יש תקציב, יש מסגרת, יש אופק כלכלי מסודר

טוב, אז הממשלה לא תיפול. לפיד הבטיח ראשות ממשלה. עכשיו – לעשייה. כל הכותרות הללו חזרו על עצמן עם סיום העברת תקציב המדינה לשנים 2021 ו-2022. אז רוצה להוסיף שורה ארוכה של יתרונות כלכליים למשק ולשוקי ההון מהמהלך. 

מדובר בחדשות טובות למשק ולשווקים. מן הסתם סדרי העדיפויות יכלו להיות אחרים וברור גם שחלק מיעדי התקציב ניתן יהיה להשיג רק בעוד שנים, אבל יש תקציב, יש מסגרת, יש אופק כלכלי מסודר. ומה עוד?

תקטן התחרות על מקורות ההון מצד המגזר הציבורי אל מול המגזר הפרטי (מה שנקרא crowding-out), מה שיקל על האחרון לגייס ויפחית את עלות ההון. לכך תסייע ריבית הנמוכה, שלדעתי לא תעלה עוד חודשים ארוכים. הדבר ישרת, כמובן, גם את שוק המניות.

התקציב וחוק ההסדרים כוללים שורה ארוכה של שינויים מבניים, שכעת יוכלו להתבצע באופן מסודר ומזורז יותר, תוך שיפור האופק הכלכלי של מבצעיהם, בתוך ומחוץ לסקטור הממשלתי.

יוסר מסדר היום גורם אי וודאות רציני, שהכביד על השווקים בשנים האחרונות ואילץ להפעיל כלים מזדמנים, כגון קפסולות למיניהן.

הוגדר תוואי גירעון פוחת. הגירעון במונחי תוצר יעמוד, לפי התכנון, על 3.9% בשנה הבאה (61.3 מיליארד שקל ), 3.0% ב-2023, 2.5% ב-2024 ו-2.3% ב-2025. הדבר ירסן את הנפקות האג"ח הממשלתיות, יחד עם הצטמצמות מהירה של הגירעון בחודשים האחרונים: מ-11.7% ביחס לתוצר אשתקד ל-5.5% ב-12 החודשים האחרונים (הודות לגידול מרשים של ההכנסות וקיטון של ההוצאות על נושא הקורונה).כך יחזור יחס החוב לתוצר למסלול פוחת. זו נקודה חשובה מאוד - יחס החוב תוצר שלנו קפץ מ-58.5% בשנת 2019 ל-71.1% אשתקד וכך חזר אחורה לרמתו משנת 2006! ירידה עקבית של 13 שנים עד מתחת לרמה הנחוצה למשק מפותח כמונו (60%) נמחקה בתוך חודשים ספורים. התיקון יחייב, בהמשך, קיטון מהיר ככל הניתן של הגירעון.

ליברמן, בנט ולפיד במסיבת העיתונאים לאחר אישור התקציב | חיים צח, לע"מ

המשקיעים הזרים וכמובן חברות דירוג האשראי, שטענו בעקביות כי היעדר תקציב עלול להוליך להורדת הדירוג של המשק, יהיו שבעי רצון.

תקציב מרוסן יותר יאפשר לבנק ישראל לצמצם את המדיניות המרחיבה שלו לאט יותר. כך למשל, יוכלו הנגיד ירון וחבריו לדחות ו/או למתן את העלאת הריבית, אם יהיו תקלות בדרך. זו בשורה טובה לשוקי המניות והאג"ח, וגם לשוק המט"ח, בהיבט של החלשת הכוחות להמשך התחזקות השקל.

יחד עם התקציב חתמו משרד האוצר, ההסתדרות וארגוני המעסיקים על עסקת חבילה חדשה למשק, שתכלול העלאה של שכר המינימום והקפאה של השכר במגזר הציבורי לשנת 2022. זו התפתחות חיובית מאוד בתקופה של עלייה באינפלציה ולחצים לעליית שכר בשוק העבודה, עוד תוצר לוואי של השלכות הקורונה. הפעלה בו זמנית של מספר תוכניות תספק למשק רוח גבית חיונית.

התקציב זכה לברכתו של בנק ישראל. אחד הדברים החשובים ביותר לסקטור העסקי הוא שהרשויות הכלכליות- האוצר ובנק ישראל, המהווה גם יועץ כלכלי לממשלה – יראו עין בעין. כשזה קורה – דברים טובים קורים למשק.

כמובן, התקציב החדש צופן בחובו גם אתגרים רבים. כך, דווקא חזרה לשגרה תעלה עוד יותר את קרנו של המשק בעיני תושבי חוץ, שאם יגדילו עוד את השקעותיהם כאן, ילחצו להתחזקות נוספת של השקל. בנק ישראל יצטרך למצוא לכך פתרונות והממשלה תצטרך לסייע למפעלי התעשייה מהטכנולוגיה המסורתית והמעורבת, שיתמודדו עם התייקרות של מוצריהן בעולם, שעה ששותפות הסחר שלנו (בעיקר ב אירופה) מתמודדות עם קשיים כלכליים עקב הישנות הקורונה בשטחן.

בשורה התחתונה – אני סבור שהיתרונות שתיארתי ישרתו את השווקים, יפחיתו את רמת התנודתיות וככל שתפקוד הממשלה בהמשך יהיה סדיר – יתנו מצע נוח להמשך עליות בטווח הבינוני.

רונן מנחם הוא הכלכלן הראשי בבנק מזרחי טפחות