המיחזוריות נעלמו, הבקבוקים הלכו לפח והמדינה זורקת אחריות

שלושה שבועות לפני הרחבת חוק הפיקדון לבקבוקים הגדולים, נראה כי המשרד להגנת הסביבה איבד את השליטה במצב. עשרות מיחזוריות נעקרות מרחובות הערים, עוד בטרם נפרסו מכונות אוטומטיות להחזרה ורשויות מקומיות מנחות תושבים לזרוק את הבקבוקים לפח. לצד זה כל זה, בצעד מוזר החליט המשרד להגנת הסביבה להוציא את הטיפול בתלונות הצרכנים שלא מצליחים להחזיר בקבוקים מידיו, ולהעבירן למועצה לצרכנות.

למרות שהרחבת חוק הפיקדון תכנס לתוקף רק בעוד 3 שבועות, נעלמו כלובי המיחזור מרחבי תל אביב, ירושלים וערים נוספות. זאת, כיוון שהעיריות עקרו אותן והותירו את התושבים ללא פתרון לבקבוקי המשקה הריקים. הגדילה לעשות המועצה האזורית חוף הכרמל, שביקשה מהתושבים לזרוק את המיכלים הריקים לפחי האשפה ואסרה עליהם להשליכם לפחי האריזות הכתומים. "בהמשך לחוק הפיקדון שיכנס לתוקף ב־1 בדצמבר, החל בימים אלו פינוי כלובי הבקבוקים של 1.5 ליטר. הינכם מתבקשים להודיע לכל התושבים כי חל איסור מוחלט להשליך את הבקבוקים למתקני המיחזור השונים, במיוחד הפח הכתום", כתב מנהל התברואה במועצה במכתב ששלח לתושבים והוסיף כי ניתן להשליך לפחי האשפה שברשות התושבים. 

עיריית תל אביב הוציאה כ־80 מיחזוריות מרחבי העיר ובירושלים החלו במהלך עקירת הכלובים כבר לפני כשלושה שבועות. בנוסף, תוכנית המשרד להגנת הסביבה להשקיע עד 100 מיליון שקל בהצבת מכונות אוטומטיות להחזרת בקבוקים ברשויות המקומיות, הוקפאה והציבור תלוי כעת רק ברשתות השיווק. בהודעה שהוציא אתמול המשרד להגנת הסביבה נמסר כי "המשרד פנה לרשויות מקומיות, והמליץ בפניהן להשאיר את המיחזוריות במרחבים הציבוריים לתקופה מוגבלת לאחר יישום החוק, כדי לתת מענה למיכלי פלסטיק שאינם עם פיקדון, וזאת עד להיערכות של מערך איסוף חליפי".

השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג ובעל השליטה ברשת שיווק השקמה רמי לוי. המדינה מגלגלת את המיחזור לידי הקמעונאים | צילומים: טל שחר, אוראל כהן

הרשתות מפנות עורף

בזמן שמיחזור הבקבוקים הגדולים רחוק מלהיות מוסדר, מתברר שכך גם עם הקטנים. בשבועות האחרונים הגיעו עשרות תלונות לתאגיד המיחזור אל"ה, מצרכנים שלא הצליחו להחזיר לרשתות השיווק את בקבוקי המשקה הקטנים שכבר חייבים בפיקדון. הצרכנים נתקלו בסירוב מצד רשתות גדולות ומוכרות לקבל בקבוקים, בתירוצים שונים. ל”כלכליסט” נודע כי הדבר קורה, כשברקע, נערך המשרד להגנת הסביבה להוציא מידיו את האחריות לטיפול בתלונות הציבור בנושא חוק הפיקדון ולהעבירו לידי המועצה לצרכנות. במשרד אישרו את הדברים ומסרו: "המשרד החליט לשתף פעולה עם המועצה לצרכנות, על מנת לעבות את מערך קבלת פניות הציבור מההיבט הצרכני של חוק הפיקדון. בימים אלו אושרה התקשרות בפטור ממכרז ל־4 שנים על 2.5 מיליון שקל והמשרד מקדם את חתימת חוזה ההתקשרות". 

לשאלת “כלכליסט” כמה קנסות ובאיזה סכום כולל הטיל המשרד על בתי עסק שלא עמדו בדרישות החוק, סירבו במשרד להשיב וציינו כי "האכיפה מתבצעת באמצעות עשרות ביקורות שמבצעים מפקחי המשטרה הירוקה, בכפוף למשאבים העומדים לרשות המשרד". לשאלת העלאת מספר המפקחים לקראת הרחבת החוק, השיבו במשרד כי "ישנם כ־80 מפקחים שהוכשרו ויוסמכו לטובת ישום החוק. בהמשך בכוונת המשרד להרחיב את מעגל הגורמים המוסמכים לאכוף את החוק".

