דר חווה ארליך | אלכס קולומויסקי
ראיון
"ללא שינוי טכנולוגי בתכנון העירוני, נראה אנשים ברחובות בלי יכולת ללכת"
מתכננת מחוז ת"א היוצאת, ד"ר חוה ארליך: "שכונות מגדלים הן שממה שפוגעת בעיר". היא מתריעה שהוותמ"ל משבשת ודאות ופוגעת שלא לצורך בשטחים פתוחים, ומכינה את התושבים לחיים בלי חניה, כי "חייבים להתחיל מתישהו"
ד"ר חוה ארליך, עד לפני שלושה חודשים היית מתכננת מחוז תל אביב, בספרך החדש "חוכמת העיר" את טוענת ש"התכנון העירוני נמצא בסחרור". למה?
"עוד לא נפל האסימון ברמה האסטרטגית, שהצפיפות שלנו ב־30 השנה הבאות תכתיב הרבה מאוד שיקולים והחלטות. חייבים להיערך לזה ואתה לא יכול לנהל כזאת צפיפות, וכאלה צרכים של תשתיות בטבלאות אקסל. ניכרת פגיעה בתפקיד התכנון, והמתכנן העירוני בכל שדרת קבלת ההחלטות".
קראו עוד בכלכליסט:
לטענתך התכנון העירוני לא מותאם לשינויי האקלים למשבר התחבורתי ולמגפות. מה הפתרון?
"הפתרון הוא טכנולוגי. צריכה להיות מערכת לקבלת החלטות, כזו שתאפשר ניהול נתונים. צריך להכניס למערכת השיקולים את מרחב הזמן ומרחב מימוש התוכניות: מה שאני מתכננת היום יקרה רק בעוד 15 שנה. אין היום לרגולטור שום אפשרות לעקוב אחרי מימושים. כשוועדה מחוזית רוצה לדעת אם לאשר עוד שטח לתעסוקה או מגורים אין לה בסיס נתונים אמין, זמין ועדכני. היא נשענת על איסוף מידע של היזם או הרשות המקומית, יכולת הבקרה מועטה. לחברי הוועדות המחוזיות יש ניסיון והשכלה, אבל הם מחליטים ללא בסיס נתונים יציב ועדכני".
איפה נתקלת בבעיה של מחסור במידע?
"הדוגמה הכי טובה היא בשטחי תעסוקה שמהם יש עודף. בעצם לאף אחד אין מספר, אף אחד לא יודע בדיוק כמה מטרים מאושרים, כמה נבנו מתוך מה שמאושר, כמה בצנרת. בתוכנית האסטרטגית לדיור, המועצה הלאומית לכלכלה עשתה תוכנית אקסל לדיור. מנהל התכנון לקח את זה ועשה תוכנית מותאמת לתעסוקה, שטחים פתוחים ותשתית. ואז הם התחילו לספור את שטחי התעסוקה בתוכניות מאושרות ונבהלו מהמספרים. אבל הם לא ספרו בצורה ממוקדת, כל אחד עשה אומדנים"
ד"ר חוה ארליך (54); גרה בפתח תקווה, נשואה + 4; מתכננת מחוז תל אביב היוצאת; שימשה כמהנדסת הוועדה המרחבית שומרון והיתה מהנדסת הערים פתח תקווה ונצרת עילית; תואר שני במינהל ציבורי מאוניברסיטת הרווארד ודוקטורט באדריכלות ותכנון ערים מהטכניון; מנהלת צוות תכנון, עירוניות וקיימות במכון ירושלים ומלמדת בקריה האקדמית אונו
לפי החזון שלך, איך זה אמור לעבוד?
"למשל, היתר בנייה ייצא ואוטומטית ייכנס למאגר נתונים. כך בכל עת הרשות המקומית ומנהל התכנון ידעו מה המגמות, ויוכלו לעשות ניתוחים".
הטכנולוגיה קיימת, למה עוד לא פיתחו מערכת כזאת?
"כי זו קונספציה אחרת של תכנון. הממשלה לא לקחה כמשימה אסטרטגית לטייב את התהליך ואנחנו מתכננים כמו לפני עשרות שנים".
כהונה של שנתיים כמתכננת מחוז תל אביב היא קצרה יחסית, למה פרשת?
"בעיקר מההבנה שהתפקיד הרבה יותר מצומצם היום ממה שהיה בעבר וממה שהערכתי לפני שמוניתי".
מה השתנה?
"ראשית, יש תהליך ביזור סמכויות לוועדות המקומיות, שאני חושבת שהוא נכון. ערים חזקות במחוז לא צריכות את הוועדה מחוזית ערים שקיבלו הסמכה לפעול כוועדה עצמאית עושות עבודה תכנונית נפלאה. שנית, הרבה מעבודת התכנון עבר לוועדות ארציות שבמטה מנהל התכנון: כל המגרשים שנכנסו תחת ההגדרה של הרכבת הקלה והמטרו צמצמו מאוד את השטח שבו התכנון נעשה במחוז, והתכנון שלהם נעשה בעיקר בוועדה לתשתית לאומיות (ות"ל) ובוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל). והותמ"ל מתכנן לא רק בסמוך לתשתיות האלה, אלא בעוד תוכניות בנייה למגורים במחוז. מה שנותר עבורי בתל אביב לא הספיק לי, זה לא מה שחיפשתי. יצא שאנחנו מתעסקים בתוכניות קטנות".
על בניית דירות ללא חניה: "צריך להתחיל לחנך לזה, גם את המתכננים. יש משקי בית רבים שלא מעוניינים להחזיק רכב ורוצים להסתמך על תחבורה ציבורית. נראה לי שזה יתפתח"
זו טעות שמעבירים לותמ"ל תוכניות של המחוז?
"דקלה פרסיקו, המתכננת הראשונה של הותמ”ל, הקימה מאפס מוסד תכנון מצוין ועמדה ביעדים שהממשלה הציבה. אבל היד קלה על ההדק. לשלוח תוכניות לותמ"ל זה שיבוש בהיררכיה של מוסדות התכנון. יש בזה סיכול מסוים של המטרות של התכנון הארצי. ברגע שאתה אומר 'אני עושה תוכניות למגורים שיכולות לסתור את תוכנית ארצית, מחוזית ומקומית' — שיבשת את ההיגיון התכנוני".
"פוגעים בהיררכיה התכנונית"
למה לי כאזרח זה צריך להפריע?
"כי אני רוצה שיהיו שטחים פתוחים, שתהיה הסדרה של התפשטות יישוב, שמראש תדע איפה הכבישים ושמורות הטבע. אזרח רוצה שיהיה כזה סדר, זו ודאות גדולה. ותמ"ל משבשת את הוודאות וגורמת לפיתוח בשטחים שלעתים לא היו אמורים להיות מפותחים. זה משהו שצריך לנהל עליו דיון. בסוף יש שכונות, אבל יש מחיר: פגיעה בשטחים פתוחים בצורה שלא בטוח שחייבת להיות".
הממשלה רואה בזה כלי להאצת תהליכים, למה זה רע?
"חוק התכנון הוא טוב ויציב ויש בו הגיון. כל שיבוש שלו גורם להחלשה של מערכת התכנון, לא לחיזוקה. הממשלה אומרת 'אני עושה מעקף פה ופה'. אז למה שהשוק לא יחשוב שאפשר לעשות מעקפים, למה שלא כל אדם שמגיע עם רצון תכנוני שלא עולה בקנה אחד עם מה שמוסדות התכנון אמרו יגיד 'רגע סליחה אני אלך לשר הזה ואקבל את מה שאני רוצה'. זה לא בריא. אין לנו עודפי שטח, אנחנו צפופים וצריכים לחיות ביחד. כשמדברים בכמה קולות מאוד קשה לתכנן".
אגב זה, ב"כלכליסט" נחשף מכתב של המשנה ליועמ"ש ארז קמיניץ, שביקש לחדד לשרים כי אסור להם להתערב בעבודת מוסדות התכנון.
"התסכול שקמיניץ הביע אינו מעכשיו. תמיד יש לחצים פוליטיים כאלה, הם הופעלו עלי גם כמהנדסת עיר. אבל אם יש מדיניות סדורה ואתה מתעקש — בסוף הלקוחות שלך מתחנכים. תמיד כשיש חילופי תפקידים יש כאלה שמנסים שוב, אבל העקביות והמקצועיות היא בסוף כלי הניהול הכי טוב".
בספרך כתבת שרק בישראל מתכננים מגדלים למשפחות עם ילדים, למה זה קורה?
"אין כאלה במדינות אחרות בעולם. מקומות שיש בהם מגדלים זה בדרך כלל לא עם כל כך הרבה ילדים, או שזה דיור ציבורי לאוכלוסיות מוחלשות, או כמו בניו יורק מגדלי מגורים לעשירון העליון עם השוער. בסין והונג קונג זה משפחות עם ילד אחד או שניים, אין את המושג הזה של משפחה שגרה במגדל גבוה".
מה רע בזה?
"מתכננת הערים פרופ' רחל אלתרמן קוראת לזה ניסוי בבני אדם. אני לא חושבת שזה רע במאה אחוז: יש אספקטים רעים. הנושא של תחזוקה למשל הוא קריטי. במגדל שבו אני מתגוררת בפתח תקווה אחרי שבע שנים כבר רואים בלאי במערכות וצריך כל הזמן לטפל בהן. צריך להסדיר את התחזוקה לאורך זמן, לתת כלים לדיירים".
"בעיה במפגש בין המגדל לרחוב"
מה דעתך על שכונות המגדלים?
