אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
גיימסטופ או משחק הדיונון: בסוף החלשים מתים גיימסטופ | צילום: באדיבות YES

גיימסטופ או משחק הדיונון: בסוף החלשים מתים

יוצר הקולנוע סמיואל בלאק הפך את פרשת הזינוק במניות גיימסטופ לסרט תיעודי מרתק. אבל מה שהחל להצטלם כסיפור דוד מול גולית, שבו משקיעים חובבנים הצליחו להביס את הזאבים מוול סטריט, התברר כסיפור שאין בו מנצחים, אלא דווקא הרבה מפסידים קטנים: מעובדי הרשת שלא נהנו מהזינוק במניה, ועד סוחרי היום הקטנים שנכנסו באיחור ואיבדו את כל חסכונותיהם

15.11.2021, 08:09 | רותה קופפר

"אני עדיין לא מצליח להבין מי הנוול, מי הקורבן, מי הגיבור, מה העלילה, מי הדוד ומי הגולית", אומר בתחילת הסרט התיעודי "גיימסטופ: הסחיטה הגדולה" אנדרו לסט, משקיע במניות, שלפי בית המידות שמשמש לו כרקע, אפשר לנחש כי לרוב הוא לא בדיוק בצד של הדוד בסיפור.

בינואר 2021 המניה של רשת החנויות למשחקי מחשב גיימסטופ זינקה באופן מטאורי ומפתיע — ב־1,500% תוך שבועיים — בשיאה של מגיפת הקורונה, כאשר סניפיה הלכו ונסגרו. המניה הגיעה לשיא של כל הזמנים של 483 דולר ב־28 בינואר בבורסה בניו יורק. זה קרה בזכות מאמץ מתואם של המוני גולשים בקהילת WallStreetBets באתר רדיט. אז נדמה היה שהסיפור ברור: האדם הפשוט גבר על הזאבים מוול סטריט ומקרנות הגידור החמדניות, והפעם ניצח.

פליקס, חקלאי מקוויבק ואחד המרוויחים הגדולים מפרשת גיימסטופ. למטה: סניף של הרשת. אין פה סיפור אמיתי של רובין הוד, צילום: באדיבות YES פליקס, חקלאי מקוויבק ואחד המרוויחים הגדולים מפרשת גיימסטופ. למטה: סניף של הרשת. אין פה סיפור אמיתי של רובין הוד | צילום: באדיבות YES פליקס, חקלאי מקוויבק ואחד המרוויחים הגדולים מפרשת גיימסטופ. למטה: סניף של הרשת. אין פה סיפור אמיתי של רובין הוד, צילום: באדיבות YES

מאחורי הקלעים התרחש קרב בין משקיעים מקצועיים מול משקיעים חדשים, חובבים וקטנים. החובבנים השתמשו באפליקציות אונליין וידע שקיבלו מפרשנות של כוכבי רדיט כמו "רורינג קיטי" (החתלתול השואג), ויחד הביאו למהלך הזה. הסוחרים המקצועיים שהימרו נגד החברה (ביצעו "שורט"), היו בטוחים שהיא תתרסק, ולא הבינו כיצד המניה עולה מ־4 דולר ל־400 דולר. מנגד הסוחרים החובבנים עשו "שורט סקוויז" — הפעילו לחץ על מי שהימרו נגד החברה (ומכאן שם הסרט באנגלית The Big Squeeze). 

אבל אחרי צפייה בסרט התיעודי היסודי, המעניין ורחב היריעה שמחבר בין כל חתיכות הפאזל של הסיפור המרתק הזה ויעלה מחר ב־yes דוקו, מתקבלת תמונה מורכבת יותר. בראיון עם יוצר הסרט סמיואל בלאק מתחזק עוד יותר הרושם כי זה ניצחון קטן בקרב, אבל הפסד במערכה. 

"הסיפור הוא על מערכת היחסים שלנו עם שוק המניות — יחס הפוך משהוא אמור להיות", אומר הבמאי. "כפי שטוענת בסרט סולה אומרובה (הממונה על הבנקים בארה"ב — ר"ק), 'זה כמו לכשכש בכלב'. אנחנו חיים בשביל השוק ועל פי צורכי השוק, במקום שהשוק יחיה לפי הצרכים והרצונות שלנו".

הסרט של בלאק הוא הראשון שלו כבמאי. קודם לכן הפיק סרטים רבים בעבור הדוקומנטריסט הנודע, זוכה פרס האוסקר והאמי, אלכס גיבני. "הסרטים שהוא עשה על העולם הפיננסי, כמו 'אנרון: הבחורים החכמים ביותר בחדר', שימשו לי השראה", הוא אומר. 

"כשהסיפור של גיימסטופ רק יצא עטתי עליו כי ראיתי בו זווית מעולה לדבר על שוק המניות ועל כלכלה בכלל. הדהים אותי הצורך של אנשים למצוא השקעה משותפת שתשפר את החיים שלהם, במיוחד בתקופת מגיפה. הרעב לפעולה משותפת בעולם הזה ריתק אותי".

בסרט בלאק פוגש רבים מהשחקנים בפרשה: המשקיעים החדשים, יזמי הטכנולוגיה שרוצים לפגוע במונופולים של גופי ההשקעה הגדולים וקרנות הגידור ולהנגיש את הבורסה לציבור, ומנגד הסוחרים המקצועיים שעקבו אחרי המהלך הנוכחי בפליאה גדולה, וכן המשקיעים שהרוויחו בגדול, המפסידים, וגם עובדי הרשת, שבעולם מתוקן אולי היו אמורים להרוויח מההצלחה הפנומנלית של המניה, אבל זה כמובן לא קרה.

סמיואל בלאק, צילום: ZHORA AHMED סמיואל בלאק | צילום: ZHORA AHMED סמיואל בלאק, צילום: ZHORA AHMED

"בתחילה נשאבתי לנרטיב המקובל של סיפור דוד מול גוליית", הוא מספר. "כלומר מאבק בין קרנות הגידור וגורמים כלכליים חזקים שהימרו נגד המניות של חברת חנויות משחקי המחשב,  מול אנשים שיושבים בבית, ולרשת יש ערך נוסטלגי עבורם והם מנסים לסחור במניות לראשונה בחייהם. אלה מצאו את המניה שאיפשרה להם להתעשר ובאותה הזדמנות לתקוע אצבע בעין של קרנות הגידור. 

"אבל בזמן התחקיר והעבודה על הסרט מצאתי שהתשובה לשאלה מי הנוול ומי הקורבן כאן התברר לי שכולנו קורבנות של כלכלה שמאורגנת סביב היבט מאוד מסוים של השוק הפיננסי: של הרבה ספקולנטים הרודפים אחר חפצים מנצנצים, מניות שיעלו מהר — במקום כלכלה שמעוניינת בהשקעות ארוכות טווח, שיעזרו לנו כחברה. איש בסיפור הזה לא טוען שאם המניה של גיימסטופ תעלה אנחנו כחברה נרוויח מזה". 

בלאק החל לעבוד על הסרט  ימים ספורים אחרי שהפרשה התפוצצה בכל העולם.  בקנטאקי הוא פגש את מייק מקאסקיל, מאמן כדורעף, שנהפך למולטי מיליונר בעקבות מכירת המניות בזמן הנכון, וכמוהו גם בחקלאי שמגדל עצים לחג המולד בקוויבק. "מקאסקיל עניין אותי במיוחד משום שהוא סוחר יומי (Day Trader) כבר יותר מעשור והוא מגדיר את עצמו כג'אנקי של סיכונים. הוא נהג לעקוב אחר הרשימה של החברות שהקרנות הגדולות מהמרות נגדן בכל רגע נתון, ושם הוא מצא את גיימסטופ, וכך עשה את עסקת חייו — הרוויח יותר מ־20 מיליון דולר.

"אבל היו הרבה מאוד סיפורים של אחרים, שלא הצליחו. הסיקור  של הפרשה היה כל כך גדול, שרבים נכנסו מאוחר מדי. הם קנו את המניה כשהיא כבר עלתה. דניאל נורייגה, נהג אוּבּר מטקסס, מתאר בסרט את ההחלטה השגויה של לקנות את המניה מאוחר מדי, ולהחזיק בה יותר מדי, עד שהפסיד את חסכונותיו".

רבים מהמשקיעים במניה ניזונו ממידע של פרשנים עצמאיים באינטרנט. זה היבט מעניין. "רורינג קיטי נחשב למחולל האירוע", מסביר בלאק את השפעתו על קהילת האונליין והשאיפה שלה לדמוקרטיזציה של הסחר בשוק המניות. "סחר של חובבנים והפופוליזם של הבורסה, התחיל בשנות ה־90. הרעיון מאחוריו הוא שכל אחד יכול להיות סוחר, לא רק ברוקרים של חברות השקעה גדולות. בשנים האחרונות הרעיון זכה לגילגול מחדש בצורת אפליקציות כמו 'רובין הוד', המאפשרת לסחור במניות ללא עמלות. ומאחר שהבורסה עלתה גם בזמן המגיפה, היא נהפכה לפרנסה אלטרנטיבית לאנשים מן השורה".

מה ההשפעה של הרשתות החברתיות על המהלך? 

"קהילת האונליין בתחום וכוללת פורומים שמקיימים דיונים ערים על אילו מניות לקנות, מקדמת את הדמוקרטיזציה של המסחר. העניין הוא שכאשר המניות תנודתיות, כאלה שעולות מ־4 דולר ל־400 דולר, הסכנה לסוחרים גדלה. ברור שהיא תרד ויהיה איזון". 

הסרט מספר את הסיפור מהרבה נקודות מבט. מי חסר בו?

"היו כמה אנשים שרציתי לראיין לסרט אבל בגלל סיבות משפטיות או פשוט משום שלא רצו, לא הצלחתי להגיע אליהם. רציתי לדבר עם קית גיל, האיש שמסתתר מאחורי הכינוי רוריננ קיטי וחולל את הפרשה, ויותר מכל, רציתי לדבר עם גבריאל פלוטקין, מחברת מלווין קפיטל. הוא נחשב למנהל קרן גידור שרבים בוולסטריט נושאים את עיניהם אליו. הוא היה הסמל של אלה שהימרו נגד גיימסופ. הוא שם הרבה מאוד כסף כדי שהמניה תמשיך לרדת ושהחברה תפשוט את הרגל — וטעה. הוא נקרא להעיד בפני הקונגרס האמריקאי, בוועדה שבסוף הסתכמה בכלום. פלוטקין סירב לדבר עם התקשורת על הנושא, אבל הוא אחד המפסידים הגדולים ביותר של הסיפור הזה. כמובן שלמרות ההפסדים הגדולים, מצבו טוב, הוא הצליח לקבל הלוואות גדולות מקרנות אחרות. בניגוד לדניאל נורייגה, נהג האובר מטקסס, שאין לו קשרים כאלה".

סרטו של בלאק הוא ראשון מבין שבעה פרויקטים לפחות על הפרשה, עלילתיים ותיעודיים. "בסרטים העלילתיים הסיפור בוודאי יוצג כמקרה תמים של טובים מול רעים, הכוח של ההמון מול העשירים המופלגים מוולסטריט", מסכם בלאק, "אבל הבורסה, גם בידיים של סוחרים חובבנים, כך אומר בסרט שלי הכתב הכלכלי דאג האנווד, היא דרך שבה עשירים מתעשרים מעבודת כפיים של אנשים אמיתיים".


תגיות