קרדיט סוויס לא באמת הפיק לקח מסקנדל ארקגוס

עם פרסום הדו"חות הרבעוניים בשבוע שעבר, הודיע קרדיט סוויס, ענק הבנקאות השוויצרי, על רה־ארגון. הבנק יפשט את המבנה שלו, כך שיכלול רק ארבע חטיבות, ינתק את קשריו עם קרנות גידור, ויתמקד במתן שירותים לעשירי העולם ובבנקאות פרטית. 

את פעילות ניהול העושר והבנקאות הפרטית הוא ירכז תחת קורת גג אחת, והוא מקווה שתעמוד על 1.2 טריליון דולר נכסים מנוהלים עד 2024. כיום מנוהלים נכסים בהיקף של טריליון דולר. 

בנק קרדיט סוויס ציריך שוויץ | צילום: בלומברג

"המטרות שלנו ברורות", אמר מנכ"ל הבנק תומס גוטשטיין בהצהרה. "אנחנו רוצים להפוך לבנק חזק יותר, ממוקד לקוח, שמציב את ניהול הסיכונים בליבת ה־DNA שלו כדי לספק צמיחה בת־קיימא למשקיעים, לקוחות ועמיתים". 

2020 היתה שנה רעה לבנק ‑ 2021 היתה שנה קטסטרופלית 

כבר חודשים ארוכים שההערכות סביב הבנק היו כי שינוי מבני הוא בלתי נמנע, ובבנק אף רמזו על שינוי אסטרטגי שייחשף עם הדו"חות הרבעוניים. עם זאת, נראה כי כולם קיוו לשינוי מהותי במה שרגולטורים תיארו באוקטובר האחרון כ"ריקבון תרבותי" בבנק, ולא להנדסת מחלקות קוסמטית ולהבטחות גנריות. האכזבה היתה גדולה, ומניית קרדיט סוויס נפלה ב־5% ביום פרסום הדו"חות. זאת, אף שהבנק הציג רווח גבוה יותר ב־30% מהתחזיות.

גוטשטיין לא ציפה שברבעון השלישי של השנה הוא ייאלץ לשחרר הבטחות גנריות נוספות, ולהכריז על שורה של שינויים מבניים. ההיפך הוא הנכון, ב־20 בדצמבר 2020 הוא הבטיח בפומבי כי את שנת 2021 הבנק יפתח בדף נקי, ממוקד עתיד וצמיחה, עם הברדק מאחוריו. ההבטחה הזו הגיעה על רקע שנה קשה, רוויית שערוריות מביכות ואף פליליות. בין היתר, הבנק נדרש לשלם 680 מיליון דולר בתביעה אזרחית על חלקו במשבר הסאב־פריים, למחוק 450 מיליון דולר מהשקעה במנהלת נכסים בשם יורק קפיטל, ולהתמודד עם חשיפה שלפיה הבנק ביצע מעקבים לא חוקיים על עובדיו (על בסיס החשיפה הודח המנכ"ל הקודם שאותו החליף גוטשטיין). "2021 היא העידן החדש של קרדיט סוויס", הצהיר, "שבו אנחנו רוצים להיכנס להתקפה ואנחנו רוצים לגדול". ההבטחה של גוטשטיין, גם אם נעשתה בלב חפץ, התבררה כריקה: 2021 היתה שנה קטסטרופלית לבנק.

צילום: בלומברג

קרדיט סוויס אמנם הכה את התחזיות, אבל הרווח הנקי - 476 מיליון דולר - היה נמוך ב־20% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הסיבה העיקרית לנפילה הדרמטית והטעות בתחזיות האנליסטים היא שורה של הפחתות, מחיקות והפסדים שרשם הבנק בעקבות שורה חדשה ויוצאת דופן של שערוריות שבהן היה מעורב: במרץ התריע הבנק על סגירת ארבע קרנות השקעה והפסד צפוי של 140 מיליון דולר, אחרי קריסתה של חברת פינטק בשם גרינסיל, שקרדיט סוויס היה מממן עיקרי לעסקי רישום החשבוניות המפוקפקים שלה. זמן קצר אחר כך הודה הבנק בהפסד של 5.5 מיליארד דולר עם קריסת פמילי אופיס בשם ארקגוס (Archgos) ‑ ההפסד הבודד הגדול ביותר בוול סטריט שנקשר לנפילתו של עסק אחד. באוקטובר נודע כי הבנק ישלם 475 מיליון דולר על חלקו בשערוריית שחיתות, שכללה את תעשיית דיג הטונה של מוזמביק והכניסה את המדינה למשבר חובות ‑ והתחייב למחוק חוב של 200 מיליון דולר שנחשב "נגוע בשחיתות". מניית הבנק קרסה מאז מרץ האחרון ב־24% ושווי השוק של הבנק עומד על 24.8 מיליארד דולר.

השוק והרגולטורים לא משוכנעים בתיקון שעליו הצהיר קרדיט סוויס. גרהרד אנדריי, חבר פרלמנט שוויצרי, מקדם רפורמה שתאפשר להטיל סנקציות על בנקים ומנהלים בכירים על ניהול לקוי: "השערוריות חושפות בעיה תרבותית"

ככל שהחודשים חלפו ובחינה עמוקה יותר של אירועים אלו נעשתה ודווחה על ידי הבנק עצמו, עלתה תמונה אחת, והיא לא היתה מחמיאה: הכשלים לא היו מקצועיים, לא היו מעורבים בהם טיפשות, חמדנות או פזיזות. הבנק לא נכשל בהבנת הסיכונים, הבנק היה מיודע ומחובר לגמרי למה שמתרחש. הוא גרר את רגליו מכיוון שבבנק פשוט לא רצו להרים טלפון ללקוחות העשירים ולבקש מהם עוד בטוחות, מחשש שהשיחה תבריח אותם. 

כך, למשל, כיום ידוע כי קרדיט סוויס הבין עוד בשנת 2019 כי פעילות גרינסיל בעייתית וריכוזית מדי, ושקל לחייב את החברה בתקרת כיסוי ביטוחית כדי למתן את הסיכון. אלא שאת הכלל הזה הם מעולם לא העמידו, ולאלף המשקיעים בקרנות שמימנו את גרינסיל, הבטיח הבנק כי מדובר ב"סיכון נמוך".

זבוב על

הסיפור עם ארקגוס היה דומה. הבנק הזרים הלוואות עתק לפמילי אופיס ואיפשר לארקגוס לשים כמות קטנה של ביטחונות. בשלב מסוים קרדיט סוויס היה חשוף ביותר מ־20 מיליארד דולר להשקעות הקשורות לארקגוס - כמחצית מההון העצמי של הבנק נגד הפסדים פוטנציאליים. לפי דיווחי הבנק, העסק אפילו לא הניב רווחי עתק, ואלו הסתכמו בכמה מיליוני דולרים בודדים. בין קיץ 2020 ומרץ 2021 הפוזיציות שלקח ארקגוס גדלו באופן דרמטי, בספטמבר 2020 שמו לב בבנק לחשיפה שגדלה, אך ההבחנה הזאת לא תורגמה לפעילות של ממש מטעם הבנק. כמה ימים לפני הקריסה של ארקגוס, הבנק אף השיב חלק גדול מביטחונות המזומנים שהפקיד ארקגוס.

"השערוריות של קרדיט סוויס פוגעות במוניטין של שוויץ"

"מספרן והיקפן של התקריות הם בלתי מתקבלים על הדעת", אמר יו"ר הבנק אנטוניו הורטה־אוסוריו בשיחה עם אנליסטים בשבוע שעבר, "אנו שואפים לשים את ניהול הסיכונים בליבת הבנק ובמרכז כל מה שאנו עושים". הבנקאי הפורטוגלי הגיע לבנק בגיוס בהול לפני חצי שנה, כדי לתקן אותו. ביחד עם המנכ"ל החדש גוטשטיין, החליטו השניים לסגת מכל הפעילות ה"בעייתית" לכאורה של הבנק, שעירבה קרנות גידור, ולחזור למקורות שלו: ניהול העושר של השמנה והסולתה העולמי.

אלא שהשוק והרגולטורים לא היו משוכנעים בתיקון שעליו הצהיר קרדיט סוויס. "השערוריות חושפות בעיה תרבותית", אמר גרהרד אנדריי, חבר הפרלמנט השוויצרי, שמאז חודש מאי השנה מוביל את הקריאה לסיום דרמטי של המדיניות המקלה הרגולטורית השוויצרית, ומקדם רפורמה שתאפשר להטיל סנקציות על בנקים ומנהלים בכירים בהם על ניהול לקוי. "השערוריות שפקדו את קרדיט סוויס, ממוזמביק ועד גרינסיל, פוגעות במוניטין של שוויץ", אמר אז. 

הספקנות הזאת לא מגיעה במקרה, השינויים שעליהם הכריזו בבנק לא מדברים כלל על חיזוק תרבות ניהול הסיכונים, או על מנגנונים שנועדו להבטיח ציות לכללים. הספקנים באמת לא טועים. אם כשלי הבנק הם לא מקצועיים, אלא קשורים לאופן שבו ניהל הבנק את מערכת היחסים שלו עם לקוחותיו העשירים, אפילו אם פעילות זו נעשתה באמצעות שירותי קרנות הגידור, כיצד התמקדות בניהול עושר תמתן את הבעיות הקיימות של הבנק? האם הבנק לא ימשיך להיות קשור לפעילות קרנות גידור עבור לקוחותיו בניהול עושר? אם כן, מה יבטיח שהוא יעשה זאת בזמן שהוא מציית לכללי זהירות, ולא מפחד להתריע בפני לקוחותיו העשירים על הרפתקאות מיותרות? 

אם כך, קרדיט סוויס צריך לעשות יותר מאשר לאגד כמה חטיבות ולפטר עובדים עם חבילות פיצויים מפנקות. עליו לבצע שינוי מהותי ונועז בתרבות הארגונית שלו, כדי לשכנע את הספקנים ואת השוק שהשינוי שעליו הוא הצהיר הוא מהותי ולא קוסמטי.