אן דריפ השלימה סבב גיוס שני בהובלת גרנות, חברת ההשקעות של הקיבוצים

חברת טכנולוגיות ההשקיה החכמות אן דריפ, NDrip, השלימה השבוע סבב גיוס שני, בהיקף של 20 מיליון דולר. ל"כלכליסט" נודע כי את הסבב הובילה גרנות, חברת ההשקעות של הקיבוצים מהשרון, השותפה בתנובה. עד היום גייסה החברה 40 מיליון דולר.

בין המשקיעים של אן דריפ בסבב הראשון נמצאים מנהלי קרן ההשקעות טנא, אריאל הלפרין ורן בן אור, קרן האימפקט ברידג'ס ישראל, חברת RDC, קיבוץ עין חרוד איחוד וקבוצת משקיעים אמריקאים בהובלת סת' סיגל, מחבר רב המכר: "Let there be water". סיגל מכהן כסמנכ''ל הקיימות בחברה. כספי הגיוס ישמשו להרחבת תשתית החברה בארה"ב, הרחבת הפעילות בהודו, וחיזוק מערכי המו"פ, הנדסה וייצור, שיווק ומכירות בחברה.

אן דריפ הוקמה ב־2015 ע"י פרופ' אורי שני, ראש רשות המים לשעבר, במטרה לפתח דור חדש של טפטפות, שיהיה זול משמעותית מהדור הראשון שפיתחה חברת נטפים, ויאפשר השקיית שדות המושקים כיום בשיטת ההצפה, הנהוגה ב־85% משטחי החקלאות בעולם. החברה פיתחה חיישן בשם אן־דריפ קונקט, שעוקב אחר הגידול ותנאי הקרקע ומעניק לחקלאי המלצות השקיה והוראות מתי להשקות ולדשן בזמן אמת דרך הסמארטפון.

החברה מנוהלת ע"י ערן פולק, לשעבר המשנה לראש אגף תקציבים באוצר. בהנהלה חברות גם מנהלת התפעול תמי שור, לשעבר סגנית מנהל רשות המים, וסמנכ''לית הכספים, רו''ח עינב טבק. החברה מעסיקה 55 עובדים.

המערכת של אן דריפ פועלת ב־17 מדינות, בהן ארה"ב, אוסטרליה, ווייטנאם וניגריה. היא צורכת פחות מים, והגדילה את היבולים באותם מקומות ב־30%. עם פרוץ הקורונה עברה החברה לייצר מערכות גם לחוות קטנות. ב־2018 הקימה החברה בהשקעה של כמיליון דולר מפעל לייצור תעשייתי של המוצר והחלה במכירות. היא הקימה שתי חברות שיווק, בארה"ב ובאוסטרליה, ורשמה פטנטים בכמה שווקים חשובים, בהם הודו וסין. לאחרונה זכתה אן דריפ במענק של 2.5 מיליון דולר מטעם משרד החקלאות האמריקאי להטמעת המערכות שלה בקרב חקלאים בארה"ב. זאת, במטרה לחסוך יותר מ־10 מיליון מ"ק של מים מדי שנה.

בפברואר האחרון פתחה החברה בהכנות להנפקה בבורסה בת"א לפי שווי של 250־300 מיליון שקל ובניסיון לגייס 50־60 מיליון שקל. החברה אף בחרה את דיסקונט חיתום כחתם שיוביל את ההנפקה, אבל היא לא יצאה לפועל מסיבות שונות, ועשויה לקרות בעוד שנה־שנתיים.

ישראל נחשבת למעצמה בתחום ההשקיה בטפטוף. נטפים, פלסטרו (כיום ריווליס) ונען־דן (כיום ג'יין ההודית) המובילות בתעשיה, צמחו כולן בארץ, בתעשיה הקיבוצית, חצרים, גבת ונען.