אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
סעודיה תנסה לפתות משקיעים זרים עם עיר ירוקה צפה צילום: איי אף פי

ניתוח

סעודיה תנסה לפתות משקיעים זרים עם עיר ירוקה צפה

מעצרי נסיכים, חיסול העיתונאי חשוקג'י ומשבר הקורונה פגעו בסיכויי ההגשמה של החזון הכלכלי להקטנת התלות בנפט. הניסיון החדש של יורש העצר למשוך כסף זר יתמקד בעיר תעשייתית עתידנית לחופי ים סוף, עם אפס פליטות פחמן

20.11.2021, 22:29 | דורון פסקין

אחרי שנסיקת מחירי הנפט סיפקה לממלכה רוח גבית, סעודיה ממשיכה להשיק מגה־פרויקטים האמורים לשנות את פני כלכלתה. 


קראו עוד בכלכליסט:


בשבוע שעבר הכריז יורש העצר מוחמד בן סלמאן על שני פרויקטים ייחודיים שיבוצעו בממלכה, הראשון שבהם, "העיר הראשונה בעולם שלא למטרות רווח". לפי יורש העצר, העיר הזו תהיה מודל בינלאומי וחממה לארגוני מתנדבים וצעירים. הרעיון הוא לעודד באמצעותו חדשנות, יזמות ומנהיגות. כל אלה מטרות שהוגדרו על ידי האיש הכל יכול בסעודיה כחלק מיעדי חזון 2030 שנועד לגוון את מקורות ההכנסה של המשק הסעודי ולהפסיק את תלותו בנפט.


יורש העצר בן סלמאן. הקורונה השפיעה, צילום: איי אף פי יורש העצר בן סלמאן. הקורונה השפיעה | צילום: איי אף פי יורש העצר בן סלמאן. הקורונה השפיעה, צילום: איי אף פי


אבל הפרויקט המשמעותי יותר -  אוקסגון - אמור לשמש מודל להקמת ערי תעשייה עתידניות וירוקות. מדובר בעיר התעשייתית הצפה הגדולה בעולם שתוקם לחופי ים סוף כחלק מפרויקט העיר העתידנית ניום, ותתגאה באפס פליטות פחמן. ההשקעות הנדרשות בה צפויות להגיע לכ־500 מיליארד דולר. 

הסעודים לא מסרו פרטים על אפיוניה ההנדסיים של אוקסגון או היקף ההשקעה בה, מה שמלמד כי ההכרזה הגיעה בשלב ראשוני למדי. עם זאת, דווח כי העיר תכלול נמל ומרכז לוגיסטי ותתופעל על ידי רובוטים ובינה מלאכותית. באוקסגון מתוכננת גם הקמת מפעל מימן ירוק בהשקעה של 5 מיליארד דולר.

מגמת נסיקה במחיר הנפט

אבל ככל שמתארכת רשימת הפרויקטים עליהם הכריזה סעודיה, כך גם מתגברים הספקות לגבי יישומם. אף כי בימים אלה חזרה האופטימיות לפעום בקרב ראשי המשק נוכח נסיקת מחירי הנפט והצפי להמשך המגמה, גם ליורש העצר ברור כי תידרש השקעה זרה מסיבית למימוש התוכניות הגרנדיוזיות. החדשות הרעות הן שלא ניכרת התלהבות משמעותית מצדם של המשקיעים הזרים. הדוגמה הטובה ביותר לכך היא שארבע שנים לאחר הכרזת ניום, היא לא מצליחה למשוך את מיליארדי הדולרים שציפו להם בריאד, אף כי משבר הקורונה מספק נסיבות מקלות.




ואכן, בחלוף חמש שנים מהכרזת חזון 2030, הנתונים מראים כי סעודיה מתקשה למשוך השקעות זרות. בשנת 2020 הגיע היקף ההשקעות הזרות הישירות בממלכה לכ־5.5 מיליארד דולר לעומת יעד של כ־19 מיליארד דולר. לשם השוואה, שנה בטרם הושק החזון, הסתכמו ההשקעות הזרות הישירות במשק הסעודי בכ־8 מיליארד דולר. עם נתונים כאלה, נראה שהיעד שהציבו הסעודים לשנת 2030 - השקעות זרות ישירות בשווי של כ־100 מיליארד דולר - שאפתני למדי, שכן בכל העשור האחרון הסתכם שוויין בכ־92 מיליארד דולר. היעד הזה שאפתני הרבה יותר אם לוקחים בחשבון כי ההשקעות הזרות ב־2030 אמורות להוות כמעט 6% מהתוצר. במילים אחרות, עד תום העשור הנוכחי המשק הסעודי אמור לצמוח בכ־150%, מכ־700 מיליארד דולר ב־2020 ל־1.75 טריליון דולר.

גם קרן בלאקרוק נזהרת

קשה להצביע על הסיבה העיקרית לכך שהמשק הסעודי לא מצליח לפתות השקעות זרות. ככל הנראה, מעצר הנסיכים ואנשי העסקים המקומיים ב־2017, חיסול העיתונאי ג'מאל חשוקג'י שנה מאוחר יותר וכמובן משבר הקורונה, לא תרמו לתחושות המשקיעים. אפילו חברת כלי הרכב החשמליים לוסיד אייר, שנתח השליטה בה נמצא בידי זרוע ההשקעות הממשלתית, נמנעה עד כה מהכרזה על הקמת מפעל בסעודיה, למרות פרסומים רבים על המהלך הצפוי. גם ההכרזה החגיגית באחרונה על הקמת קרן להשקעה בתשתיות בסעודיה בשיתוף עם בלאקרוק, חברת ניהול הנכסים הגדולה בעולם, מבהירה כי הסעודים בבעיה. בלאקרוק התחייבה בשלב זה רק לייעץ לסעודים, והקרן תישאר במימון סעודי מלא עד שיימצאו משקיעים נוספים.


ג ג'מאל חשוקג'י | צילום: Hasan Jamali ג

הדוגמאות הללו ממחישות כי הבעיה של המשק הסעודי היא עמוקה יותר וקשורה, ככל הנראה, במדיניות ובהתנהלות. לדוגמה, האולטימטום שהציבו השלטונות לחברות זרות כי עליהן להעביר את המטה האזורי שלהן לממלכה עד 2024 אם הן רוצות לזכות בפרויקטים ממשלתיים - פועל בדיוק בכיוון ההפוך. חברות זרות אינן מעוניינות לפעול בשוק המתנהל על פי תכתיבים מלמעלה. בנוסף, ההכרזה בקיץ האחרון על שינוי נהלי היבוא מהאזורים החופשיים באזור המפרץ, גם היא לא תורמת לתחושת הביטחון ומעידה על מדיניות הפכפכה שאינה מבשרת על יציבות - אחד המרכיבים החשובים בכל שוק. אם נוסיף לכך את המחסור בכוח עבודה מיומן, מיסוי גבוה ועלויות תפעול יקרות, ניתן להבין את חשש המשקיעים. בכדי לשנות את המצב ולעמוד ביעדים, הסעודים יצטרכו להבין כי עליהם להתמקד יותר "בעבודה האפורה" של שינוי הרגולציה וסביבת העסקים, ופחות בהצגת פרויקטים שיישומם ותרומתם הכלכלית מוטלים בספק.

הכותב הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת www.concordmena.com

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות