אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אפקט הוואוו: גורדי השחקים באזור תל אביב יגבהו ב-37% בממוצע הדמיית מגדל הספירלה בתל אביב. יתנשא לגובה של 350 מטר | הדמיה: ספירלה - KPF

אפקט הוואוו: גורדי השחקים באזור תל אביב יגבהו ב-37% בממוצע

מחקר של ארגון גורדי השחקים העולמי CTBUH, הכולל גם נציגים מישראל, מצא כי קו הרקיע של מחוז תל אביב יילך וייפרץ משמעותית בארבע השנים הקרובות, עם בניית 12 גורדי שחקים בגובה ממוצע של 223 מטר

10.11.2021, 06:00 | דותן לוי

קו הרקיע של מחוז תל אביב יילך וייפרץ במידה ניכרת בארבע השנים הקרובות. עד 2025 צפויים להיבנות במרכז הארץ 12 מגדלים בגובה ממוצע של 223 מטר, עלייה של 37% בהשוואה לגובה ממוצע של כ־162 מטר של המגדלים שנבנו מ־2010 עד היום - כך נמצא במחקר של ארגון גורדי השחקים העולמי CTBUH, הכולל גם נציגים מישראל. כמו כן לראשונה בישראל ייבנו שלושה גורדי שחקים אמיתיים של למעלה מ־300 מטר.

קראו עוד בכלכליסט:

"המגדלים נחוצים לנו כי ברגע שאנחנו עולים לגובה אנחנו ממצים את הקרקעות שלנו", אומר האדריכל גיל שנהב יו"ר, CTBUH ישראל. לדבריו, יש שלוש סיבות עיקריות לבנות מגדלים: צפיפות, קרקע מאוד יקרה כמו בסינגפור, מנהטן, הונג קונג וגם תל אביב, וכשמדובר בגורדי שחקים - גם אגו הוא סיבה. "דובאי היא דוגמה קלאסית לאגו. יש להם שטח אבל הם בונים לגובה כדי להראות עוצמה ולהוכיח שהם חלק מהעולם המתפתח לצד הרצון לייצר אטרקציה תיירותית", אמר. 

קומת קרקע פתוחה לציבור

בישראל כבר ברור כי בניית מגדלים תמשיך להיות חלק מהנוף האורבני, והשאלה אם להקים מגדלים התחלפה עם השנים בשאלה כיצד להקים אותם. "אנחנו מדינה קטנה עם אוכלוסייה שצומחת מהר. החוכמה היא לבנות את זה כראוי, מגדל צריך לתרום לעיר ולא לקלקל אותה. המפגש של המגדל עם הרחוב הוא הרגע שבו הוא צריך לתרום, ובנושא הזה יש עדיין הרבה עבודה לעשות", מסביר שנהב.

 ,   ,

לגבי השאלה לאיזה גובה כדאי לטפס בהתחשב בעלויות התחזוקה הגבוהות במגדלים אומר שנהב: "מגדלים של 30-20 קומות למגורים מהווים את החלופה המאוזנת, מצד אחד הרבה דיירים ומצד שני יש שליטה על ההוצאות. מעל 40-35 קומות יש קפיצה בעלות התחזוקה, ומ־60-35 קומות תהיה קפיצה נוספת, וכן הלאה  במגדלים של 65־100. צריך למצוא את האיזון בין הצורך, עלויות הביצוע והתחזוקה. החובה שלנו היא למצוא בנייה מאוזנת כלכלית, שתאפשר למעמד הביניים לגור בבניינים ולשלם הוצאה סבירה". 

לגבי משרדים הוא מסביר כי זהו סקטור שפחות רגיש לעלויות התחזוקה, מאחר שהם פועלים בסביבה עסקית: "המגדלים מאפשרים לנו לרכז בנייה מסיבית סביב תחנות מטרו ורכבת קלה. בישראל תמ"א 70 היא התוכנית שתרכז את הנושא. ככל שנבנה בסמוך למוקדים הללו, כך נוכל לאפשר יותר שימוש בהסעת המונים". 

