האלוף במיל' גיורא איילנד על רקע עבודות ההקמה של חוות השרתים של גוגל במושב בני ציון | צילום: עמית שעל
בלעדי
בעלי הווילות בבני ציון בקרב נגד חוות השרתים של גוגל; "זה ייגמר באסון"
חוות דעת שחיבר האלוף במיל' גיורא איילנד עבור תושבי בני ציון, המתנגדים להקמת חוות שרתים ענקית שאמורה לשרת את גוגל, קובעת כי היא עלולה להוות סכנה ביטחונית. איילנד מזהיר מפני תקיפות סייבר וירי טילים על האתר וקובע: "בניית חוות שרתים שבה מידע לאומי רגיש במקום מיושב במרכז הארץ ללא בחינת גורמי הביטחון - חוסר אחריות". הבוקר צפוי ביהמ"ש המחוזי לדון בעתירת התושבים
חוות דעת של האלוף במיל' גיורא איילנד, שגוייס על ידי תושבי מושב בני ציון המתנגדים להקמת חוות שרתים ענקית בסמוך לבתיהם, שאמורה לשרת את גוגל וגורמים נוספים, קובעת כי הקמתה בגודל, באופן ובמיקום המתוכנן עשויה להוות סכנה ביטחונית, יעד לתקיפות סייבר וטילים - ובתרחישים שונים להביא לפגיעה ברכוש ובנפש.
קראו עוד בכלכליסט:
"מדובר באתר תשתיות ענק ופגיע הממוקם בלב האזור המאוכלס של המדינה, בלב ישוב אזרחי מיושב, באזור סיכון גבוה ביחס לאיום טילים ורקטות הן מלבנון והן מעזה", כותב איילנד, לשעבר ראש אגף תכנון בצה"ל וראש המועצה לביטחון לאומי וכיום יועץ בתחום מתקני תשתיות לאומיים, בחוות הדעת שהגיעה לידי כלכליסט.
"להבנתי, אין כוונה להטמין את המתקן באופן מלא, וחלק גדול ממנו עתיד להיות גלוי וחשוף, מה שמגדיל את פגיעותו הן לאיום טילים והן לאיום רחפנים. פגיעה אפשרית במתקן הסמוך לבתי מגורים ומכיל כמויות גדולות של סולר עלולה לגרום לאסון לא רק ברכוש אלא גם בנפש", כותב איילנד ומוסיף: "אישור ובניית חוות שרתים בסדר גודל כזה, שעלול להכיל מידע לאומי רגיש בלב ליבו של מקום מיושב במרכז הארץ ללא מתן דעת ובחינה של גורמי הביטחון הרלוונטיים, הנו חסר אחריות לדעתי".
חווה בשטח 9,113 מ"ר
חוות הדעת אמנם עדיין לא הוגשה לבית המשפט במסגרת עתירת התושבים למנוע את הקמת המתקן, אולם היא מצטרפת לטענות נוספות של התושבים בדבר מפגעים סביבתיים ובריאותיים הצפויים מהפרויקט – טענות שצפויות לעלות היום (א') לדיון שייערך בעתירה בבית המשפט המחוזי מרכז בלוד.
העתירה, שאותה מובילים כמה מתושבי המושב, ביניהם אבנר חדד, מנכ"ל קסם קרנות ו-ETF מבית אקסלנס, הוגשה לבית המשפט בחודש ספטמבר על ידי עו"ד עמי הולנדר נגד המועצה האזורית חוף השרון, הוועדה המקומית לתכנון ובניה והאגודה השיתופית בני ציון. לטענתם, בחודש יולי האחרון גילו לתדהמתם כי במרכז המושב, על שטח קרקע הגובל בבתי המגורים, החלו לבצע עבודות תשתית, יסודות ופיתוח לצורך הקמתו של מבנה למתקן חוות השרתים (דאטה סנטר), ממש בצמוד לבתי תושבים בבני ציון ובצרה.
חוות השרתים בהיקף של כ-3 מגה וואט צפויה להיות אחת מחוות השרתים הגדולות בישראל, ונועדה לאחסן מחשוב וגיבוי דיגיטלי, בין השאר של חברת גוגל שזכתה בפרויקט "נימבוס" – מכרז מחשוב הענן הממשלתי. היא מתוכננת לקום בהשקעה של כחצי מיליארד שקל על ידי שותפות של חברת סרברפארם, בזק בינלאומי וקרן תשתיות ישראל.
על פי ההיתר שניתן, מדובר במתקן המתוכנן להבנות בגובה של 11.5 מטר בשטח כולל של 9,113 מ"ר, כולו מעל פני הקרקע ולטענת התושבים – לראשונה בישראל, בצמידות לבתי מגורים. בנוסף, על פי התכנון, בשטחי החווה מתוכננים 4 מכלי דלק בשני אתרים בעלי קיבולת של יותר מ-200 אלף ליטר.
התושבים עותרים לשם ביטול החלטת הוועדה המקומית שהעניקה בחודש יוני האחרון היתר (עם הקלות) להקמת המתקן. לטענתם, "ביטול החלטת הוועדה המקומית מתבקש לאור חוסר סבירותה הקיצוני ובשל היותה תוצר של הליך מנהלי-תכנוני לא תקין, אשר נפלו בו פגמים משפטיים מהותיים ויסודיים" – בין השאר בכל הנוגע לחובת גילוי המידע, שקיפות ומתן זכות להתנגד. לפי העתירה, הליך הפרסום לציבור היה לקוי, וכך נמנעה מהתושבים האפשרות להתנגד ל"מיזם אדיר ממדים, המוקם במרכזו של יישוב כפרי, בסמיכות לבתי מגורים, בעל השלכות סביבתיות ובריאותיות משמעותיות". מסיבה זו הוא אושר בשקט, וללא שהוגשה כל התנגדות, מה שלטענת התושבים מעיד על ההליך המנהלי הפגום, שמחייב את ביטול החלטת האישור של הוועדה המקומית.
מנגד טענו הנתבעות בתגובותיהן לבית המשפט כי ההליך התבצע בשקיפות ובהתאם להוראות הדין, כולל פרסום הודעות בעיתונות לציבור, וכי העתירה הוגשה טרם מיצוי ההליך המנהלי ועל כן יש לדחות אותה. עוד טענו כי העותרים מנסים "לתקוע גלגלים" בהליך הרישוי ומעלים ספקולציות בלתי מבוססות לגבי ההשלכות כביכול של חוות השרתים. לדבריהן, היתר הבנייה הותנה בהגשת חוות דעת סביבתית הנוגעת להיבטי רעש, חום, קרינה אלקרומגנטית ואחסון דלקים, ובאישורה של היחידה הסביבתית האזורית שאישרה את הבקשה בכפוף להסדרים ומגבלות שהוטמעו בהיתר הבנייה.
אישור בניית החווה - בוועדה המקומית
ערב הדיון בעתירה אצל שופטת המחוזי זהבה בוסתן, פנו התושבים העותרים לאלוף במיל' איילנד, אשר כתב חוות דעת מעמיקה המבוססת על מסמכים ופגישות עם גורמים רלוונטיים.
בחוות הדעת הוא מבקר בחריפות את הליך הקמת חוות השרתים בישראל באופן כללי ואת אישור החווה בבני ציון בפרט – זאת מאחר וההליך לא נעשה "מלמעלה-למטה", כנדרש בהקמת מתקני תשתיות לאומיים, אלא "מלמטה-למעלה", כאשר היוזמה הגיעה מהיזם ונידונה ואושרה ברמת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, שלא שוקלת שיקולים לאומיים אסטרטגיים הנדרשים להקמת מתקן מעין זה, ולא בוחנת משמעויות ביטחוניות-לאומיות.
איילנד מציין כי חוות השרתים "נופלות בין הכסאות", שכן הן אינן מסווגות עדין כמתקן תשתית לאומי וגם לא כמפעל תעשייתי, מבחינת רגולציה ונהלי פיקוח ברמה הלאומית, "ולמעשה אין שום גוף רשמי שממונה כאחראי לפקח על תוכניות הקמה פרטיות של חוות שרתים".
לדברי איילנד, "חוות שרתים גדולה מהסוג המתוכנן להיבנות בבני ציון אינה שונה ממתקני תשתית אחרים וכוללת את אותן בעיות פוטנציאליות והשלכות ציבוריות. לחוות שרתים אף נקודת תורפה ביטחונית נוספת, והיא שלא רק האופן שבו היא פועלת אלא גם התוצרים שלה עצמם הם מידע ממוחשב. מידע כזה עלול להיות גם רגיש, אשר פגיעה בו עלולה להסב נזק ברמה הלאומית". בנוסף כותב איילנד כי "פגיעותו של מתקן ממתקפות סייבר גדולה יותר מאשר מתקנים אחרים" ומציין ש"פגיעה בתקשורת זו, שבחלקה הגדול נעשה באמצעות חוות שרתים עלולה 'לשתק את המדינה'".
לדברי איילנד, סביר להניח שחוות השרתים בבני ציון מתכננת להחזיק במידע ממשלתי ואף ביטחוני רגיש, ועל כן לא ייתכן שהתוכנית להקמתה לא מגיעה כלל לדיונים ברמה הלאומית כמו בות"ל (הוועדה לתשתיות לאומיות), במשרד הביטחון ובאגף התכנון בצה"ל. "הדבר מדאיג בעיקר ביחס לחשש מתקיפת סייבר, שכן אין הלימה בין חשיבות האתר לבין רמת הגנת הסייבר הניתנת לו", כותב איילנד, שמציין כי "ככל הידוע לי, אף אחד מגורמי הסייבר הבכירים במדינה לא שותף בתכנון האתר ובהגנת הסייבר שלו. פער זה הוא תוצאה נוספת של תהליך האישור ברמה של ועדה מקומית בלבד".
בהמשך חוות הדעת שלו מציין איילנד איומים ביטחוניים אפשריים על מתקני תשתיות בכלל, ועל חוות השרתים בבני ציון בפרט. "כאשר מדובר בחוות שרתים גדולה המאחסנת מידע ממשלתי ויכולת עיבוד רחבה עלול להיות אינטרס לגורם עוין לגרום לנזק גדול יותר", כותב איילנד ומתאר תרחיש שלדבריו, "אינו בלתי סביר": תקיפת סייבר איראנית שתכבה את מערכת כיבוי האש במתקן ומיד אחר כך תגרום לקצר חשמלי שיגרום לשריפה או לפיצוץ שידליק גם את מיכלי הדלק הגדולים הצמודים לאתר. "במקרה כזה האתר כולו יושמד כאשר השריפה והפיצוץ עלולים ליצור נזק סביבתי גדול וסיכון ממשי לחיי אדם", הוא מזהיר ומוסיף כי "עקב מיקום האתר על כביש הכניסה הראשי לישוב בני ציון ובצמידות כה רבה לבתים פרטיים, ברור שנוצרת סכנה חדשה וממשית לתושבי המקום".
איילנד גם טוען שחוות השרתים בבני ציון עשויה להיות יעד מועדף לירי טילים מדויקים – הן מצפון על ידי חיזבאללה והן מדרום על ידי החמאס, מכמה טעמים: גודלה הפיזי המתוכנן והעובדה שהיא גלויה מעל פני הקרקע ולכן קלה לזיהוי בתצלומי אוויר; הנזק הגלום בהשבתתה לאור כמות המידע הממשלתי שבה היא צפויה לטפל; היא עתידה לאחסן בשטחה מיכלים עם כמויות סולר גדולות; נמצאת בלב אזור מיושב סמוך לבתי מגורים; וכמו כן לא תוכננה למתקן שום חליפת מיגון פיזית סבירה.
איילנד מסכם בחוות הדעת שלו כי המקרה של אישור הקמת חוות השרתים בבני ציון הוא למעשה דוגמא לבעיה רחבה יותר. "במדינת ישראל קיים ליקוי מהותי ומערכתי בכל הקשור לאישורם של מתקני תשתיות בכלל. הוא נובע מכך שאת המיקום למתקן בוחר היזם על פי שיקוליו הצרים של עלות-תועלת לא התחשבות בהיבטים לאומיים ברמה הביטחונית-סביבתית-ציבורית". לדבריו, על אף ליקוי זה בתהליך אישורם של מתקני תשתית "מסורתיים" (תחנות חשמל, למשל) הדיון נעשה בוועדה המחוזית או בוות"ל. אולם, אישור הקמת החווה בבני ציון לא הגיע אפילו לשם, ונעשה בוועדה המקומית בלבד, חרף הרגישות הביטחונית הגבוהה וההיבטים הביטחוניים הרבים ברמה הלאומית שיש למתקן, שלדבריו, "מידת הנזק הפוטנציאלי הגלומה בהשבתת האתר או יותר חמור בחבלה בו היא גדולה ביותר".
לדברי איילנד, בתוכנית הנוכחית להקמת חוות השרתים בבני ציון אין התחשבות בשיקולים שהיו חייבים להילקח בחשבון כמו פיזור מקסימלי בשטחי המדינה, ריחוק מאזורי סיכון המאוימים על ידי טילים, ריחוק מאזורים מיושבים, הימנעות מריכוז מתקנים לשטח יחיד גדול תוך הימנעות מיצירת "מגה אתר" והשקעה במנהור, הטמנה ומיגון. "בהיעדר כל פיקוח בנושא, לא הופעל שום שיקול ביטחוני בקביעת מיקומה של חוות השרתים בבני ציון ובאופן בנייתה", מציין איילנד. "במצב הנוכחי מיקומה ואופן בנייתה רק מעצימים את התורפות הביטחוניות ואת מידת הנזק שעלול להיגרם למתקן וסביבתו כתוצאה מאחד או יותר מהאיומים האפשריים שהוזכרו".