סופרמרקט | צילום: דנה קופל
מרכז המחקר בכנסת: חוק המזון נכשל, המחירים בישראל גבוהים ב-36% מהממוצע ב-OECD
לפי הניתוח שנערך לקראת הדיון שייערך מחר בוועדת הכלכלה, חוק המזון שנועד להגביר את התחרותיות ולהפחית את המחירים - לא השיג את מטרתו; בין השאר נתח השוק של הספקים הגדולים עלה, ונתח השוק של המותגים הפרטיים נותר נמוך יחסית
7 שנים אחרי שנכנס לתוקף נראה שחוק המזון, שנועד להגביר את התחרותיות בשוק ולצמצם את הריכוזיות, לא השיג מטרות אלו והמחירים המשיכו לעלות. כך עולה מניתוח רמת התחרותיות בשוק המזון ומוצרי צריכה מהירה, שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת.
קראו עוד בכלכליסט:
מהניתוח שנערך לקראת הדיון שזומן למחר בוועדת הכלכלה בנושא יישום חוק המזון עולה כי ב-2019 נתח השוק של חמשת הספקים הגדולים היה 61.4%, בהשוואה לכ-57.4% בשנת 2015.
מהנתונים עולה עוד כי אף שבשנים 2016 עד 2020 מדד מחיר תפוקה חקלאית ירד בכ-1.9%, ומדד מחירי תפוקה של תעשיית המזון ליעדים מקומיים ירד בכ-2.1%, מדד מחירי המזון לצרכן עלה בכ-1.7%, מדד מחירי ירקות טריים ניתר בכ-10.7%, ומדד מחירי פירות טריים זינק בכ-19.3%.
הבדיקה העלתה עוד כי מדד מחירי המזון בישראל, בתקנון כוח הקנייה, גבוה בשיעור של כ-36% מממוצע ה-OECD, בעוד המדד באיחוד האירופי היה נמוך ב-9% מממוצע ה-OECD .כמו כן רמת המחירים בישראל גבוהה בעיקר בענפים שחל עליהם פיקוח ממשלתי הדוק וניהול מכסות כמו חלב וביצים, ענף שבו רמת המחירים גבוהה ב-79% מהממוצע במדינות ה-OECD. בנוסף לכך מותגים פרטיים הנמכרים תחת מותג של הרשת הקמעונאית, במחיר נמוך יחסית, מהווים בישראל נתח נמוך מהמכירות ביחס לעולם. בעוד בשווייץ עומד נתח השוק של המותג הפרטי על 46% והממוצע באירופה - על 23%, בישראל נתח המותג הפרטי הוא 5% בלבד.
הנתונים מדאיגים בעיקר נוכח הזינוק במכירות בשנה החולפת. מכירות הענף ב-2020 היו כ-51.9 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-41 מיליארד שקל בשנת 2016, זינוק של כ-26.6%. העלייה נרשמה בעקבות משבר הקורונה – סגירת מסעדות, בתי מלון ואיסור טיסות לחו"ל שהובילו לצמיחה חדה ברכישות מזון ומוצרים נלווים לצריכה ביתית.
חוק קידום התחרות בענף המזון אושר בקריאה שלישית ב-19 במרץ 2014, במטרה להגביר את התחרותיות בענף המזון ומוצרי הצריכה ולהפחית מחירים באמצעות שלושה כלים: הסדרת הפעילות בין ספקים לקמעונאים, העצמת התחרות באזורים גאוגרפיים והגברת שקיפות המחירים. החוק נולד בעקבות המחאה של קיץ 2011 ועל רקע ממצאים לפיהם קיימת ריכוזיות גבוהה במקטע הספקים. השינויים שנרשמו בשוק מאז מראים כי גם המקטע הקמעונאי הופך ריכוזי יותר. בשנים 2016 עד 2020 עלה מספר הסניפים של חמש הקמעונאיות בכ-13.9%. זאת בעקבות רכישה של רשתות שנסגרו במשך השנים. על רקע זה קיים אינטרס ציבורי למניעת רכישת סניפים של רשתות שנסגרות על ידי רשתות גדולות יחסית, כדי לתרום לירידה בריכוזיות.