"שכונות המגדלים הן שממה, זה לא עירוניות טובה. צריך לגוון את התכנון, לעשות מבנים שיש להם קומות ראשונות שיושבות על הרחוב עם חזית פעילה שיש בה מסחר ותנועה של קונים. אבל אם מתכננים מהר והמטרה היא יחידות דיור — אתה פחות חושב על הדברים האלה. אני מוכנה לסבול יותר צפיפות, אם אורח החיים יהיה יותר נעים. יותר חשוב מהמגדל, זה איך שהוא יושב על הרחוב. צריך גם מגוון דירות שיגורו בהן כל טווח הגילאים. לא רק משפחות עם ילדים".
על מגדלי ToHa והספירלה באיילון: כוועדה מחוזית חשבנו שהמרחב הציבורי שם לא טופל בצורה שמעודדת הליכה ברגל. היזמים שיפרו, אבל לדעתנו זה לא היה מספיק"
שלל המגדלים שאישרתם לבנות לאורך איילון טובים יותר משכונות המגדלים?
"בכל מגדל השתדלנו לבחון היטב את החתך של הקומות הראשונות, איך הוא נוגע ברחוב איך הוא משמש חזית פעילה לרחוב, מה מקדם ההליכה, הגישה עם אופניים והתחבורה ציבורית. במגדל Toha, שנבנה על סמך תוכנית שאושרה לפני כמה שנים, קצת פחות הצליחו בזה. יש להם בעיה במפגש עם הרחוב. היתה מלחמה גם מול מגדל הספירלה של עזריאלי, כי כוועדה מחוזית חשבנו שהמרחב הציבורי לא טופל בצורה שמעודדת הליכתיות. הם שיפרו, אי אפשר להגיד על עיריית תל אביב שהיא עושה חיים קלים ליזמים, אבל לדעתנו זה לא היה מספיק".
ועדה מחוזית. תפקידה להכין ולהגיש למועצה הארצית תוכניות מתאר מחוזיות, לפקח על הוועדות המקומיות וליישם את הוראות המועצה הארצית לתכנון ובנייה. בנוסף ליו"ר המחוז ומתכנן המחוז חברים בה נציגי ממשלה עם זיקה לתכנון, נציגי הרשויות המקומיות במחוז, רשות מקרקעי ישראל הארגונים הסביבתיים והמהנדסים והאדריכלים
מה חסר בהם?
"במפלס הקרקע, ובקומות הראשונות צריך לראות אם אפשר לשלב כניסה או יציאה למטרו או לרכבת בתוך המבנה. ושיש גישה נוחה למעברי החצייה. זה תכנון מיקרו, שמתחבר למקרו"
נראה בתל אביב ובמרכז עוד הרבה מגדלים?
"יש מדיניות מחוזית להעצמה לאורך צירי תחבורה עתירי נוסעים. המטרה היא מיקסום התועלות העירוניות מהקרבה לתחנות המטרו. זה אומר בנייה מאוד צפופה, מאוד עירונית, עירוב שימושים והפחתת חניה. תמכנו בכך שבקרבת מערכות עתירות נוסעים יהיו דירות קטנות בלי חניה ועם השכרה לטווח ארוך".
כבר היום מצמצים מאוד את תקני החניה.
"אחת ההתלבטויות היא באמת על ציר הזמן. אנחנו מאשרים היום הפחתת חניה כשהמערכת שאמורה לשרת את הנוסעים עוד לא הוקמה, למעט הקו האדום שאני מקווה שיפעל תוך שנה. אני מניחה שהרשות המקומית תפתח חניות זמניות שיתבטלו אחר כך. אני מסכימה שזו סוגיה, אבל חייבים להתחיל מתישהו".
על הצורך בוועדה מחוזית ת"א: "יש ביזור סמכויות לוועדות המקומית, והעיר לא צריכה ועדה מחוזית. ערים שקיבלו הסמכה לפעול כוועדה עצמאית עושות עבודה תכנונית נפלאה"
קבלנים טוענים שיתקשו למכור דירות בלי חניות.
"במחוז תל אביב חושבים שצריך להתחיל לחנך את השוק, וגם את המתכננים. יש משקי בית קטנים רבים שלא מעוניינים להחזיק רכב, שרוצים להסתמך על תחבורה ציבורית. נראה לי שזה יתפתח, כרגיל תל אביב תישא את הבשורה לשאר המטרופולין. אין לנו ברירה".
מה הוביל לכתיבת הספר "חוכמת העיר"?
"אני מלמדת הרבה זמן בטכניון ובבר אילן וראיתי שאין מאגר ידע אחד בסיסי. הרי הבניינים לא נופלים משמים, מישהו מקבל החלטות. הספר (בהוצאת ספרי ניב — א.ג) אורז בחבילה ידידותית קצת תיאוריה, קצת פרקטיקה, קצת סוגיות. הוא מקראה לסטודנטים בתחומים קרובים, אדריכלות, תכנון ערים, שמאות, או ניהול פרויקטים".