"להקים גוף הסדרה"

הכאוס השורר בתחום מעלה חשש כי הרחבת חוק הפיקדון תוביל לכך שמאות מיליוני השקלים הטמונים בדמי הפיקדון על 750 מיליון הבקבוקים הגדולים הנמכרים מידי שנה, יגיעו לגורמים שאינם הציבור. במכתב ששלחה לגלית כהן מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, ביקשה עו"ד עמית ברכה, מנכ"לית אדם טבע ודין לנקוט במספר צעדים שיבטיחו יישום מיטבי של החוק. 

מיחזורית של תאגיד אל”ה. בתאגיד זועקים: "אין כללים אחידים עבור כלל השחקנים במיחזור בקבוקים" | צילום: אוראל כהן

בין הצעדים, הצבת מכונות בישובים בהם מספר התושבים קטן או שאין מרכולים גדולים, אכיפה קפדנית של החוק והקצאת תקציב לשם כך, אי הכרה באיסוף מיכלים מתחנות מעבר אליהם מגיעים פחי הזבל הירוקים וכן, מהלך הסברה גדול, מקיף ועקבי, שידרבן את הציבור להביא את המיכלים למרכזי האיסוף, "ללא היערכות ראויה, סכומי כסף נכבדים עלולים לרדת לטמיון או להגיע לידי גורמים אינטרסנטיים שאינם הצרכנים ששילמו אותם. בידי המשרד מצויים כל הכלים הכלכליים, ההסברתיים והאכיפתיים לקדם פני רעה ולמנוע מצב זה", כתבה ברכה.

במסגרת הטלטלה שעובר הענף מאז הוחלט להרחיב את חוק הפיקדון, הודיעה לפני כשבוע חברת יפאורה על פרישתה מתאגיד אל"ה, אותו הקימה יחד עם החברה המרכזית, טמפו ומי עדן. לדברי ד"ר אורנית רז, מנכ"לית תאגיד אלה, על המדינה להקים בדחיפות גוף מוכר שיסדיר את כללי ההתנהלות בתחום: "המשמעות של המצב כיום, באין גוף מוכר, כפי שקיים בארץ בחוק האריזות והפסולת האלקטרונית, אין בארץ כללים אחידים עבור כלל השחקנים. אי־ההסדרה פוגעת במערך המיחזור”.

מפספסת ציבור שלם

החוק הורחב, האונליין נשכח

חוק הפיקדון על מיכלי משקה אישיים שנחקק לפני שני עשורים וקבע השבת פיקדון של 30 אגורות למשקה, הורחב בהצלחה לפני שנה, כך שיחול גם על בקבוקי המשקה הגדולים. אלא שבצעד היסטורי זה, של תיקון חוק ארכאי, המדינה פספסה הזדמנות לעדכן אותה בצורה שבאמת תואמת לימינו. כך, החוק לא עבר התאמה לשינויים שנרשמו בעשורים החולפים בהרגלי הצריכה, שכן בשנים האחרונות, פיתחו הקמעונאים את טריטוריית המכירה מהחנויות הפיזיות לזירת האונליין, שלא מאפשרת כיום שום צעד של מיחזור. 

בשנה החולפת, עמדו מכירות שופרסל באונליין על כחמישית מכלל מכירותיה, וברשת רמי לוי עמדו המכירות המקוונות על כ־9%. משמעות המספרים היא שמיליארדי שקלים מההוצאה על מזון ומשקאות עברו מהחנויות הפיזיות לאספקה עד לבית הלקוח. לפני כשנה הגיש לקוח של שופרסל תביעה ובקשה להכיר בה כייצוגית, על כך שרכש בשופרסל אונליין, אך כשביקש להזדכות על הפיקדון דרך החזרתם לשליחי הרשת, סורב. לדבריו, הוא נאלץ להשליך את המיכלים ולאבד את דמי הפיקדון. תביעה זו ממחישה בדיוק את הבעייתיות: כדי לעורר מוטיבציה אמיתית למיחזור, על המחוקקים היה לתת את הדעת גם עבור אותם לקוחות שאינם מגיעים לחנויות המזון הפיזיות.

בשופרסל דחו את הטענה בהתבסס על כך שהאחריות על איסוף המיכלים, מוטלת על יצרני ויבואני המשקאות ולא על רשתות השיווק. עד שבית המשפט יכריע, היה מקום שהמשרד להגנת הסביבה ייבחן מתן פתרונות לצרכנים שהעבירו את הקניות לאונליין וכלל לא מגיעים לסניפי הרשתות, גם אם זה כרוך בהעברת חלק מהאחריות לידי הקמעונאים.