עם זאת, עד כה הביקורת על המגדלים בישראל, בעיקר למגורים אך לא רק, נגעה לאופן הקמתם בניכור וניתוק מהרחוב. היום משתדלים לרכך זאת על ידי כך שקומות הקרקע יהיו פתוחות לציבור ויכללו מסחר, בתי קפה וכדומה, בעוד הלובי המסורתי יהיה בקומה יותר גבוהה או שיהיה לובי קטן. "בעולם כבר נמצאים שם, בניו יורק למשל אם אתה פותח את הלובי לציבור אתה מקבל עוד קומות בראש המגדל". 

גם ניצול השטחים הוא סוגיה משמעותית. לפי שנהב, בסינגפור האוכלוסייה הוכפלה ב־15 השנים האחרונות, אך בזכות בנייה חכמה וניצול נכון של הקרקע השטחים הירוקים דווקא גדלו. 

הדמיית מגדל הספירלה בתל אביב. יתנשא לגובה של 350 מטר, הדמיה: ספירלה - KPF הדמיית מגדל הספירלה בתל אביב. יתנשא לגובה של 350 מטר | הדמיה: ספירלה - KPF הדמיית מגדל הספירלה בתל אביב. יתנשא לגובה של 350 מטר, הדמיה: ספירלה - KPF

גיל גורביץ', סמנכ"ל השיווק של חברת אזורים - המקימה כיום ברמת גן את מגדל המגורים אקסצ'יינג', שנמצא כעת בבנייה וצפוי להיות אחד מעשרת המגדלים הגבוהים בישראל - אומר כי כמעט שאין הבדל בנוף מהקומה ה־30 לבין הקומה ה־50, ולכן אלה שרוכשים דירות למגורים בקומות הגבוהות עושים זאת בעיקר כי הם מחפשים מוצר מיוחד: "30-20 קומות זה כבר לא מיוחד, זה קורה גם בפריפריה, אנשים רוצים להיות עליונים ולקבל את אפקט הוואוו כשאנשים באים לבקר אותם, זה משהו שקיים בניו יורק ובדובאי, ועכשיו הגיע לרמת גן ולגבעתיים". מגדל המגורים אקסצ’יינג’ יתנשא לגובה של 220 מטר, עם 55 קומות שיכללו 355 דירות, ויתגוררו בו כ־1,000 איש. 

המגדלים עברו לאסיה

המגמה הניכרת בישראל היא תמונת מראה לנעשה בעולם. מאז 2001 הגובה של 100 המגדלים הגבוהים בעולם זינק ב־141% מ־284 מטר למגדל ל־399 מטר. מאז 2008 כל 100 המגדלים ברשימה הם מעל 300 מטר ועונים על ההגדרה של גורד שחקים. עם זאת, השליטה הכמעט מוחלטת של צפון אמריקה, ובראשה ארצות הברית בטבלת המגדלים, השתנתה באופן דרמטי ב־20 השנים האחרונות ועברה לקצוות אחרים של העולם, בעיקר לאסיה ולמדינות כמו דובאי במזרח התיכון.  

האדריכל גיל שנהב , צילום: גיא גלעד האדריכל גיל שנהב | צילום: גיא גלעד האדריכל גיל שנהב , צילום: גיא גלעד

גם התמהיל עבר מהפך ב־30 השנים האחרונות. ב־1991 היה בעולם רק מגדל אחד למגורים (1% מסך המגדלים) והרוב המוחלט (84%) היו מגדלים למשרדים. כיום חלקם של מגדלי המשרדים עומד על 45% בלבד, ומגדלי המגורים מהווים 25% (446 מגדלים בסך הכל). את החלק הנותר תפסה המגמה הגדלה בעולם של מגדלים בעירוב שימושים. נתח זה היווה 11% (18 מגדלים) ב־1991, וכיום הוא עומד על 24% (432 מגדלים). חלק המלונאות שמר על יציבות ומשקלו עומד כיום על 4% (66 מגדלים).  

תגיות