אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הנגיד: "האינפלציה תשוב למרכז היעד לאחר שייחלשו השיבושים בשרשרת האספקה" רויטרס

הנגיד: "האינפלציה תשוב למרכז היעד לאחר שייחלשו השיבושים בשרשרת האספקה"

פרופ' אמיר ירון, שנשא הרצאה באוניברסיטת ת"א, עדיין סבור כי העלייה באינפלציה זמנית: "קיימות עדויות מעודדות על הקלה בחלק מהקשיים בשרשראות האספקה העולמיות"; בנוגע לשוק המט"ח אמר: "לא נהיה אדישים לשינויים שאינם תואמים את הנתונים הבסיסים של המשק"

12.11.2021, 12:46 | שלמה טייטלבאום

"אנחנו מעריכים, כי האינפלציה בחודשים הקרובים תהיה בסביבת הגבול העליון של היעד (3%, ש"ט). האינפלציה השנתית צפויה לרדת בהמשך ולשוב אל סביבת מרכז היעד (2%, ש"ט), לאחר שייחלשו השיבושים בשרשראות האספקה" - כך אמר אתמול נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בהרצאת פתיחה של מועדון שוק ההון, בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב.


קראו עוד בכלכליסט:


דברי הנגיד באים על רקע התחזקות ההערכות שלפיהן אנו בפתחה של תקופה אינפלציונית, ועל רקע מדד המחירים לצרכן שיפורסם בשבוע הבא, שצפוי להציג נתונים על עליית מחירים. הנגיד ממשיך להחזיק בקו כי האינפלציה הינה זמנית. הנגיד תמך את הערכתו ב"עדויות מעודדות על הקלה בחלק מהקשיים בשרשראות האספקה העולמיות".  

השבוע פורסם כי האינפלציה בארה"ב באוקטובר, בחישוב שנתי, עמדה על 6.2% - הרמה הגבוהה מאז 1990. באוקטובר עצמו עלו המחירים ב-0.9%  - שני הנתונים היו גבוהים מתחזיות האנליסטים.

האינפלציה בישראל נמוכה בהשוואה בינלאומית וכפי שציין הנגיד בנאומו "ניתן לראות שהאינפלציה בישראל מצויה בעישרון התחתון בקרב מדינות ה-OECD". הנגיד ציין כי גם עסקת החבילה שהוצגה בשבוע שעבר במשרד האוצר, מביאה להקפאת שכר, ותמתן את הלחצים האינפלציוניים. 

לכן, בבנק ישראל סבורים כי יש להם מרחב תמרון גדול למדי, הם אינם חייבים להעלות את הריבית כעת. לדברי הנגיד, "המצב הנוכחי מאפשר לנו מרחב בניהול המדיניות המוניטריות, ולהמשיך לתמוך בהמשך הפעילות הכלכלית במשק והיציאה מהמשבר". הוא ציין כי תחזית חטיבת המחקר של הבנק היא שהריבית בעוד שנה תעמוד על 0.1% או 0.25% - שיעור נמוך בהשוואה בינלאומית. 

יש לדברי הנגיד משמעות נוספת, הוא מנסה לשכנע את עצמו ואת הציבור, כי העיכוב בהעלאת הריבית לא נוגע לשער החליפין. אלא נובע מכך כי החשש האינפלציוני בישראל נמוך בהרבה, וכי יש סיבה כלכלית להמשיך לנקוט במדיניות של הרחבה כמותית, בכדי לעודד את המשק לצאת מן המשבר. עם זאת, אין להתעלם מהעובדה כי העלאת ריבית על ידי הפד, תשרת את הבנק המרכזי מבחינת שער החליפין.



אמיר ירון, צילום: אלכס קולומויסקי אמיר ירון | צילום: אלכס קולומויסקי אמיר ירון, צילום: אלכס קולומויסקי


בנוגע לשער החליפין חזר הנגיד על מסריו ממסיבת העיתונאים במשרד האוצר בשבוע שעבר: ראשית, הבנק המרכזי חתר וחותר לסייע למשק להסתגל לשקל חזק יותר. שנית, הבנק המרכזי יתערב כשהוא יחוש שהשקל נמצא ברמה שלא תואמת את הנתונים הבסיסיים של המשק. לדברי הנגיד, "בראייה ארוכת טווח בנק ישראל יצר לאורך השנים תהליך שאיפשר למשק להסתגל בצורה הדרגתית ולעבור ממשק מוטה ייצור למשק מוטה שירותים, תוך שמירה על רמת תעסוקה גבוהה - וזה הישג גדול". 

ברקע הדברים, היום המשיך השקל להתחזק: הדולר איבד 0.25% ושערו היציג נקבע על 3.11 שקלים; היורו איבד 0.4% לשער יציג של 3.56 שקלים. הליש"ט השיל 0.3% ל-4.16 שקלים, לאחר הירידות אתמול - והוא נמצא בשפל של כמעט 30 שנה לעומת המטבע הישראלי.

ירון הוסיף כי "כפי שכבר הראינו רף ה-30 מיליארד דולר אינו מהווה חסם עליון לגובה ההתערבות. אנו בוחנים כל העת את ההתפתחויות בשוק מטבע החוץ והבנק ממשיך לנהל את המדיניות בהתאם למצב המשק ולהמשך הפעילות הכלכלית. לא נהיה אדישים לשינויים שאינם תואמים את הנתונים הבסיסים של המשק".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות