אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פנסיונרית הרוויחה מיליון שקל מביטקוין, הבנק מסרב להפקיד: "סיכון להלבנת הון" צילום: חיים הורנשטיין

פנסיונרית הרוויחה מיליון שקל מביטקוין, הבנק מסרב להפקיד: "סיכון להלבנת הון"

אסתר פרימן (69) השקיעה לפני שמונה שנים 10,000 שקל במטבע הדיגיטלי, וגילתה במפתיע שההשקעה גדלה לכמיליון שקל: "הקשבתי לבן שלי ולאחיינים ואמרתי נעשה ניסיון". האבסורד: בנק הפועלים לא מאפשר לה להכניס את הכסף בטענה כי הרכישה נעשית במזומן ולכן "קיים סיכון להלבנת הון ומימון טרור"; הפועלים: "מחויבים להבין את מקור הכספים"

18.11.2021, 10:07 | ליטל דוברוביצקי

הפנסיונרית אסתר פרימן (69), המתגוררת כיום בדיור מוגן, הקשיבה לעצת בני משפחתה ורכשה לפני שמונה שנים מטבעות ביטקוין ב-10,000 שקל. ביולי האחרון רצתה אסתר להמיר חלק מהביטקוין לכסף "רגיל", וגילתה שההשקעה התמימה שלה לא מביישת את טובי מנהלי ההשקעות, וכעת יש ברשותה כמעט מיליון שקל.  

"אני צעירה ברוחי", צוחקת אסתר כאשר היא מסבירה מאיפה הגיע הרעיון לרכוש ביטקוין. "הקשבתי לבן שלי ולאחיינים, לחבר'ה הצעירים, ואמרתי שנעשה ניסיון. בלי שום ידע בנושא, בתמימות אמיתית של אזרח פשוט. בחיים לא חשבתי ש-10,000 שקל יהפכו לכמעט מיליון שקל".

קראו עוד בכלכליסט:

אלא שהסיפור מסתבך. השבוע הגישה פרימן לבית המשפט המחוזי בת"א, באמצעות עו"ד שאול ציוני ועו"ד ליאור קיפרמן ממשרד ציוני פילרסדורף פיליפ, תובענה נגד בנק הפועלים בו היא מנהלת את חשבונה זה 40 שנה, לאור סירובו לאפשר לה להפקיד בחשבונה את הסכום שצברה בזכות הביטקוין. לטענת הבנק הסיבה לסירובו נעוצה בכך שרכישת הביטקוין בזמנו נעשתה במזומן, ולטענתו אין באפשרותו להבין ולוודא את מסלול הכספים והמטבעות. 

במסגרת מכתב ששלח הבנק לאסתר כתב בין השאר כי "מאפייניהם של מטבעות וירטואליים מאפשרים העברתם באופן אנונימי ובלתי מפוקח, פעמים רבות תוך עקיפת הצורך בשימוש בגורמים הפיננסיים עליהם חל משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור, ומשכך מדובר בפעילות בעלת מקדם סיכון גבוה בנוגע להלבנת הון ומימון טרור".

על אסתר התשובה לא הייתה מקובלת. "הבנק מכיר את ההתנהלות שלי. אין לי כספים בשום מקום אחר, רק בבנק הפועלים. הם יודעים שאני לא מלבינת הון ולא עושה עסקים מחוץ לבנק. אני פנסיונרית. לכל ארבעת ילדיי יש חשבונות בבנק. כלומר, כל ההתנהלות המשפחתית היא בתוך הבנק. הכסף דרוש לי לסייע לאחד מילדיי לרכוש דירה ולרווחתי".

יש לציין, כי במהלך השנים חלה התקדמות רבה במסחר וברגולציה של מטבעות דיגיטליים, כאשר מאות מיליונים ברחבי העולם, ובכלל זה גופים פיננסיים מובילים, מחזיקים במטבעות דיגיטליים, כשהכספים לרכישתם ומכירתם מועברים בעיקרם דרך המערכת הבנקאית.

במסגרת התביעה מצוין כי חוק הפיקוח על מוצרים פיננסיים בישראל קבע לראשונה הוראות על נותני שירותים פיננסים העוסקים בניהול, שמירה או המרה של מטבעות וירטואליים ואף כלל תיקון עקיף לחוק איסור הלבנת הון, המחיל על נותני שירותים פיננסיים משטר איסור הלבנת הון, לרבות דיווחים לרשות לאיסור הלבנת הון. 

אסתר פרימן, צילום: חיים הורנשטיין אסתר פרימן | צילום: חיים הורנשטיין אסתר פרימן, צילום: חיים הורנשטיין

"אינה עוסקת במסחר במטבעות דיגיטליים"

במסגרת התביעה שהגישה פרימן היא מבקשת מבית המשפט להצהיר כי היא זכאית להעברת סך של כ-900 אלף שקל, שמקורו בהמרת הביטקוין, אל חשבונה. "מקור כספי השקעת התובעת במטבעות הדיגיטליים הוא ידוע, ברור ונתמך באסמכתאות. יודגש - במהלך כל השנים שמרה אסתר על מטבעותיה בארנקים דיגיטליים שונים, אשר לא בוצעו בהם כל תנועות נוספות", נטען. 

בנוסף נטען, כי בחודש יולי השנה ביקשה פרימן להמיר חלק ממטבעות הביטקוין לכסף "רגיל" ולשם כך פנתה לחברת ביטס אוף גולד אשר המירה עבורה שבעה מטבעות דיגיטליים בתמורה לכ-900 אלף שקל. "מדובר בסירוב סתמי, לא הגיוני ולא סביר", נכתב בתביעה. "הבנק לא טרח לפרט ולנמק את טענתו, ולא טען כי קיים חשש קונקרטי להלבנת הון או מימון טרור המתעורר בנסיבות העניין". 

עוד טוענת אסתר כי אין בסיס לטענה לפיה השימוש במזומן אינו מאפשר לעקוב אחר מסלול הכספים והמטבעות: "קיימת חוות דעת של המומחה, נבו לפידות (שאושר על ידי הבנק), הקובעת כי כלל הצדדים בביצוע העסקה מזוהים ופרטיה ניתנים לווידוא. בנוסף היא קובעת באופן ברור כי הסיכון להלבנת הון בעניינה של אסתר הינו אפסי. מזומן הינו אמצעי תשלום לגיטימי, אשר אינו נאסר על פי כל דין, ובפרט ביחס להוראות שנקבעו בנוגע לעסקות במזומן בנכסים דיגיטליים. עצם הפעילות במזומן אינה עולה כדי פעילות אשר מעלה חשש להלבנת הון או מימון טרור, וממילא אינה יכולה להוביל, כשלעצמה, לסירוב הבנק למתן השירות ולקבלת הכספים". 

עוד טוען בא-כוחה של אסתר, עו"ד ציוני, כי "הדברים חלים ביתר שאת שעה שעניין לנו בסכום נמוך לכל הדעות של שימוש במזומן - 10,000 שקלים. ביחס לסכומים אלה כבר נקבע שהשימוש בהם, ככלל, אינו מקים חשש להלבנת הון". 

בתביעה נטען כי בתי המשפט, ובראשם בית המשפט העליון, כבר דנו בנושא המטבעות הדיגיטליים וקבעו כי העובדה שהחשבון קשור לשימוש במטבע דיגיטלי על ידי לקוח של בנק אינה יכולה כשלעצמה להוות סיבה להגבלת הפעילות בחשבון, ויש להראות חשש קונקרטי וממשי להלבנת הון בחשבון עצמו לצורך הצדקת אי-מתן השירות.

לבסוף, מצוין בתביעה כי "אסתר פרימן היא לקוחה פרטית, בעלת עבודה מסודרת עם הכנסה קבועה ואשר אינה עוסקת למחייתה במסחר במטבעות דיגיטליים. כמו כן, התובעת מחזיקה בחשבונות בבנק מזה 40 שנה ומעולם לא עלה חשד שביצעה חלילה עבירה כזו או אחרת ולא דבק בה רבב כלשהו. בנוסף, המטבעות הדיגיטליים הוחזקו על ידה במשך שנים ארוכות (כשמונה שנים)". 

עו"ד ציוני מסר: "למרות פסיקות חוזרות ונשנות של בתי המשפט, לצערי חלק מהבנקים ממשיכים להקשות על לקוחות תמימים בהכנסת כספים שמקורם במטבעות דיגיטליים ללא שום סיבה ובאופן מתעמר. במקרה הזה המצב אבסורדי במיוחד, שעה שהתובעת היא פנסיונרית לה חשבון בבנק 40 שנה, וזקוקה לכספים. כולי תקווה שהבנק יתעשת ולא יהיה צורך בבירור התביעה המוצדקת".

מבנק הפועלים נמסר בתגובה: "בהתאם לאמור בכתב התביעה, הלקוחה פנתה בבקשה לקבל כספים בגין המרת מטבעות ביטקוין בכמיליון שקל. לפי טענת הלקוחה, בנה ביצע את רכישת הביטקוין במזומן. כפי שניתן לראות בכתב התביעה עצמו, לא נמסר תיעוד ממשי של עסקת המזומן לצורך אימותה. כמו כן, מהעובדות בכתב התביעה עולה כי הביטקוין שברשותה של הלקוחה הועבר בין ארנקים שונים לאורך הזמן ולא נשמר בארנק אחד. הסיבה להעברות בין ארנקים לא הובהרה. בנסיבות כאלה, של רכישה במזומן ומעבר בין ארנקים שונים, הבנק מחויב, על פי הדין, להבין את מקור הכספים. דבר שלא התאפשר במקרה מסוים זה. ככל שנקבל את התיעוד הנדרש על פי דין, נוכל לקלוט את הכספים לחשבונה של הלקוחה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות