אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
יצוא מסחרי של תפרחות קנאביס? איחרנו את הרכבת צילום: יפעת גולן

יצוא מסחרי של תפרחות קנאביס? איחרנו את הרכבת

למרות החלטת ממשלה ב-2019 לאפשר יצוא קנאביס מישראל, הקיפאון הפוליטי והמגפה עצרו את התהליך. את המחיר משלמים חקלאים ויזמים שהשקיעו בענף עשרות מיליוני שקלים ולא רואים אופק להחזר השקעתם, ואזרחי ישראל הנזקקים לקנאביס הרפואי ונאלצים לשלם מחירים גבוהים כדי לממן את פעילות החברות שהוגבלה לישראל בלבד

15.11.2021, 12:33 | יעל הרוש

תחום הקנאביס הרפואי בישראל החל את דרכו בשנת 2010 עם מתן הרישיונות הראשונים על ידי משרד הבריאות למספר מצומצם של חברות שפעלו באותה העת בתחום זה שהיה בוסרי, חלוצי ויש לומר אף ניסיוני. כשהתחיל המסע להסדרת הקנאביס הרפואי, מעטים האנשים ששיווי בנפשם כי תחום זה יהפוך להיות אחד מהתחומים האטרקטיבים והדינאמים במשק הישראלי.

בתחילה, היו אלה 7 חברות הקנאביס החלוצות שמכונות "המגדלים המקוריים", ביניהן תיקון עולם, חברת IMC, שיח שריד ואחרות, אשר נשאו על גבן את תעשיית הקנאביס שמנתה דאז כ-5,000 מטופלים בעלי התוויות שונות. 

בשנת 2011 התקבלה החלטת ממשלה מספר 3609 שעניינה "פיקוח והסדרת מקור לאספקת קנביס למטרות רפואיות ולמחקר", במסגרתה היה על משרד הבריאות, בהתייעצות עם משטרת ישראל ומשרד החקלאות, לפעול להסדרת מקור אספקה מפוקח של קנאביס. עוד נקבע, כי היחידה לקנביס רפואי - היק''ר - תשמש "סוכנות ממשלתית" בהתאם להוראות האמנה לסמים נרקוטיים (1961).

כך התחילה להתפתח תעשיה של ממש, לגיטימית, חוקית וכזו המסייעת למטופלים לקבל מזור למצבים רפואיים שונים. היק"ר פעלה במספר מישורים בכדי ליצר סטנדרטיזציה ולהחמיר את הרגולציה והפיקוח סביב מוצר הקנאביס כך שיחשב כמעין תרופה. כך, על אף שקנאביס רפואי אינו מוגדר כתרופה, בשנת 2019 ביצע היק"ר רפורמה, שבין היתר, ניסתה לשוות לתחום הקנאביס נופח של תחום הפארמה-תרופות עם בדיקות מעבדה, טיפול בקנאביס בחדרים נקיים במפעל בעל תקן-GMP, גידול במצעים מנותקים מהקרקע, מכירה בבתי מרקחת ועוד. 

קנאביס. יש עוד מה לעשות , צילום: IMC קנאביס. יש עוד מה לעשות | צילום: IMC קנאביס. יש עוד מה לעשות , צילום: IMC

התפתחות השוק כמו גם שינויים חברתיים-תפיסתיים סביב הקנאביס בכלל ולצרכים רפואיים בפרט הובילו לגדילה משמעותית של מספר המטופלים בישראל. כך, בעוד שבשנת 2010 היו בישראל כ-5,000 מטופלים, בשנת 2014 השוק למעלה מהכפיל עצמו עם כ-12,500 מטופלים, בשנת 2018 כ-30,000 מטופלים, ב-2020 כ-60,000 מטופלים וכיום חצינו את רף 100,000 מטופלי קנאביס רפואי בישראל.

הגדילה המהירה והמשמעותית בכמות המטופלים הובילה לכניסתם של שחקנים רבים לשוק כמו גם לשמות מוכרים מעולם העסקים, הפוליטיקה הצבא והמשפט אשר זיהו את ההזדמנויות העסקיות שהתחום מיצר והצטרפו כמוצאי שלל רב.

כיום ישנן עשרות חברות המחזיקות ברישיונות לגידול קנאביס רפואי. זאת לצד חברות נוספות המחזיקות ברישיון לתפעול מפעלי קנאביס, בתי מסחר לקנאביס ובתי מרקחת המחזיקים ברישיונות ייעודיים למכירה של מוצרי קנאביס. תעשיה של ממש. מתבגרת ומתעצבת.

ובכל זאת היות ועסקינן במדינת ישראל, הלו היא "הסטארט-אפ ניישן", לצד החקלאות, התעשיה ובתי המרקחת, ישנן חברות רבות העוסקות במחקר ופיתוח וחדשנות. 

למותר לציין כי תעשיית הקנאביס לא פסחה על שוק ההון וכיום ישנן כ-15 חברות בענף שהינן ציבוריות, מרביתן נסחרות בבורסת תל-אביב. חברת IMC היתה ראשונה להיסחר מחוץ לישראל, בבורסת קנדה והראשונה להיסחר בבורסת נסד"ק היוקרתית כאשר לאחרונה הצטרפה אליה חברת אינטרקיור. 

אולם, לא הכל כל כך ורוד. מספר החברות הרב אינו מצדיק תעשיה המונה כ-100,000 מטופלים; מספר מכובד לכל הדעות במדינה קטנה כשלנו. סיבה משמעותית נוספת להתפתחות המואצת של התעשיה, נבעה מציפיה לשינוים רגולטורים שיזניקו את שווי החברות ויאפשרו פתיחת אפשרויות כלכליות ועסקיות. ובמילה אחת- יצוא. 

המחברת, יעל הרוש, צילום: יפעת גולן המחברת, יעל הרוש | צילום: יפעת גולן המחברת, יעל הרוש, צילום: יפעת גולן

התעשיה כולה חיכתה בציפיה רבה לאישור הממשלה את יצוא תפרחות הקנאביס מישראל לאירופה ולמדינות נוספות בהן הרגולציה מאפשרת זאת. הגידול הישראלי האיכותי הנשען על עשור של ידע וניסיון ובשילוב עלויות גידול נמוכות הנובעות מאקלים מיטבי וטכנולוגיה חקלאית, היו אמורים להציב את ישראל כמעצמת יצוא קנאביס. 

בינואר 2019 הגיעה הבשורה - אושר בהחלטת ממשלה יצוא קנאביס רפואי מישראל. מכאן היה על הכנסת לתקן תקנות ולהוציא את המהלך לפועל. אלא שללא ממשלה, עם מצב פוליטי רעוע ומגיפה עולמית ברקע, ההליך קפא על שמריו וטרם התחיל יצוא מסחרי של תפרחות קנאביס לחו"ל.

ללא ספק ניתן לומר שבשלב הזה, איחרנו את הרכבת. מי נפגע מכך? כולם. חקלאים ואנשי עסקים שהשקיעו כספים אדירים, ללא אופק החזר להשקעתם בשוק מוגבל, מדינת ישראל ואזרחיה שהיו נהנים מתקבולי המיסים על רווחי החברות והמטופלים שחווים עליית מחירים בישראל כאשר החברות היו יכולות לאזן את רווחיהן על חשבון רווחי היצוא.

ונסיים באופטימיות. לפתחו של המחוקק עומדות משימות חשובות נוספות שיש לקדמן, ויפה שעה אחת קודם- הוצאת ה-CBD (הרכיב נטול החומר הפסיכואקטיבי) מפקודת הסמים המסוכנים, התרה של לגליזציה בדומה לקנדה ומדינות רבות בארה"ב והפחתת חסמים רגולטוריים. 

וחלום היצוא, עדין בגדר חלום שתעשיה שלמה מקווה שיתממש.  

*כותבת המאמר היא יעל הרוש, יועצת משפטית ראשית ומנהלת עסקית בחברת IMC 


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות