הממשלה רוקנה את קופת כספי שיקום המחצבות

ההצהרות על הצורך להתגייס לשמירת הסביבה ולטיפול משמעותי במשבר האקלים הן רבות, אך המעשים לא תמיד תומכים בהן. 

לפני מספר שבועות הצליחה הממשלה לאשר בכנסת את התיקון לפקודת המכרות, שמשמעותו ריקון 500 מיליון שקל מתוך קופתה של הקרן לשיקום מחצבות, והעברתם למשרד האוצר לטובת שימושים אחרים שהוחלט שהם חשובים יותר.

זה קרה ב־18 באוקטובר, ימים בודדים לפני שמשלחת ישראלית גדולה - בראשות ראש הממשלה נפתלי בנט, שרת האנרגיה קארין אלהרר והשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג - יצאה לוועידת האקלים המדוברת של האו"ם שהתקיימה בגלזגו, סקוטלנד.

פארק צבעי רמון. מחצבה משוקמת ליד מצפה רמון | צילום: ענת רואה

משמעות התיקון לחוק שאושר היא כי המדינה נוטלת הלוואה בהיקף חצי מיליארד שקל מקופתה של הקרן, אשר הוקמה על ידי המדינה במטרה לשקם מחצבות נטושות שמהוות מפגע סביבתי ובטיחותי. הרעיון להפוך את קרן המחצבות לקופה הקטנה של משרד האוצר נולד עוד בתקופת הממשלה הקודמת, כששר האנרגיה היה יובל שטייניץ. משרד האנרגיה מתוקף היותו מופקד על המחצבים, לרבות גביית התמלוגים עבור שימוש באוצרות הטבע, הוא גם זה שמפקח על הקרן לשיקום מחצבות.

בסוף דצמבר 2020, בעיצומו של משבר הקורונה ובעת שישראל היתה נתונה בסגר השלישי, ומספר ימים לאחר פיזור הכנסת ה־23, פרסם משרד האנרגיה תזכיר חוק לתיקון פקודת המכרות. הדבר הוסבר במצב הכלכלי ובמשבר הקורונה, והתיקון התבקש לאשר העברת 500 מיליון שקל מקופתה של הקרן לאוצר המדינה.

בישראל ישנן מאות מחצבות נטושות ובין המטרות שעמדו בבסיס יסוד הקרן היה הרצון להחזיר לרווחת הציבור שטחים בהן הסתיימה החציבה, וזאת על ידי שיקומם לטובת שטחי תיירות, פארקים, מרכזי לימוד גיאולוגים, טבע ועוד. הקרן ממומנת מתוך כספיה העצמיים שמקורם בתשלומים בהם מחוייבים כל בעלי המחצבות לפי הסוגים והכמויות שנחצבו במחצבה. הכסף משמש גם לשיקום מחצבות ישנות שלא הועברו בגינן תשלומים לקרן.

מבקר המדינה: רק 17% מהמחצבות שוקמו

בשנים האחרונות הקרן הוציאה סכומים נמוכים יחסית לצורך ביצוע תפקידה בכל שנה, ואלו עמדו על כ־20 מיליון שקל בשנה. מול הוצאה שנתית כזו, משרד האוצר סבר שהגיוני ביותר בעת הזו לקחת את הכסף לשימושים חשובים במקום שישכב בקופת הקרן. באותו מועד הצטברו לזכות הקרן 620 מיליון שקל, כך שהאוצר ומשרד האנרגיה החליטו שניתן להלוות מהקרן 500 מיליון שקל, והיתר ישמש לצורך מימון פעילותה.

אלא שהסיבה שהכספים שכבו בקופת הקרן לא היתה שאין בהם צורך. למעשה, ההפך הוא הנכון: לא נעשו הפעולות המתאימות והנדרשות על מנת למצות את הכספים והקרן ביצעה מעט פרויקטים בכל שנה ומאות מחצבות עדיין ממתינות לשיקומן.

בנוסף, לקראת 2021 החליטה הקרן להרחיב משמעותית את פעילותה ותקצבה אותה ב־85 מיליון שקל, למעלה מפי 4 מהתקציב בשנת 2020 ובשנים שקדמו לה. לפי התוכנית ל־2021 מתוכננת הקרן לבצע שיקום של שורת מחצבות, בהן: פארק המכתש בבאר שבע, מלכיה, כפר הרוא"ה, רביבים, מג'ד אל כרום, יחיעם. וכן להשלים את הפרויקט לשיקום מחצבות גן לאומי מגדל צדק. בשלבי תכנון מצויים כעת שיקום מחצבות בחצור הגלילית, חורפיש, צפת, נחל ניצנה, יבנאל, האגמים בנשר, צאלים ועוד.

מחצבה ליד שפרעם עם פסולת מזוהמת. מפגע סביבתי ובטיחותי | צילום: הפורום לישראל ירוקה

אמנם נותרו בקרן 130 מיליון שקל ויש מקור תקציבי לכיסוי הוצאות שנת 2021, אולם אם הקרן אכן תעמיק את פעילותה ברור שהדבר לא יתאפשר בשנים הבאות בשל היעדר מקור כספי מתאים שכן היתרות שבקרן כבר נמסרו כהלוואה לאוצר. הכנסות הקרן בכל שנה עומדות על כ־20-18 מיליון שקל. לאחר שהאוצר הודיע בינואר 2021 על כוונתו ליטול את הכסף ופרסם את תזכיר החוק, הודיעו מספר ארגוני סביבה על התנגדותם. במאי 2021 גם פורסם דו"ח של מבקר המדינה שבחן את פעילותה של הקרן ומצא ליקויים רבים. על פי תמונת המצב העולה מהביקורת, בישראל יש הרבה מאוד מחצבות נטושות, אך רק רבע מהן הוכרזו טעונות שיקום ורק 17% שוקמו בפועל. הרוב המכריע של המחצבות טרם שוקם, לקרן אין מידע עדכני על המחצבות הנטושות ובכדי לשקם את כל המחצבות נדרשים לקרן 5 מיליארד שקל שאין לה. כלומר סכום העומד על פי 10 מההלוואה שמשרד האוצר לקח מהקרן. 

בדו"ח המבקר הוא מסביר כי הסיבה שהצטברו בקופתה יתרות הן שכמעט לא בוצעו פעולות שיקום בין השנים 2019-2014. מדו"ח המבקר עלה עוד כי כי שר האנרגיה הקודם שטייניץ סיכם עם שר האוצר כי "משרד האנרגיה יתוקצב ב־50% מהסכום שיועבר לטובת פרויקטי האצה בתחום האנרגיה, קרי 250 מיליון שקל". המשמעות היא שמחצית מהכסף שנלקח מקופתה של קרן המחצבות כלל לא יופנה לשיקום מחצבות עתידי אלא ליעודים אחרים בתחום האנרגיה. זאת, כאמור, למרות שלקרן נדרשים מילארדים בכדי לממן את שיקום כל המחצבות הנטושות.

במאי 2021 זמן קצר לפני השבעת ממשלת בנט־לפיד, הציג השר שטייניץ במליאת הכנסת את התיקון. גם באותה עת עדיין לא היה תקציב מדינה. שטייניץ הסביר כי לאורך השנים הצטברו בקרן יתרות מזומן גבוהות שלא ניתנות לשימוש בשנים הקרובות. "יתרות מזומן אלה נדרשות לנוכח הגירעון בתקציב המדינה שנוצר בעקבות משבר הקורונה, המחייב את האוצר למצוא מקורות תקציביים נוספים", אמר, והוסיף: "במסגרת התיקון לחוק מוצע לעשות שימוש ביתרות המזומן שנצברו בקרן המחצבות ולהעבירן זמנית לתקציב המדינה. האוצר מתחייב לתקצב את הקרן בכל הוצאותיה בשנים הקרובות. אני מדגיש כי מדובר בהעברה זמנית של הכספים שישובו לשמש למטרות המקוריות של הקרן. כלומר, העברה זו היא בעצם במידה רבה פעולה טכנית שלא תפגע בפעילות השוטפת של הקרן".

ביוני 2021 הושבעה ממשלה חדשה, השר שטייניץ פינה את מקומו לשרת האנרגיה קארין אלהרר, גם שר האוצר התחלף, ובעיקר היה צפי לאישורו של תקציב מדינה. אלא שאף אחד מהגורמים הללו לא חשב לוותר על התוכנית והליכי החקיקה של התיקון לחוק המשיכו כמתוכנן.

המחצבות מאחסנות פסולת פירטית

בתחילת חודש אוגוסט התקיים דיון בוועדת הכלכלה על הצגת החוק ובו הציג מנהל מינהל אוצרות טבע במשרד האנרגיה גיא סמט את התיקון. "אני רוצה להגיד כבר עכשיו שהקרן צריכה לשמור כספים וחובה עליה לא לפזר אותם ולנצל עד תום את כספי הקרן, כי יש מחצבות גדולות שצריך להמשיך ולשקם אותן, כמו מחצבת טורעאן ומחצבת גולני, מחצבת כפר גלעדי, מחצבות במרכז הארץ ובמודיעין". לטענת סמט, אלו מחצבות גדולות שבשנים הקרובות לא צפויות לעבור הליך שיקום "ולכן הקרן צריכה לשמור על אותם כספים ולא לפזר אותם בין כל הרשויות ולבנות גני משחקים ועוד, אלא להתנהל באחריות מסוימת".

ב־18 באוקטובר עלה תיקון החוק להצבעה במליאת הכנסת, לא נרשמה אף הסתייגות והוא אושר ברוב של 42 חברי כנסת וללא מתנגדים. על פי ההחלטה, הכספים יועברו לאוצר המדינה בתוך 45 ימים ממועד אישור התיקון, כלומר בעוד כשבועיים. לפי התיקון לחוק, הכסף יוחזר עד סוף שנת 2035, כאשר המועד הסופי ודרך השבת הכספים יקבעו רק בסוף שנת 2025.

ד"ר יובל ארבל מהארגון צלול הגיב כי "המחצבות יצרו פצע מכוער וגדול בנוף. לדוגמא את מחצבת בנימינה הפכה מקום לפסולת פירטית. זה עצוב ומרגיז". דרור בוימל, מנהל תחום התכנון בחברה להגנת הטבע, הוסיף כי "משרד האוצר לצערנו ראה את הכספים הללו כמעין קופה קטנה שלו והפקיע את הכספים, תחת הבטחות מעומעמות, שבעתיד, יידונו כיצד ומתי הכספים יושבו לקרן. לצערנו, גם בכנסת איפשרו את העברת הכספים, כמעט ללא שום הסתייגות. נדגיש שכבר כיום, יש מאות אתרי כרייה וחציבה נטושים, שלא שוקמו, ויש להקצות כספים לשיקומם".

ממשרד האנרגיה נמסר כי "הצעת החוק אושרה על ידי ממשלת ישראל. תיקון החוק מבטיח שלא תהיה כל פגיעה בפעילות שיקום המחצבות". 

ממשרד האוצר נמסר כי "החלטות הממשלה משתקפות בתקציב המדינה. במסגרת תיקון פקודת המכרות, נקבע מנגנון שמאפשר לקרן לפנות לממונה על התקציבים ולדרוש החזרת תשלומים לקרן ברמה שתשמר כרית ביטחון של 50 מיליון ששקל בקרן. בנוסף, נקבע מועד סופי להחזרת מלוא הכספים, זאת במידה והקרן לא תנצל את מלוא הסכום במועד מוקדם יותר".