אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חובת דיווח מחמירה והקלות להייטקיסטים: ברשות המסים עושים סדר במיסוי ישראלים בחו"ל צילום: עמית שעל

חובת דיווח מחמירה והקלות להייטקיסטים: ברשות המסים עושים סדר במיסוי ישראלים בחו"ל

הוועדה לרפורמה במיסוי בינלאומי, שהוקמה כדי לבחון דרכים להתמודדות עם אתגרי המיסוי שנובעים מניידות של אזרחים ישראלים בין מדינות, הגישה את המלצותיה למנכ"ל רשות המסים ערן יעקב; בין היתר מבקשים חבריה לתקן את חוק מילצ'ן, להגדיר מטבעות דיגיטליים כ"נכס חוץ" ולהגדיר בבירור את המושג "מרכז החיים"

21.11.2021, 14:16 | שלמה טייטלבאום

הוועדה לרפורמה במיסוי בינלאומי הגישה היום (א') את המלצותיה למנכ"ל רשות המסים ערן יעקב. בראש הוועדה עמד רונלד עם שלם, סמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים ברשות המסים, והחברים בה היו נציגי ממשלה ונציגים מהלשכות המקצועיות.

הוועדה, שהוקמה כדי לבחון דרכים להתמודדות עם אתגרי המיסוי שנובעים מניידות של אזרחים ישראלים בין מדינות, עסקה בשלל נושאים, והמלצותיה מהוות בסיס לגיבוש חקיקה בנושא בעתיד. עם זאת, מכיוון שהלשכות המקצועיות הן שותפות למרבית המלצות הוועדה, ההערכה היא כי המלצותיה יאושרו על ידי הממשלה והכנסת.

קראו עוד בכלכליסט:

אלו הן המלצותיה העיקריות של הוועדה ומשמעויותיהן

חזקות חלוטות להכרעת שאלת ה"תושבות": אחת השאלות הבסיסיות בדיני המיסוי היא שאלת התושבות של הנישום. המצב החוקי כיום הוא שהגדרת התושבות תלויה ב"מרכז החיים", מושג גמיש למדי, ואכן מתנהלים דיונים רבים בנושא בין רשות המסים לנישומים. לכן מציעה הוועדה לקבוע מקרים בהם תהיה חזקה חלוטה שהנישום הוא תושב ישראל: אם הנישום שהה בישראל מעל ל-183 יום במשך שנתיים ברצף, או לחלופין במקרה שהוא שהה 450 יום בשלוש השנים האחרונות, מהם 100 יום בשנה האחרונה. המקרה השלישי, וכנראה המשמעותי ביותר, הוא של יחיד ששהה בישראל 100 ימים או יותר בשנה ובן או בת הזוג שלו הוא תושב ישראל - אז הנישום ייחשב כתושב ישראל גם הוא.

ערן יעקב, צילום: דנה קופל ערן יעקב | צילום: דנה קופל ערן יעקב, צילום: דנה קופל

מס יציאה: כשאדם מפסיק להיות תושב ישראל הוא לא חייב לשלם רווח הון על עליית הערך של נכסיו. לכן יש בפקודת מס הכנסה מנגנון שמחייב את מי שיוצא מישראל לשלם מס רווח הון על עליית ערך של נכסיו עד ליום יציאתו מן הארץ, אך הוא יכול לדחות את תשלום המס עד ליום שבו ימכור את הנכס בפועל. כיום ניתן לבצע תכנוני מס פשוטים ובכך להימנע מתשלום המס גם בעתיד, או להפחית אותו משמעותית. כדי להתגבר על הבעיה ממליצה הוועדה להגביר את חובות הדיווח במקרים כאלו, ולקבוע כי הערכת השווי ממנה ייגזר סכום המס הוא המועד שבו הנישום עבר לחו"ל, ולא המועד בו הוא מכר את הנכס בפועל.

כפל מיסוי: בשל אמנות המס בין מדינת ישראל למדינות אחרות בעולם, ישנם מנגנוני חקיקה שמאפשרים למי ששילם מס על הכנסה מסוימת בחו"ל לא לשלם עליה שוב מס בארץ. המנגנון המקובל בישראל הוא "זיכוי". בנושא זה הוועדה מצד אחד מפשטת ומקלה על קבלת הזיכויים כנגד תשלום מס בחו"ל, ומצד שני דורשת מהנישום להגיש יותר מסמכים שיניחו את דעת רשות המסים כי אכן המס שולם במדינה האחרת.

חברה נשלטת זרה: אזרחים ישראלים שמפיקים הכנסות בחו"ל יכולים להתאגד כחברה זרה, ובכך לדחות את תשלומי המס שלהם לישראל. כדי למנוע את תכנון המס הפשוט הזה, יש הוראה בפקודת מס הכנסה, הקובעת כי חברה זרה הנשלטת בידי ישראלים שיש לה רווחים, יראו את הרווחים כאילו הם שולמו לבעל השליטה, וכך אפשר למסות אותו. אלא שהוועדה סבורה שהמנגנון הנוכחי לא מספק, ולכן חבריה ממליצים להרחיב את ההגדרות של ההכנסות הפסיביות שישויכו לבעל השליטה. כמו כן הם ממליצים על מספר החמרות נוספות שיהפכו את תכנון המס הזה לקשה יותר ומשתלם פחות.

עיתונאים וספורטאים זרים בישראל: עיתונאים זרים וספורטאים זרים נהנים מהטבת מס בבואם לישראל, המוגבלת ל-36 חודשים ו-48 חודשים בהתאמה. מתברר שיש אי בהירות לגבי דרך הספירה של החודשים הללו: האם מדובר על חודשי עבודה בפועל או על שהות בארץ? כלומר האם זו הטבה שאפשר "לאתחל" בכל פעם מחדש על ידי יציאה זמנית מישראל? בוועדה החליטו לעשות סדר ולקבוע שמדובר בהטבה חד-פעמית, ואת החודשים סופרים מהרגע שהספורטאי או העיתונאי הגיע לישראל.

נוסעים בנתב"ג, צילום: עמית שעל נוסעים בנתב"ג | צילום: עמית שעל נוסעים בנתב"ג, צילום: עמית שעל

הקלה לאנשי הייטק: איש הייטק ישראלי עבר לחו"ל, קיבל שם אופציות בחברה שבה עבד, שב לארץ והפך לתושב ישראל. לאחר הגעתו לישראל הוא מימש את האופציה, שממוסה בשיעור של 25% (בעקבות הטבת מס אחרת, ש.ט). ברשות המסים הוציאו החלטת מיסוי הקובעת כי על הנישום לשלם 25% גם על התקופה שבה היה בחו"ל, אך נציגי הלשכות המקצועיות חשבו שמדובר בהחלטה שגויה הנוגדת את הדין. ברשות המסים התקפלו ו"מתוך רצון לעודד חזרה ארצה" החליטו לקדם תיקון חקיקה שיקבע בפירוש בהוראת שעה כי יש למסות רק את עליית הערך של האופציה מזמן הגעתו של הנישום ארצה.

חובות דיווח: הוועדה מבקשת להחמיר את חובות הדיווחים. כך לדוגמה תוטל חובת דיווח על החזקת נכסים בחו"ל בשווי של מעל מיליון שקל (לעומת רף של 1.9 מיליון שקל כיום), ויחיד יצטרך להגיש דו"ח במקרה של תקבול/ מתנה בסך של מעל לחצי מיליון שקל. כמו כן הוועדה מכניסה שוב את חובת הדיווח על המטבעות הדיגיטליים בשווי של מעל מיליון שקל, ומבקשת להגדיר את המטבעות הדיגיטליים כ"נכס חוץ".

עולים חדשים ותושבים חוזרים: תיקון 168 – הידוע יותר בשם "'חוק מילצ'ן" – מעניק הטבות לתושבים חוזרים ולעולים חדשים לישראל. ההטבה היא כפולה: ראשית, היא פוטרת מתשלומי מסים לישראל בעשר השנים הראשונות; ושנית, יש פטור גורף מדיווח בשנים הראשונות. רשות המסים מציעה לבחון את הטבות המס ולראות אם הן השיגו את מטרותיהן, ואת הפטור מדיווח לבטל באופן מיידי. לשכת עורכי הדין, שהיתה חברה בוועדה, מתנגדת להמלצה זו.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות