וכיום הכנסות החברה עומדות על 50% מסך הכנסותיה ערב פרוץ המגפה. שולץ סיפקה לבית המשפט דוגמאות לירידה בהכנסותיה לעומת עידן הטרום־קורונה: כ־57% באמדוקס, כ־39% ברשות שדות התעופה וכ־20% במשרד הביטחון.
לצד זאת חלה התייקרות בתשומות החברה. במקביל, החוק שנכנס לתוקף שאומר שכל עובד המסיים את תקופת החל"ת דינו כמפוטר, גרם לגידול חד בהוצאות בגין גמר חשבון לעובדים שהחברה נאלצה לסיים את העסקתם לאחר החל"ת בשל השפעת הקורונה על הביקושים בחדרי האוכל. עלות סיום ההעסקה עד כה עמדה על כ־4 מיליון שקל. עלויות גמר החשבון בגין סיום העסקתם של עוד כ־130 עובדים שמצויים בחופשה ללא תשלום, נאמדות בכ־1 מיליון שקל נוספים.
בבקשתה הדגישה החברה כי ייצובה והעברתה לפסים חיובים מאתגרת ומורכבת. אולם, הנהלת החברה מאמינה שקיים סיכוי טוב לכך כי לאחר בחינת התחייבויות החברה, המשך נקיטת פעולות להתייעלות ופוטנציאל ללקוחות תוכל החברה להציג בפני הנושים הסדר ראוי לארגון מחדש של החובות כלפיהם.
בימים אלה מסיים מנכ"ל החברה משה נזרי את תפקידו לבקשתו, ואת מקומו ממלא סמנכ"ל הכספים יונתן דימור בליווי של חברת MVP, המתמחה בייעוץ ועסקי ופיננסי לחברות, בניהולה של המנכ"לית המשותפת סבינה בירן. את הבקשה הגיש עו"ד אמיר ברטוב ושמרית מלמן ממשרד שמעונוב ושות'.
"כואב לראות את מפעל חיינו קורס"
האחים אורן וניר שולץ ניהלו את החברה המשפחתית שהקים אביהם יחיאל שולץ ב־1997 עד לרכישת השליטה בה על ידי חברת סוואן שבבעלות קרן אייפקס ב־2015. אייפקס רכשה 80% משולץ לפי שווי של 200 מיליון שקל, ולאחר כשנתיים הדיחה זהבית כהן מנכ"לית הקרן את האחים מהחברה ומינתה מנכ”לים חיצונים שכל אחד מהם שרד תקופה קצרה יחסית. האחים הגישו נגד קרן אייפקס תביעה בינואר 2017 בטענה שהם הושפלו ופוטרו משולץ ללא מכתבי פיטורים וללא פיצויים. התביעה הסתיימה בהסכם פשרה.
"זה כואב לראות את מפעל חיינו קורס. החברה שאבא שלי ייסד ושכל חיינו השקענו בה ירדה לטמיון וכואב לנו מאוד לראות את זה", אמר ל"כלכליסט" אורן שולץ, ממייסדי החברה. "איבדנו את אבא לפני חצי שנה בגיל 68 וזה הדבר שכואב יותר מהכל".
האחים שולץ פתחו חברת קייטרינג חדשה בשם FOOD HOUSE שכבר זכתה במכרז של חברת צים, שהיה שייך לחברת שולץ, ושמה יד על עוד כמה מכרזים חשובים בהם טאוור סמיקונדקטור, Nvidia ועוד, ובמקביל הקימו את רשת המעדניות דלי ריי, בשותפות עם עומר מילר. "אנחנו מסתכלים על העתיד ולא על העבר, על מנת לשפר את חווית הסועד ואת התדמית השלילית של ענף ההסעדה" אומר שולץ שדווקא בשנת הקורונה הצליח להמציא את עצמו מחדש בענף הבעייתי. "זה נכון שצורת העבודה ההיברידית כיום היא בעייתית אבל מנסים לתמרן. לכן אנחנו מפתחים את תחום המעדניות ובתחום ההסעדה בוחרים חברות בפינצטה ולא מנסים לקחת כל מכרז וכל לקוח. פתחנו מעדניות בהוד השרון, ורעננה, ובשנה הבאה אמורים לפתוח עוד שתי מעדניות".
מהשקעות בתנובה, פסגות וזאפ עולה אסטרטגיה שבה אייפקס נהנית מהדיבידנדים שהחברות שבשליטתה מחלקות. במקרה של שולץ הכיוון היה הפוך - אייפקס הזרימה לשם כסף
עובד שעבד בעבר שנים רבות בחברת שולץ, אמר אתמול כי הקריסה של חברת ההסעדה היא ההוכחה שלא כל חברה יכולה להצליח בתחום ההסעדה. "זהבית כהן היא מנכ"לית הקבוצה והכישלון הזה שלה. היא לא הבינה למה היא נכנסת שהיא רכשה את שולץ. היא מנכ"לית הקבוצה והיא זו שבחרה את המנכ"לים של שולץ שחלקם לא התאימו לתפקיד. חילופי שלושה מנכ"לים בתוך שנים ספורות פגע בחברה".
"איבדו כ־100 מיליון שקל בשנה וחצי"
בכיר בענף ההסעדה שמכיר היטב את החברה מספר כי זהבית כהן קיבלה לאחרונה הצעה למכור את שולץ תמורת 8-7 מיליון שקל אך העסקה לא יצאה לפועל. "הם הפסידו מכרזים של צים ואת המכרז הגדול והמשמעותי של חברת רפאל בהיקף של 50 מיליון שקל בשנה הפסידו לחברת ההסעדה עידית. גם את המכרז של סודה סטרים בהיקף 15 מיליון שקל הם הפסידו וגם את המכרז של חברת דלתא בקיסריה", מתאר הבכיר. "בסופו של דבר בתוך שנה וחצי הם איבדו כ־100 מיליון שקל מהמחזור השנתי". לדברי הבכיר, "שולץ נכנסה לקורונה מסובכת עם הפסדים של חצי מיליון שקל, הפסדים בעיר הבה"דים ששם היתה בעיה שהצבא לא איכלס את כל החיילים. מאז שזהבית הוציאה את האחים שולץ והכניסה מנכ"לים שכירים העקומה החלה להשתנות והחברה החלה להצטמק. היא נכנסה למשבר הקורונה שהתזרים היה שלילי ומשם המשבר לא איחר לבוא".
לדבריו, ב־2019 הרווחיות של שולץ היתה נמוכה ועמדה על 4%-3% ואז פרצה הקורונה. "הם נכנסו למשבר הקורונה במצב גרוע מאד. היו המון עובדים שסיימו את עבודתם בקורונה וזה הכניס אותם לסחרור. כל עובד שיצא לחל"ת ולא חזר היה זכאי לפיצויים ותנאים סוציאליים. היו 100 עובדים שחלקם בכירים שלא חזרו לעבוד בחברה שחלקם לקחו מאות אלפי שקלים פיצויים. החברה לא הצליחה לזכות במכרזים חדשים בגלל הויכוח התקשורתי ותחלופת המנכלים ולקוחות רבים שהיו מחוברים לאורן שולץ עזבו אותה".
אמנם, תחום ההסעדה נחבט בשנת הקורונה והיה תחרותי עוד קודם לכן, אבל נראה כי לא מעט תלוי בניהול ובמי שמוביל את החברה. שולץ נחשבה לחברה מובילה בזמן שהיתה בבעלות משפחת שולץ, מכיוון שהמשפחה היתה חלוצה בתחום והתמחתה בהסעדה. ישנן חברות הסעדה שבעליהן עוסקים במסעדנות עשרות שנים, ואלה מצליחות להתפתח ולהתרחב גם בשוק תחרותי שנמצא בתקופה מאתגרת.
כך, חברת ההסעדה ירזין־סלע, בבעלות האחים יורם וארי ירזין והמנכ"ל יובל סלע, שכפי שנחשף לפני כשבועיים בכלכליסט, הקימה מאיץ לקידום סטארט־אפים מתחום הפודטק. רק אתמול, בזמן ששולץ הגישה בקשה להסדר נושים, חתמה ירזין־סלע על הסכם שיתוף פעולה עם חברת סבוריט, המפתחת תחליפי בשר מהצומח ובמסגרתו תעניק לסבוריט ייעוץ והכוונה לצורך פיילוטים ומסחור של מוצריה בישראל ולאחר מכן גם בארה"ב. המייסדים של ירזין־סלע, אף מכרו לאחרונה 49% מזרוע ההסעדה למשקיעים בראשות פועלים אקוויטי, קבוצת הראל ביטוח ופיננסים, הראל ויזל (ושותף נוסף) בתמורה ל־50 מיליון שקל.