מתוך "הפסיכולוג בדלת ממול" | צילומים: apple tv , באדיבות YES , אי פי אי
איך עושה יהודי: מחאת ה-JewFace בהוליווד
למרות סבך הייצוגים והזהויות שאליו נקלעה הוליווד, אין לה בעיה לשבץ שחקנים גויים בתפקידי יהודים, לפעמים באופן סטריאוטיפי. עכשיו נחקק שם הביטוי JewFace, שמביע מחאה בדיוק על כך
אחד הדימויים הראשונים במיני־סדרה החדשה "הפסיכולוג בדלת ממול", שעלתה עם שלושה פרקים באפל טי.וי פלוס בשישי שעבר, הוא כיפה על ראשו של מישהו, סימן לעולם שבו תתרחש הסדרה.
קראו עוד בכלכליסט:
הגיבורים שלה הם ד"ר אייק הרשקוביץ (פול ראד) ומארטי מרקוביץ (ויל פארל), שני יהודים מניו יורק, והיא עוסקת במערכת היחסים הנצלנית שהיתה ביניהם במשך 30 שנה. ההגדרה של השניים כ"שני יהודים" ולא "שני גברים מניו יורק" משמעותית. היהדות שלהם תופסת מקום מרכזי בסדרה המושכת הזאת. בפרק השני מארטי, העומד לחגוג יום הולדת 40, עושה בר מצווה שנייה; עוד קודם לכן אייק מספר למארטי שהוריו ניצולי שואה; ובכלל גיבורי הסדרה מייצגים סטריאוטיפים של יהודים אשכנזים אמריקאיים. מארטי הוא מין נעבעך ואייק הוא מאכער. כסף הוא הגורם המחולל בקשר שלהם. לפיליס, אחותו של מארטי, יש שיער שחור מתולתל, משקפיים, קול צרוד ורם, וגם מבטא ניו־יורקי מתובל במילים ביידיש, קריקטורה של יהודייה.
בעידן פוליטיקת הזהויות, שבו בארה"ב נזהרים מאוד ברגשות של מיעוטים, מעניין לראות גילום כה בוטה של מיעוט. גם אם הם לא בדיוק מיעוט מופלה היהודים הם 2% מאוכלוסיית ארה"ב ואך לפני כמה שנים צעדו ניאו נאצים עם לפידים וצעקו "יהודים לא יחליפו אותנו!". הסדרה מצטרפת לדימויים דומים ליהודים, אבל אגביים יותר בסדרות כמו "דופסיק" על משפחת סאקלר היהודית ו"פשע אמריקאי: מוניקה לווינסקי".
לא מפתיע לגלות שדימויים כאלה מעוררים דיון ער בארה"ב. "יש מי שחושבים שלהוליווד יש בעיה עם יהודים", נכתב בכותרת של "יו.אס.אי טודיי" על הליהוק של לא יהודים לתפקידי יהודים, כמו שעושים ב"גברת מייזל המופלאה", בכיכובה של רייצ'ל ברוסנאן, ב"טרנספרנט", שבה קתרין האן, מ"הפסיכולוג בדלת ממול", שאינה יהודייה גם מגלמת יהודייה ובסדרה הזו עצמה שבה פול ראד הוא היחידי מבין השלושה שהוא יהודי.
לתופעה כבר יש שם שטבעה הקומיקאית היהודייה שרה סילברמן: JewFace, בהשאלה מהביטוי BlackFace, מנהג מגונה שבו לבנים בעבר (ולמרבה המבוכה גם בהווה), חלקם בדרנים יהודים, צבעו את פניהם בשחור כדי לגלם שחורים וכך להגחיך אותם. מה שעורר כמובן זעם על ההשוואה שאינה במקומה.
בפודקאסט שלה הפנתה סילברמן את תשומת הלב לכך ששחקניות יהודיות כמעט שלא מקבלות תפקידים של יהודיות. היא הזכירה את קתרין האן, אבל גם את רייצ'ל ברוסנאן ב"גברת מייזל", פליסיטי ג'ונס שגילמה את שופטת העליון היהודייה רות ביידר גינזבורג וטרייסי אולמן שגילמה את בטי פרידן היהודייה ב"גברת אמריקה".
"לראות שחקן לא יהודי מגלם יהודי זה פשוט מביך, ממש קרינג'", אמרה סילברמן. הדיון מתקשר לשיח רחב יותר על ייצוג של מיעוטים אחרים כמו מקהילת הלהט"ב למשל, כשעל השאלה מה קודם למה: ייצוג נאמן או משחק טוב? הדעות חלוקות. ג'ודי קלאס, מרצה ללימודים יהודיים באוניברסיטת ואנדרבילט, אמרה ל"יו.אס.אי טודיי" ש"יש כל כך מעט תפקידים של נשים יהודיות ולרוב הן מוצגות באופן סטריאוטיפי ומכוער, שכאשר יש תפקיד רומנטי ראשי, הייתי רוצה ששחקנית יהודייה תגלם אותו". ואילו הפרופ' ליהדות מודרנית מאוניברסיטת קולג' לונדון, מייקל ברקוביץ, חושב שלרוב "אין בעיה עם זה שלא יהודים יגלמו יהודים".
סילברמן, שבעצמה לא קיבלה תפקיד מסוים לאחר שהסתבכה בפרשה הכוללת בלאקפייס, הפנתה את הטענות שלה גם לתוך הקהילה, ולתסריטאים שבאים מתוכה שיצרו דמויות "מנקודת מבט של עיניים תכולות", ובכך התייחסה לרצון שהוטמע ביהודים לדחות את השוני, "האחרות שלהם", מקרבם.
לארי דייוויד, בעונה החדשה שלו, מצליח לגעת בנושא מכל הכיוונים, בדרכו הייחודית. בפרק המדובר הוא נסחט בשל עניין כלשהו, ולכן מתעקש ללהק לתפקיד נערה יהודייה, בסדרה על חייו כ"לארי הצעיר", צעירה לטינית, ללא שום כישורי משחק.