"ניכרת אכיפה יצירתית בכל הנוגע לחברות טכנולוגיות מעקב וזיהוי פנים"

"מדינות נמצאות בחזית הרגולציה של AI כרגע, והיבטים רבים מנותחים כמו סוגים שונים של ביומטריה", אמרה פרופ' אלן גודמן, מנהלת שותפה של בית הספר למשפטים רוטגרס לעומר כביר מ"כלכליסט" בוועידת Mind the Tech NY 2021 של כלכליסט ובנק לאומי אתמול. בתפקידה ברוטגרס, גודמן היא מומחית למדיניות מידע ומשפט.

"חברות טכנולוגיה, בפרט חברות שלב עשייתן הוא בבינה מלאכותית וזיהוי פנים פועלות ראש בראש מול ממשלות שמנסות לבצע פיקוח על פעילות החברה, בזמן שדאגות לפרטיות משתמשים ואזרחים הופכים במהירות לבעיה", אמרה גודמן. רגולציה ממשלתית חדשה נרקמת על ידי ארה"ב בכל הנוגע לטכנולוגיות בינה מלאכותית, הסבירה, וזיהתה שני סוגים עיקריים. הראשונה כרוכה בהזדמנויות, ואילו השנייה מתייחסת לאיומים. "ביוני 2021, ממשלת ארה"ב העבירה הצעת חוק שתכניס 100 מיליארד דולר לרובוטיקה וטכנולוגיות בינה מלאכותית. יש גם מאמץ ליצור תשתית ענן ארצית, וליצור גישה לנתונים ציבוריים ומחקריים. מאחורי השקעה בטכנולוגיות אלו יש הרבה כוח ממשלתי. מצד שני, בארה"ב הרגולציה פועלת על פי מערכת פדרלית, ותחומים כמו ביומטריה מנותחים", אמרה. "ראינו רגולציה ממשלתית נגד חברות כמו Clearview AI, וטכנולוגיית זיהוי פנים שלה. היו כמה הצעות וקריאות לשקיפות אלגוריתמית ואחריות".

פרופ' אלן גודמן מומחית אסדרה ורגולציה של רשתות חבתרתיות, אוניברסיטת רטגרס | צילום: אוראל כהן

אמנם יש התמקדות כבדה באלגוריתמים, גופים משפטיים צריכים לחשוב גם על רוח החוק, דעת הקהל והאנרגיה הרגולטורית, שיכולים לבוא לידי ביטוי במגוון רחב מאוד של חברות טכנולוגיה, היא הסבירה. גודמן אף הצביעה על החשש הגובר של חברות שרוכשות את הטכנולוגיות הללו, וחוששות להיות נגועות בתגובת נגד. "הם מתכוונים לעמוד על כך שהם יהיו מוגנים לפני שהם נכנסים לכל סוג של חוזה ממשלתי", אמרה.

ישנה גם רגישות מצד חברות אבטחת סייבר ישראליות, הפועלות באזורים כאלה, אך כיום אין תנועה להסדיר את פעילותן. גודמן נזכרת שוב ב-Clearview AI, שהשתמשה בתמונות מדוגמניות שהיה להן את הזכות לשימוש בתמונות אבל החברה בכל זאת השתמשה בתמונות כדי לאמן ללא רשות את המודלים שלה. בעקבות פעילות זו הענישה ועדת הסחר הפדרלית (FTC) את החברה. "ניכר כי צומחת אכיפה יצירתית יותר בכל הנוגע לחברות טכנולוגיות מעקב וזיהוי פנים", אמרה.