"מיזם שהפך במהירות לחברה בוגרת, נדרש להתנהלות אחראית"

"לצד החגיגה המוצדקת והמרגשת על ההצלחה הגדולה של התעשייה בייצור סדרתי של יוניקורונים, עלינו גם לבחון מה המחויבויות והציפיות שמגיעות עם אותה צמיחה וכיצד עלינו להיערך לתקופה בה חברות ישראליות מצופות להתנהל כארגון בוגר", כך אמר ד"ר נמרוד קוזלובסקי מרצה בכיר ללימודי סייבר באוניברסיטת ת"א ומייסד Cytactic, בפתיחת ועידת Mind the Tech NY 2021 של כלכליסט ובנק לאומי.

לדברי קוזלובסקי, חשוב להפנות זרקור גם למחויבויות שמגיעות עם הסטטוס החדש של המיזמים הישראליים. "הם צריכים להתבגר, שכן great power comes with great responsibility. כאשר מיזם הופך לחברה בוגרת עצמאית בתהליך מואץ, ובוודאי כאשר הוא הופך לחברה ציבורית, מתלוות לכך חובות - הוא נדרש להתנהלות אחרת, שכוללת היבטים של ניהול תאגידי, תכנון פיננסי ושקיפות. בנוסף, הציפייה מהסטארט-אפ היא לנהל את הסיכונים והחשיפות שכרוכות בפעילותו ולהכיר בהשלכות שיש להם".

"הכנס הזה עוסק בשינויים שעוברים על תעשיית ההייטק הישראלית. הוא נוגע גם בשינויים שצריכים לקרות בחברות עצמן. הכנס הזה הוא במידה מסוימת גם קריאת ההשכמה לתעשייה להתבגר", קרא קוזלובסקי. "כיום, מיזמים ישראליים לא מייעדים עצמם לרכישה מהירה. התעשייה מכוונת למיזמים שיהפכו לחברות עצמאיות בוגרות. ובה בעת, ההאצה בטרנספורמציה דיגיטלית, שעוד הלכה והאיצה בתקופת הקורונה, גורמת לכך שמיזמים עוברים מהר לסביבת פרודקשן. סטארט-אפ יכול למצוא את עצמו תוך זמן קצר משרת מיליוני לקוחות ישירות במודל B2C או אלפי חברות במודל SaaS .ה-scale הרבה יותר מהיר. חברות שמגייסות הרבה כסף ומהר אף מצופות להאיץ את ה-scaling. לפתע, מיזמים שנמצאים בליבת פעילות בינלאומית בתחומים רגישים כמו בריאות, פיננסים או סחר, הופכים לשחקן ראשי בה".

על חוסר המוכנות: "כאשר מתגלה אירוע סייבר מצפים מהמיזם לנהוג כחברה בוגרת. גילינו שמיזמים שגדלו מהר מדי עדיין לא ערוכים לזה" | צילום: אוראל כהן

קוזלובסקי ציין כי חברת Cytactic שהקים, לניהול משברי סייבר וההיערכות אליהם, ליוותה בשנים האחרונות משברים של מיזמי טכנולוגיה ישראליים שהיו תחת מתקפה, או שחולשה בהם נוצלה כדי להגיע לתאגידים המשתמשים בהם. "משעה שאתה משרת במודל SaaS תאגידי ענק, תקלה אצלך היא בעלת פוטנציאל התפרסות ניכר. הם מעבדים ומאחסנים מידע רגיש, הם הופכים לרכיב קריטי במהימנותם ובזמינותם של תהליכים - ובאופן בלתי נמנע הם הופכים לנקודת כשל", אמר. 

"כאשר מתגלה האירוע, מצפים מהמיזם הישראלי לנהוג כחברה בוגרת - לדעת לחקור את התקרית, להתנהל תקשורתית בצורה שקולה, לנהל את הסיכון ולעמוד בחובות הדיווח והבקרות. ושם גילינו, לצערנו, שהמיזמים שגדלו מהר מדי עדיין לא ערוכים לזה. הם לעתים מנהלים פעילות בריאות דיגיטלית רגישה, או מצויים בלב תהליך כלכלי משמעותי, אך בקרות אירוע אבטחת מידע ופרטיות מתגלה שהם לא נערכו לאפשרות המאוד סבירה של אירוע סייבר או דלף מידע. אין להם צוות ערוך לניהול משברי סייבר - לרוב, תאמינו או לא, אפילו אין להם איש אבטחת מידע, אין להם את הנהלים להתמודדות עם האירוע, ואין להם את המענה שנמצא בהתאמה לסיכון שהם מייצרים. אך כאשר המיזם גייס כבר מאות מליוני דולרים ונסחר בשוויים של מילארדים, הלקוחות, הרגולטורים ושוק ההון אינם עוד סלחניים להתנהלות כזו", אמר.