עו"ד יוסף אוזנה | צילום: מיכל קושרוב
עורך הדין יוסף אוזנה: עושה עבורנו סדר בעולם חדלות פירעון והנדל"ן
התכנית הממשלתית שתוצג בקרוב ככל הנראה לא תביא בשורה אמיתית לשוק, וכותרות העיתונים כבר מדווחים על "צונאמי" של עליית מחירים ומיסים
מדובר בחדשות רעות עבור עשרות אלפי בתי אב ועסקים בישראל, השוקעים בבוץ מעל הצוואר בעקבות משבר הקורונה שטלטל את הכלכלה בארץ ובעולם.
מנתונים חלקיים בלבד שפרסם בנק ישראל, עולה כי רבים מתקרבים לנקודת הקצה ויש חשש כבד לקריסה טוטאלית אצל אנשים פרטיים ובעלי עסקים, בין היתר כי אלו לא יכולים לעמוד בהחזר תשלום המשכנתאות והלוואות שנטלו על עצמם. עבור כל מי שמרגישים חנוקים יש מוצא, הוא נקרא "הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי".
סביר להניח כי המושג הזה מרתיע ומפחיד, אך כאשר לומדים אותו לעומק מגלים כי מדובר בהליך שיכול להוות אור בקצה המנהרה, כאשר אדם או בעל עסק אינו מסוגל לעמוד נגד כדור השלג של עוד חובות והוצאות הנערמים בכל יום שחולף.
על מנת ללמוד יותר על התהליך המדובר, ביקשנו לשוחח עם אחד מעורכי הדין המתמחים בהליכי חדלות פירעון ומחיקת חובות, יוסף אוזנה. בראיון אישי יוסף עשה עבורנו סדר בדברים, ובנוסף למדנו ממנו מספר נקודות חשובות גם בכל הנוגע לעולם הנדל"ן בו משרדו עוסק גם כן, על כך ועוד בכתבה הבאה.
שלום יוסף, האם תוכל להסביר קודם מהו תהליך חדלות פירעון?
"חדלות פירעון הוא מונח בו אדם או בית עסק מסוים, אינם יכולים עוד לעמוד בהחזר החובות וההתחייבויות שלהם. הנוסחה הזו מאוד פשוטה, כאשר סך ההוצאות השוטפות והחזר ההלוואות גדול יותר מסך ההכנסות והזכויות.
עו"ד יוסף אוזנה ממליץ, כי פניה להליכי חדלות פירעון צריכה להיות מוצא אחרון, כאשר לא פעם ניתן לעצור את המשבר הכלכלי שבו ההוצאות עולות על ההכנסות הרבה לפני שעומדים בלית ברירה וחייבים לפנות להליך שכזה.
בין היתר, ניתן להימנע מפניה להליך חדלות פירעון על ידי הגעה להסדר עם הנושים, למעשה במסגרת ההסדר הנושים מפחיתים משמעותית את החוב הקיים ומוכנים להגיע להסדר תשלומים שבו הם לא יקבלו את מלוא כספם בחזרה, אבל כן יקבלו הרבה יותר לו החייב יפנה להליכי חדלות פירעון.
יחד עם זאת, במידה ולא מצליחים להגיע להסכמות בהסדר מול הנשים מחוץ לכותלי בית המשפט, או במידה ואין בידי החייב את האפשרות להציע סכום כספי לטובת ההסדר, הליך חדלות פירעון הוא בהחלט מוצא שפוי והוגן עבור מי שנדרש לכך.
הרבה חייבים לא מודעים לעובדה כי לאחר פניה להליכי חדלות פירעון וקבלת צו לפתיחת הליכים, עדיין עומדת בפניהם האפשרות לפנות להליך הסדר נושים ובכך מבוטלים כל ההגבלות וכן הם אינם מוכרזים כפושטי רגל.
אני יודע כי לא פעם אנשים נרתעים מלהיעזר בתהליך הזה בגלל סטיגמה רעה, אבל אני יכול להבטיח לכם, ראיתי כבר עשרות אנשים ובעלי עסקים שבשלב אחד נאלצו להגיע להליך חדלות פירעון, ולאחר שהצלחנו להבריא את החשבון שלהם, הם צמחו מחדש והגיעו לשיאים חדשים. ההליך עצמו נועד להגן על האדם הפרטי או על העסק שנצברו נגדם חובות, כך שהם יוכלו להתנהל כלכלית לצד הסדר החובות ולבסוף אף למחיקתם".
כיצד בנוי ההליך של חדלות פירעון?
"ישנם מספר שלבים, בראש ובראשונה אנחנו מגישים בקשה לממונה על הליכי חדלות פירעון על מנת לקבל את הצו פתיחת הליכים. בד בבד עם הגשת הבקשה לממונה, אנו פועלים לעכב את כל ההליכים וההגבלות נגד כל הגורמים המעקלים בתוך 24 שעות.
כחודש לאחר מתן צו לפתיחת הליכים, יש לעמוד בצו התשלומים שנקבע בידי הממונה, לאחר תקופה בת 12 חודשים יערך דיון בבית משפט, שבו מקבלים אישור לתוכנית השיקום הכלכלית של החייב".
כמה זמן נמשך הליך חדלות פירעון?
"החל מהרגע שבו אנחנו מגישים את הבקשה לצאת לדרך עם הליך חדלות פירעון ואת לקבלת ההפטר בסיומו, בדרך כלל, מדובר בפרק זמן שיכול לקחת בין שנה לארבע שנים. בנוסף, ניתן להגיש בקשה לבית משפט ולהקדים את תוכנית הפירעון באמצעות צד ג' ובכך לקבל צו ההפטר כבר לאחר מועד הדיון".
מה הם השיקולים שמנחים את בית המשפט בדיון בכל הנוגע להליך?
"בית המשפט בודק את כל הנסיבות האפשריות שבגללן החייב נכנס לחובות תוך מתן דגש על עיקרון תום הלב בעת יצירת החובות". בין היתר בודקים את כושר השתכרות, הגיל של החייב, סטטוס משפחתי, האם יש לו אישה וילדים, מה התועלת שתצמח לנושים והאם מדובר בחובות ישנים או חדשים.
צריך להבין, המטרה של הליך שכזה לא נועד "להעניש" את החייב וגם לא את מי שחייבים להם כספים. בראש מערכת השיקולים עומדת המטרה לשקם את החייב ולאפשר לו לעמוד בהחזר תשלום החובות, אך מבלי שהסכין תהיה מונחת על צווארו, ושהוא יוכל להמשיך להתקיים בכבוד".
ניתן לדעת מראש מה הסכום שיקבעו לי לשלם בהליך?
"התשלום החודשי נקבע בידי הממונה במסגרת מתן צו פתיחת הליכים בהתאם למספר משתנים, כאשר כל תיק יש לבחון לגופו. בחודש מאי 2020 פרסם הממונה - "אמות מידה לקביעת תשלום חודשי לחייב" בהתאם לנוסחה שנקבעה שם ולנתונים הקיימים בתיק, ניתן להעריך על כמה יעמוד התשלום החודשי ואף הסכום שיקבע במסגרת תוכנית הפירעון במועד הדיון".
אילו חובות הם ברי הפטר?
"כל חוב הוא בר הפטר, למעט מספר יוצאים מן הכלל. חוב עונשי, חוב מזונות, חובות חדשים שנוצרו תוך כדי ההליך או לאחריו וחוב שנוצר במרמה. יחד עם זאת, בהתקיים נסיבות מיוחדות ניתן לבקש מבית המשפט להחיל את ההפטר אף על חובות אלו".
האם קיימת אפשרות לקבל צו הפטר ללא כל תשלום מטעם החייב?
"כן, במידה והחייב נעדר כושר השתכרות והכנסתו היחידה היא מביטוח לאומי, הרי שלא ניתן להשית עליו צו תשלומים ולמעשה במועד הדיון יינתן לו הפטר לאלתר".
מה קורה עם חובות נמוכים בין 50,000 שקלים עד 150,000 שקלים?
"גם על חובות אלו ניתן לקבל מחיקה משמעותית במסגרת הליך חדלות פירעון, לרוב מדובר בחובות של צריכה שוטפת, כגון חשמל, מים, טלפון וארנונה. למעשה הליך חדלות פירעון עם חובות עד 150,000 שקלים מתנהל בפני רשם הוצאה לפועל, חובות מעל 150,000 שקלים מתנהלים בפני הממונה ובית משפט השלום.
היתרון הטמון בהליך זה הוא שטרם מתן צו פתיחת הליכים מתקיימת ישיבת הסדר מול נציג רשם בו ניתן להגיע להסכמות עם הנושים על הסדר תשלומים ומחיקה של רוב החובות, בנסיבות מסוימות ניתן אף לכפות את ההסדר על הנושים המתנגדים לכך.
לאחר אישור ההסדר על ידי רשם ההוצאה לפועל ובכפוף לעמידה בתנאי ההסדר ימחקו החובות ותיקי הוצאה לפועל יסגרו. במידה והצדדים לא הצליחו להגיע להסכמות בישיבת הסדר, רשם ההוצאה לפועל יורה על מתן צו פתיחת הליכים וההליך יתנהל בדומה להליך בפני בית המשפט".
כאמור עורך הדין יוסף אוזנה מתמחה לא רק בהליך של חדלות פירעון, אלא גם בכל הקשור לעולם הנדל"ן. את לימודי המשפטים סיים אוזנה בהצטיינות, ואת ההתמחות שלו עשה במשרד עו"ד ונוטריון גבריאל ראובינוף המתמחה בנזיקין ונדל"ן, במקביל עבר השתלמויות בתחום הוצאה לפועל, חדלות פירעון ומקרקעין.
לקראת סיום הראיון, ביקשנו ממנו לתת לנו הצצה אל טעות שכיחה שעושים מי שמבקשים לרכוש או למכור נכס למגורים.
ללמוד את עולם המושגים: מס שבח, מס רכישה וכד'
"חלק גדול מהציבור שקונה או מוכר נכסי נדל"ן כאלו ואחרים כלל אינו בקיא בעולם חבויות המס, אך לאלו יש השפעה עצומה על המחיר הסופי. אולי זו המילה מס שמרתיעה רבים, אבל אני ממליץ לכל אחד ללמוד את הנושא לעומק, וכמובן, תמיד עדיף וכדאי להיעזר בעורך דין הבקיא בתחום,
כי ההבדל בין עסקה מוצלחת לעסקה לא כדאית תלוי לא פעם בשאלה מהו המס שיוטל על המהלך כולו, כאשר אפשר להיות מחויבים בתשלומי מס שונים כמו מס שבח, מס רכישה, מס על הכנסה מהשכרת דירה ועוד".
היטל השבחה: נתון קריטי בעת המכירה
"חבות נוספת שיכולה להיות משמעותית בעסקת נדל"ן היא היטל השבחה, והיא מוטלת במקרה בו שינוי של תוכנית תוביל לעלייה בערך הנכס לדוג' אישור תכנית בניין עיר, אישור הקלה או אישור שימוש חורג.
הגוף שאחראי להוציא לפועל את ההיטל על בעל הנכס הוא הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, כאשר ההיטל עומד כיום על 50% משווי ההשבחה, וזה פרט שרחוק מלהיות שולי שכדאי לקחת בחשבון בנוגע למחיר המבוקש בעת מכירת נכס".
הערכת שמאי: נתון קריטי בעת קניה
"במידה ולא נעשתה בדיקת שמאי טרם חתימת ההסכם והבנק מסרב לתת משכנתא עקב הערכה שגויה של שווי הנכס, הרי שהקונה צריך להשלים מכספו את הפער בין הערכת השווי של הבנק להערכת השווי על בסיסה נקנה הנכס. המצב הזה יוצר בעיה קשה עבור זוגות צעירים שסומכים בעיקר על המשכנתא אותה הם אמורים לקבל ומתקשים לגייס הון עצמי נוסף שלעיתים מגיע למאות אלפי שקלים".
מלכודת תכנונית: חריגות בניה
"חריגות בניה יכולות להקשות משמעותית על עסקת מכירת דירה או רכישת דירה בין השאר במישורים הבאים: קבלת אישורי עירייה, קבלת משכנתא, שינויים עתידיים בנכס וכן מכירת הנכס בעתיד".
עורך הדין יוסף אוזנה: יצירת קשר
תודה רבה לעורך הדין יוסף אוזנה על התשובות המפורטות בשני נושאים בוערים בימים אלו.
לפרטים נוספים בכל הנוגע להליך חדלות פירעון, או ליווי מקצועי בעסקאות נדל"ן, חייגו לטלפון: 02-6239104 או בדוא"ל yosefu.law@gmail.com
כתובת המשרד: מרכז אשדר - הרב קוק 8, ירושלים.